-לרגל האחד במאי, יום זכויות העובדים, בתקווה לימים נצלניים פחות-
המסים כדמי חבר ■ לא חיים רק כדי לסחור ■ השבדיות יודעות הכי טוב
המסים כדמי-חבר
באחרונה התגלגל אליי מייל מטופש שבו מאיימים שהממשלה תגבה מסים חדשים על כל פעולה באינטרנט. לא רק שזה טיפשי טכנית, זה בדיוק ההפך ממה שהייתה רוצה הממשלה. ממשלת-נתניהו רוצה יותר מכול קודמותיה מדיניות קפיטליסטית, המחקה את הכלכלה האמריקנית, (מינימום שירותי מדינה, במינימום כסף מהאזרח; להעדיף בכול תנאי בעלות פרטית שתעשה רווח מהשירותים). הדבר האחרון שהיא רוצה זה העלאת מיסים. הם גם מחקים את הטרמינולוגיה, במשפט המיתולוגי שתבע ממשל בוש – "להקל בנטל המיסים". זוהי מלכודת ימנית מתוחכמת לכול דיון בנושאי כלכלה, כותב ג'ורג' לייקוף, פרופ' לקוגניציה ובלשנות (לא לכלכלה או פוליטיקה) אשר חולל מהפכה ביכולת הקהילה הפרוגרסיבית בארה"ב להתנסח, ואפשר בהחלט לייחס לו חלק מניצחונו הגדול של אובמה. הוא טוען שכאשר בוש אומר "הקלה בנטל המס", הוא לא רק בוחר מלים בגנות המיסוי, הוא למעשה מצייר מטאפורה, שקשה מאוד להתנגד לה: יש גיבור שמביא ל"הקלה" ומושיע אותנו מפני ה"נטל", ולכן כל מי שירצה לעצור בעדו הוא "נבל". איזה פוליטיקאי יכול להתנגד ל"הקלה" ב"נטל" על הציבור? איך אפשר בכלל לקדם רעיון אחר על המיסים אם מקבלים את היותם נטל, ואת הממשלה כמביאה מזור ו"הקלה"?
כדי להתמודד עם המטאפורה הזאת, הוא מציע להשתמש במטאפורות אחרות, וכך לדמיין בקלות אלטרנטיבה. הנה כמה אפשרויות:
- המיסים הם דמי החבר שלנו בקהילה. כמו שבקנטרי-קלאב צריך לשלם כדי שיהיה מי שינקה ויתחזק את מה שמקולקל, גם אם לא משתמשים בכול המתקנים, כך גם משלמים למועדון-המדינה ומתחזקים את הקהילה של כולנו: בתי חולים, בתי ספר, משטרה, סביבה ותשתיות.
- המיסים הם ההשקעה שלנו בדור הבא. הכבישים, האינטרנט, המדע, הרפואה, התקשורת, התחבורה – כולם נעשו מהכספים שהשקיעו בנו הורינו והדורות הקודמים. גם לנו יש היום הזדמנות להשקיע בדור הבא, באמצעות הכסף שנאסוף במיסים.
- תאגידים שלא רוצים לשלם מס, או מפעלים שעוברים למדינה אחרת למען עבודה זולה יותר, הם גנבים ולא-פטריוטים. אין דבר כזה "self made men". כול מי שעשיר היום לא עשה זאת רק בזכות עצמו, אלא נשען על הפיתוח בכסף שהשקענו כולנו, האזרחים. אף אחד מהם לא היסס להשתמש בכבישים, באינטרנט, בטלפון, בחשמל, בשירותי הבנקאות, בבתי המשפט וכו', למרות שכולנו נשאנו בעול ההקמה. ועתה, באה העת לקצור את הפירות, והם מתחמקים מלשלם מס ולספק מקומות עבודה, ומייצאים את מפעליהם לחו"ל. הם למעשה מסרבים להחזיר לנו את חלקנו בהשקעה. אנחנו היינו החממה, והם לא מעוניינים שנהנה מהפריחה, ומתנערים ממה שקיבלו מכולנו. בתור "בעלי מניות בעקיפין", עלינו לתבוע מהם השתתפות ברווחיהם. (אגב, גם בדיון הפילוסופי האקדמי על "צדק", טען הפילוסוף שטיינר ש"זה 'שלך' לחלוטין רק אם במהלך הייצור לא השתמשת בכלל במשאבי ציבור", אפילו לא במנגנון הסְדרה של השוק והחוק).
אם להמשיך במשל של לייקוף, תארו לכם שהמדינה היא מועדון חברים. ובמועדון הזה יש הרבה מתקנים הזקוקים לשיפוץ ומייק-אובר כולל, כגון מורים וחינוך באיכות נמוכה, אכיפה חלשה, סחר בבני אדם, בעיות סביבתיות רבות, מכת-תאונות דרכים, מחסור במים, אלימות גבוהה, שירותי הצלה מיושנים, הומלסים, מחסור בשירותים בפריפריה וכו'. כולם מדברים על זה שצריך לקבל מהמדינה שירות טוב יותר, אך אף אחד לא חושב לשלם יותר כאזרח, כדי לבנות זאת. למשל, מישהו צריך לשלם כדי שלמורים תהייה משכורת סבירה, או כדי שעובדי מדינה ילמדו קצת על "שירותיות" ויתפרנסו בכבוד. מה דעתכם להשקיע יותר בבניית העתיד? אם לא נשלם עכשיו ונשקיע למען העתיד, כיצד הדברים אי-פעם ישתפרו, בעיקר בשכבות החלשות? איך המקום אמור להשתפר אם נוריד את דמי החבר? האם הורדת התשלום תאפשר ל"הנהלה" לשפר את המועדון היחיד שיש לנו? עדיף להציע, כמו שאומרים בשוק התקשורת, "שדרוג" – דמי חבר קצת יותר גבוהים (ובטח לא הוזלה), אך גם יותר שירותים, ליותר נזקקים, באיכות טובה יותר, ואף הטבה לאורך זמן ל"לקוחות הנאמנים".
הפתרון של הימין הכלכלי, אגב, הוא להוריד בשירותים, והעיקר לא להעלות את המחיר. הבעיה היא שמה שזול עולה ביוקר. הם מציעים שבמקום מועדון של ארבעה כוכבים, נהיה מועדון של שני כוכבים, ונספק פחות שירותים מהמדינה, תוך שאנחנו קונים שירותי קהילה מגופים כלכליים בהסדרים חוזיים. הימין טוען שאם אנחנו מפקחים עליהם באמצעות החוזה, השירות אפילו ישתפר. זה לפעמים עובד, אבל לא על הכול אפשר לפקח, ולמסחור חיי-הקהילה יש השלכות אחרות ולא צפויות (כגון: גידול באינטרס לכלוא אנשים, תקשורת צהובה ובידורית יותר ופחות חוקרת, ירידה בתנאי ההעסקה וכו'). גם אם לפעמים יש יתרון כלכלי, האבסורד הוא מוסרי. האם לדוגמה היית מוכן/ה לשלם לגוף אחר כדי שיגדלו את ילדיך עד גיל 15, אם היית יודע/ת שהם יעשו זאת טוב ממך, ובתמורה למחיר שאף יחסוך לך כסף? לחלופין – מה אם לכול התעשיינים זה משתלם לזהם, וכולנו נעשים חולים יותר?
ועוד דוגמה, כאשר מבקבקים וממסחרים את המים:
"שכחנו לרגע, שאנחנו לא חיים כדי לייצר ולסחור, אנחנו חיים כדי לחיות חיים מאושרים"
כולם מסכימים שהמעסיק והעובד רוצים משהו אחר. עבור המעסיקים, האדם הוא קודם-כל אמצעי-ייצור. בדיוק כמו מכונה, או כמו בעל חיים או שדה חקלאי. הוא עושה משהו שאפשר לקבל עליו כסף, וזה ערכו הכלכלי. בגלל שהאדם הוא אמצעי ייצור, המעסיקים רוצים יותר-מכול עובדים יעילים, אך גם להוריד את העלות של העובד למינימום, בדיוק כשם שהיו רוצים מכונה הדורשת מינימום תחזוקה והוצאות, ותביא מקסימום תפוקה. למשל: אם תייצרו יותר, או תעשו משהו יקר יותר – אבל גם – אם תאכלו פחות, או תחלו פחות, או ישלמו לכם פחות – המעסיקים יירצו אתכם יותר. אם אתם נכים אתם "שווים פחות" מבחינתם ערככם הכספי. המעסיקים מודדים אתכם רק לפי יכולתכם להביא תפוקה וכסף. מבחינתם זה גם יהיה טוב אם כל הילדים יעבדו, וכך נוכל לייצר יותר ולשלם פחות.
מה שמעניין הוא שתפיסת ה"שוק חופשי", בסגנון ביבי, מניחה להם – פחות או יותר – לעשות זאת, ומאמינה שזה גם טוב אידיאולוגית להניח להם. הם מנמקים זאת בכך שבאופן פלאי "יד נעלמה" תגרום לכך ש"מה שרוצה השוק" (כאילו מדובר באל הפריון) זה בעצם מה שטוב לכולנו. שאם "ניתן לכוחות השוק לפעול" ול"כלכלנים" להחליט, התחרות ביניהם תגדל, כולם ישתדלו יותר (בעיקר העובדים), וכך נייצר יותר, נמכור יותר ונתעשר יותר ביחד. זה לא לחלוטין לא-נכון, אלא שעם הרווח נאלץ לעבוד הרבה הרבה יותר, עד שחיינו יהיו בעיקר סביב העבודה כל הזמן; ועם השכר שעשוי לעלות (או שלא), תעלה גם עלות המחיה.
דוגמה טובה למדיניות הזאת היא פיקוח הממשלה על "שכר המינימום". כאמור, המעסיקים ירצו לשלם כמה שפחות עבור השירות של העובד, והעובד יירצה כמה שיותר. כאן ביבי יאמר ש"שכר המינימום" זאת התערבות בשוק, ושצריך להתערב ולהגביל את המעסיקים כמה שפחות. האידיאולוגיה שלו אומרת שזה בעצם טוב לאזרחים שאף אחד לא יתערב לטובתם מול המעסיקים.
יתרה מכך, לטענת הימין, "אם נוריד את שכר המינימום, נעודד תעסוקה". למה? פשוט, כי באותו הסכום יוכלו המעסיקים להעביד יותר אנשים, בפחות כסף, ואף בתת תנאים, וכך נוריד את האבטלה. הטענה הפרוגרסיבית, מאידך, צריכה להיות: "דווקא אם נעלה את שכר המינימום – נעודד שכר שכר הוגן". כך נאלץ את המעסיקים לתת לעובדיהם משהו שאפשר לחיות ממנו, ואם הם לא יסכימו, הרי שהם נַבלים שאיננו רוצים את עסקיהם כאן.
חשבו על כך: מתי הופך העובד לעבד? אם לא משלמים לו? ומה אם נותנים לו שקל לשעה? שניים? עשרה? מתי זה השכר הופך לגיטימי? הנה קטע על "איך הפכו העובדים לבעיה?" – אקטיביסטים אמריקאים התחזו לנציגי ארגון הסחר העולמי והוזמנו להרצות בפינלנד בכשרון רב.
(מתוך הסרט התיעודי The Yes Men , הקורע ומעורר ההשראה, 2003).
אחת שבדית שענתה לקלישאות של ביבי
בזמן האחרון היו לי כמה שיחות עם חבֶרה משבדיה, בניסיון להבין את המערכת הכלכלית הסוציאליסטית שם. היא סיפרה על מקום ממשי שבו לכולם יש תנאי חיים טובים. אמנם יש פערי שכר ומחייה, אך הם יחסית קטנים, והעיקר הוא שמחנכים לכך – ופועלים לכך – שכולם דואגים לכולם. המדינה נתפסת כוועד קהילתי גדול. החברים בקהילה מבקשים לדאוג לתנאי מחיה סבירים גם למי שאין לו, באמצעות המדינה. בגלל התפיסה שאנשים הם לא-רק-אמצעי-ייצור, ושצריך להשקיע בדורות הבאים, אין בשבדיה הומלסים ואין אנשים שלא יכולים להשיג טיפולים רפואיים, פשוט משום שכל שירותי הבריאות הם ציבוריים ופתוחים ומעולים. לכן אין גם צורך ב"ביטוח בריאות" (שלא לדבר על "ביטוח מושלם"). המסים בשבדיה גבוהים (50%) אך מדיניות-הרווחה נדיבה ביותר בתמורה, ואנשים לא צריכים לשלם על חינוך (כולל אוניברסיטה, שישלמו לך אם תלמד בה), בריאות וכו', כך שזה משתלם בסופו של דבר.
למרות הקלישאות של "כלכלנים", המדינה השבדית עשירה מאוד, כלכלתה יציבה, המדע שלה מצליח, יש הרבה הייטק ויזמות ואין אבטלה – למרות שידאגו שגם למובטל/לנכה/לאסיר/לאם-החד-הורית/למהגר-העבודה וכו' – יהיו תנאי מחייה סבירים (דיור, בריאות, חינוך וכו'). בשבדיה, האיומים השונים של הימין הכלכלי הכמו-מדעי מתגלים כקלישאות קלות לניפוץ:
- "רק בשיטה הקפיטליסטית יש צמיחה, ובסוף זה טוב לכולם" - בפועל, שבדיה היא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם, ועובד ייצור מרוויח בערך 14 אלף ש"ח בחודש בממוצע.
- "מיסים גבוהים מבריחים עסקים" – זה נכון רק לחלק מהעסקים, וגם יש תכניות הנאבקות בכך. הדבר נתון בדיון ציבורי ויש מחלוקת, אך הרבה אנשים גאים במדינה ובמוסריות שלה, ולכן הם נשארים ויוצרים. למשל: וולבו, סאב, סקניה, אריקסון, איקאה, וכו' – מייצרים בשבדיה. יש לכך סיבה.
- "ארגוני העובדים סוחטים את המעסיקים ופוגעים בכלכלה ובצמיחה" - כ-80% מהעובדים במדינה חברים באיגודים מקצועיים, ועדיין כלכלתה מובילה ביותר. הם מגנים על האינטרס של האנשים שהם חסרי כוח מול המעסיקים, שעלולים להיות הסחטן האמיתי.
- "אם ניתן דמי אבטלה, דיור וכו', אנשים לא ילכו לעבוד, כי הם עצלנים מטבעם" – או - "חייבים להשיב אנשים למעגל העבודה" - שיעור האבטלה בשבדיה עומד על 2-7 אחוזים, וכמעט שאין משרות חלקיות. ובכלל, מסתבר שאנשים הולכים לעבודה גם מסיבות אחרות, כמו הרצון לממש את עצמך ולהצליח. נכון, תמיד יש אחוז של נצלנים, אך זה נכון גם בחברה הקפיטליסטית. וזאת בוודאי לא עילה לגרום לכולם לחשוש לגורלם, במידה שיאבדו את מקום העבודה שלהם.
ולסיום, משהו שרבים מאיתנו יכולים להתחבר אליו ביתר קלות. איך הבנק מתמודד עם עניים (לואי סי.קיי.):
היית פעם כל כך עני, שלוקחים ממך כסף על זה שאין לך כסף?
והסבר קצר על ההיסטוריה של הבנק המרכזי (האמריקאי במקרה הזה) ועל כוחו:
למעוניינים: ההסבר המלא (בחמישה חלקים).
ו"מדע" הכלכלה:
. -בתקווה לימים נצלניים פחות-
אני שותף לחזון אבל הדימוי של המדינה למועדון חברים קצת בעייתי מעצם זה שבמועדון חברים החברים בוחרים להיות חברים, והם יכולים תמיד לעזוב. זה לא בדיוק המצב במדינות. רוב המדינות הן מדינות אתניות. זה נכון לגבי ישראל, מדינות אירופה, ארה"ב, וכל העולם בעצם. רוב המדינות הן תוצאה של עמים שחיים ביחד תקופה.
אם היו קמות מדינות על פי רעיונות נטו, אז הרעיון שלך של מדינה כקאנטרי קלאב היה הגיוני.
על אחת כמה וכמה – אם כולנו כבר חייבים לחיות במועדון הזה, הרי שראוי לשדרג את השירותים בו.
טוב שחזרת! התגעגעתי
אודי
יופי של פוסט
הסרטונים מצחיקים מאוד, במיוחד לואי סי קיי
מצטרף לעופר.
ביבי מעלה מיסים בשביל שהכזורואשכנזופיפילוני יוכלו לחיות על חשבון מסכנומזרחוניציפיפוני ימשיך לחיות בערי העוני.. הכל קונספירציה של הציונים, שמשתלטים על העולם ושולטים לנו בחלומות…
החלטתי להקדים את חברנו בתיאוריות שלו שמשום מה מקבלות מקום של כבוד פה.
http://www.kav.org.il/pages/show/?id=82&page=3
http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=33
שני טקסטים מעניינים מאוד על כלכלת שבדיה. מודה, לא מדובר בחברים שבדים (אין לי כאלה).
מתברר, שאפילו חברת איקאה איננה באמת חברה שבדית כיום…
טוב מראה עיניים ומשמע אזניים.
צא לרחובות ארה"ב ושבדיה. דבר עם עניי שתיהן, ובחר למה להאמין.
הסטטיסטיקה מתעתעת (למשל "ממוצע" ו"צמיחה" קלים להשפעה באמצעות פערים גדולים ונתונים חריגים). האם אנחנו רוצים יותר "צמיחה" וואטאבר ד'אט איז, או יותר אושר. כדי למדוד את האושר, אני ממליץ לדבר עם האנשים, ולא רק לאסוף מידע מגופי הפיקוח עליהם.
המודל הסקנדינבי.
Happy Denmark
60 Minutes – Happiness
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18423
עבודה ורווחה, המודל הסקנדינבי.
http://www.yesod.net/mag/archives/2007/11/post_97.html
רב תרבותיות: המודל השבדי.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&thold=-1&mode=nested&order=0&sid=6646
התגובה בארצות סקנדינביה למשבר הנוכחי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3327097,00.html
שיעור רביעי: הסוציאליזם הדמוקרטי בסקנדינביה.
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3385691,00.html
שיעור 25: האלטרנטיבה השבדית למדידת העוני.
דניאל החוכמולוג המטופש !!!
תאוריות כלכליות להפיכת העשירונים הנמוכים הספרדומזרחיים
לשפני נסיונות של מהפכנים סוציאליסטיים דמיקולו יש למכביר
אך כל עוד לא יתמודדו עם בעיית הנצחת ההגמוניה הכוזרואשכנזית
אז כל התאוריות רק יביאו להעמקת הפערים והנצחתם.
המאבק בהשתלטות העויינת הכוזרואשכנזית קודם לעיסוק
בתאוריות שייושמו בהתאם לתנאים המשתנים ולא לפי הזיות
של בני טובים מומחי הקלדה שכל שאיפתם להראות עליונות
אינטלקטואלית מדומה על כל מי שאינו נופל בקטגוריה של האדם
הלבן הכוזרואשכנזי העליון…בחורבן הציונות ננוחם.
לאייל ניב
כל הכבוד על התאוריות המתקדמות והסרטונים מלאי החוכמה וההומור
אבל שאלה לי אליך האם אותם 800 אלף ילדים מתחת לקו העוני
ובני משפחותיהם שחינוך הולם נימנע מהם יהיו מסוגלים להבין דבר
מה מסרטונים אלו או שאלו סרטונים ותיאוריות לחברי המועדון
האקסקלוסיבי כוזרואשכנזי הזוכים לחיי כלכלה ועושר וחינוך על
כיאה לבני הגזע הלבן העליון ???
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.
אני יכול רק לקוות שהחשיפה לרעיונות האלו (כמו שבדיה, לייקוף ושכר מינימום) בשפה פשוטה, יעזרו לאנשים להתנסח. במילים אחרות, אני רוצה שהדברים המתוחכמים יהיו פשוטים ונגישים.
למשל, אפשר לקוות שהמידע הזה יעודד פעילים א- להשתמש בדרכים יצירתיות כמו הומור (למשל הסטנדאפים האמריקנים כאן, והסרט שאליו אני מפנה). הסרטים האלו, ובעיקר הסטדנטאפ, מעוררים מחשבה גם אצל מי שזה לא מעניין אותו (למשל: איך להיות עני). ר' לואי סי קיי וה-יס-מן.
ו-ב- להכיר איך להפוך את הדברים שלהם למשכנעים יותר. למשל, הדילמה של לייקוף הייתה, איך זה ייתכן שהעניים חושבים כמו השמאל, אך מצביעים לימין (בארה"ב). התשובה המרתקת שלו, והכלים שהוא סיפק לחברה הפרוגרסיבית בזכותם, חשובים ביותר.
מוני, ההודעה שלך יותר טובה משלי… כמו שאומרים המקור טוב מהחיקוי. תמשיך בדרכך אתה לפחות מוסיף קצת צחוק.
בנפילת הספרדואשכנוזיפיפילוני ננוחם… אמן.
לגזען האשכנאצי דניאל !
אשכנזים מדושני עונג יכולים להתייחס למצב ממרומי עולם
הפריבילגיות והנצלנות החמדנית הכוזרואשכנזית וללעוג
לכל מי שרוצה להחריב עולם ישן .
אני לוקח את המצב בשיא הרצינות כי אני רואה כיצד
ההגמוניה הכוזרואשכנזית מוליכה את המצב להרעבה
מתוכננת של ציבורים שאינם נימנים על הגזע הלבן העליון.
אז תצחק גזען עלום זהות כל הדרך למומבסה, כי לא רחוק
היום ותשמע אחרים צוחקים לאידך כי לא לעולם חוסן ואותם
ילדים מורעבים ינקמו ביום הדין ונקמתם תהיה קשה.
בחורבן הציונות האכזרית הכוזרואשכנזית ננוחם.
מוני, כל התגובות שלך הם סמל ומופת לתופעת הגזענות האנושית, לרצון של האדם למצוא את "אויב העם" , את היהודי האשם בכל רעות העולם..
ודרך אגב ,אמי עירקית ואבי פולני, או כמו שאתה אומר אני עם דם מעורבב של כוזרואשכנזי ומזרחוספרדי…
בחורבן ציפידריפי-ימפפוני ננוחם..
דניאל המישלינג !
לא משנה לי מי אביך ומי אמך משנה לי מצב התודעה בו אתה
שרוי ומצב ך לדעתי בכי רע .
אינך מסוגל להתמודד ולהתיחס לנושאים שאני מעלה ואתה
מסתיר את בורותך מאחורי מסך לעגני חסר כל קשר .
לא היהודי אשם בהרבה מהעוולות והפירמידות בעולם כמו
גם במצב הכיבוש ורצח העם המתבצע ע'י השלטון הציוני
זה האספסוף הכוזרואשכנזי שאשם בכך ואילו העם היהודי
שהוא העם הספרדומזרחי הוא אחד הקורבנות של אותו
אספסוף אוסטיודן שפלש ממזרח ארופה לכבוש ארץ לא לו
ולשעבד את העם היהודי האמיתי הספרדומזרחי למימוש
חמדנותו חסרת הגבולות…בחורבן הציונות ננוחם.
הקטע השני מעולה!
גם הוידיאו אחרי הקטע על השבדית טוב מאוד. הרג אותי.
ועוד וידאו לתוספת. לפני שבועיים נשלח צוות הדיילי שואו לשבדיה לדווח על האיום הסוציאליסטי המתקרב:
http://www.thedailyshow.com/video/index.jhtml?videoId=225113&title=the-stockholm-syndrome
וחלק שני:
http://www.thedailyshow.com/video/index.jhtml?videoId=225126&title=the-stockholm-syndrome-pt.-2
הרסת אותי, ברווז.
לואיס סי.קיי הוא גאון קומי. האיש הכי מצחיק בארה"ב כיום.
דווקא הדימוי של הקאנטרי קלאב מבהיר טוב את הנקודה של היד הנעלמה. אם לתחזק ברכה בקאנטרי קלאב עולה 100 שקל בחודש, ויש לך רק שני חברים, כל אחד צריך לשלם 50 שקל בחודש. אם, לעומת זאת, יש לך 100 חברים, כל אחד צריך לשלם רק שקל אחד. אם אתה מנהל את הקאנטרי קלאב, ואתה צריך לתחזק את הבריכה, וכרגע יש לך 20 חברים שמשלמים 8 שקל כל אחד (ז"א שאתה בגרעון של 20 שקל בחודש) אתה יכול לבחור להעלות את דמי החבר ל-10 שקל ולקוות שאף אחד לא יעזוב, או להוריד את דמי החבר ל4 שקל ולקוות שיצטרפו מספיק חברים חדשים. אם אין תחרות באיזור, האפשרות הראשונה היא סבירה, אבל אם יש תחרות באיזור, האפשרות הראשונה לא קיימת (למה שמישהו ישאר בקאנטרי קלאב שדמי החבר בו כפולים מהמתחרים?!), ולכן כשיש תחרות הורדת דמי החבר היא האפשרות היחידה שלא לפשוט את הרגל.
ואם נשאר בקאנטרי קלאב שלנו, נגיד שאני לא משתמש בבריכה, למה לי להשאר חבר בקאנטרי קלאב עם בריכה (ודמי חבר כפולים) ולא להיות חבר בקאנטרי קלאב ללא בריכה? באותו אופן, איזה סיבה יש לי לשלם מיסים שיתנו שירותים בהם אני לא מעוניין, ושאני לא מאמין שהמדינה צריכה לשלם אותם? למה אני צריך לשלם מיסים שיתחזקו, למשל, את הערוץ הראשון? אם אתה מעוניין בשירות כזה, בבקשה, תשלם מכיסך. שום חירות שהמדינה חייבת לקיים לא תגרע מאף אחד אם אני לא אשלם לך על הרגלי הצפייה שלך (וזאת רק דוגמא).
ובקשר לשבדיה, (בלשון המעטה) קשה להגדיר אותה גמדינה מושלמת, או ככלכלה ללא בעיות.
א. ממתי יש תחרות? האם אתה יכול לבחור באיזו מדינה לגור ולחיות? הלוואי. אולי זה נכון ליזמים שיש להם מלא כסף והם בוחרים איפה להשקיע, זה לא נכון לגבי רוב האנשים. עבורנו דיור, בריאות, חינוך וכו' זה דבר שאיננו מובן מאליו. לשם כך יש להם מועדון.
היזמים, מבחינתם סווט-שופס בפקיסטן זה אחלה. אז מה? אני לא רוצה מדינה של סווט-שופס…
ב. מה ז"א "אני לא רוצה בריכה" – אתה לא רוצה מה בדיוק? בתי חולים? טלפון? מים נקיים? חשמל? כבישים? בתי משפט? אכיפה? אינטרנט? מורים מוצלחים יותר? על כל אלה אתה לא משלם אלא באמצעות המיסים.
ג. אם נמשיך לרוקן את המדינה מכול תוכן, אז למה לשלם מיסים?
מי רוצה להצטרף לקאנטרי שאין בו שירותים בכלל? למה שתהייה מדינה בכלל? כיום יש תהליך שבו המדינה הופכת למעין מנגנון שכול מה שהוא עושה זה אלימות וגבייה של כסף, עם תמורה מעטה ומתמעטת. בתי המשפט, המשטרה והחוקים שומרים יותר ויותר על האינטרסים של מי שחזק, במקום על מי שחלש. זה עוד לא לגמרי ככה, אבל זה הכיוון, ויש מי שטוב לו עם זה, כי יש לו מספיק כסף ואמצעים שהוא לא צריך טובות מאף אחד. אין פלא שיותר ויותר אנשים פונים ל"פעולה ישירה" (עבריינית בעיקרון) ומקווים לגישות קהילתיות אחרות שיגנו עליהם, ולתפיסות של ייאוש מן ה"מדינה" כמסגרת שאמורה לעזור לקהילה.
א. במדינה חופשית, הגירה היא תמיד אפשרות קיימת. אבל, מה שיותר חשוב, כבעל עסק, אני יכול להעביר את העסק שלי, או לפחות חלקים גדולים ממנו (כמו הפיתוח והייצור), למדינות אחרות, זולות יותר. זאת התחרות והיא קיימת, ואירופה מפסידה בה הרבה מאד עסקים לצפון אמריקה ודרום מזרח אסיה.
ב. אני? הבאתי את הדוגמא של הערוץ הראשון, כמשהו שאני לא רוצה. אבל עם נעבור למקרה הכללי, יש הבדל גדול בין מדינה שממנת חינוך ובריאות, לבין מדינה שלוקחת חצי שקל על כל שקל שאתה מרוויח.
ג. מדינה קיימת בשביל לשמור את הזכויות הטבעיות של אזרחיה, לא בשביל לתת "שירותים" ו"תוכן". מדינה היא לא חברת סלולר (שתמיד טוענות שהן נותנות "שירותים" ו"תוכן", ה' יודע למה הן מתכוונות), מדינה היא ייצור שמחזיק במונופול על שימוש בכח ויכול לשלול את חירותם של אזרחיו, וככזה, אני רוצה לתת לו כמה שפחות כח, וכמה שפחות כסף, ומעדיף לבחור את ספקי השירותים שלי בעצמי. אם זה זכות טבעית: חינוך, בריאות, תשתית, חוק, ביטחון… אז כן, אני אשלם, כי בשביל זה המדינה קיימת, אבל סתם "שירותים"? לא תודה, לא רוצה. אתה רוצה "שירותים", תשלם מהכיס שלך בבקשה. אתה רוצה "תוכן", תייצר אותו לבד.
א. בדיוק!! כבעל עסק. אפילו בעל עסק גדול אפשר לומר. האמת היא שבד"כ, כדי להגר אל מדינה אחרת, אתה צריך שהיא תסכים לקבל אותך, ולרובנו אין אפשרות כזאת, כך שלרובנו אין בחירה באיזה קאנטרי-קלאב לחיות, ואנחנו צריכים להסתדר עם מה שיש. ואם כבעל עסק נוח לך עם עצמך להעסיק בסדנאות יזע, תהנה. אני לא אהפוך בשבילך את המדינה לרצף של סדנאות יזע, חלקי משרה ושכר רעב.
ב. אפשר גם לומר שהערוץ הראשון נראה כמו התקציב שלו. פעם הוא היה נחשב מתקדם מאוד בתכניו. הערוצים המסחריים "מעניינים" יותר עבור רבים, אבל הם מוגבלים ביכולת לעסוק בסוגיות כלכליות, בגלל האינטרס שלהם. חוץ מזה החדשות משווקות לנו כבידור, וזה אחד הגורמים בירידת-העניין של רבים בפוליטיקה ועניינים "חשובים". אני יכול לתת לך דוגמאות לנושאים שסוקרו רק ברשות השידור.
שנית המדינה לא "לוקחת" חצי שקל, אלא משקיעה אותו. הכסף חוזר אליך כשאתה מקבל שירות רפואי, חינוך, אכיפה, אוויר נקי והגנה על זכויותיך. במילים שלך – לקחו לך חצי שקל, והחזירו 30 אג' בשירותים ועוד 20 אג' להשקעה לדור הבא. חלק מהדברים שאתה היום צורך (אפילו תרופות, שלחלקנו יקרות מאוד) אתה יכול לקבל מהמדינה.
ג. בטרמינולוגיה שלך גם שמירה על זכויות זה "שירות". לדוגמה: בתי משפט זה "שירות". גם הזכות לבריאות היא "שירות". אתה מתכוון לוותר על ה"שירותים" האלה? או שאתה מתכוון שרק אם יש לך מספיק כסף אתה זכאי ל"שירות" והגנה בביהמ"ש? או אולי לבי"ח? או לחינוך? או לדיור? ואם יש לך יותר כסף אתה זכאי לבריאות טובה משלי? אם מפריטים את הבריאות, אז כן.
לפי הגישה של "רוצה תוכן – תייצר בעצמך או תשלם" אם אין לי מספיק כסף – אני לא זכאי לבית. ומה אם אני נכה ואני לא עושה הרבה כסף? ואם יש לי ילד חולה מאוד ואני צריך לתמוך בו? ומה עם אבי-הילדים עזב או נפטר?
יואב, לא הכול מדיד בכסף, ואי אפשר להחליט מה חשוב סתם אם שולחנים אנשים "לייצר אותו לבד". אנחנו לא מכונות מסחר, אלא בני אדם עם צרכים, וחברה שאכפת לה מחבריה. הגישה שלך מייתרת את החברה לחלוטין. אין צורך שנדאג למישהו אחר, כי כל אחד צריך לשלם על עלותו לבד. "תשלם מהכיס שלך" זה טוב עד שאתה צריך ולא יכול. ואם נולדת למשפחה ענייה, באסה.
התפיסה שהכול צריך לעלות כסף לכול אחד, ושבכסף אפשר למדוד הכול לא עובדת. לא כל דבר ניתן למדוד ב"ספקי שירות" ולשלוח את האנשים להסתדר לבד ולקוות שהתחרות תעשה את שלה. חלק מהתוצאות אינן צפויות: כך למשל כאשר מפריטים את בתי הכלא עולה מספר הכלואים, וכאשר ממסחרים את החדשות, הנושאים שהן מסקרות משתנים.
כמו שאמרתי: האם היית מוכן/ה לשלם לגוף אחר כדי שיגדלו את ילדיך עד גיל 15, אם היית יודע/ת שהם יעשו זאת טוב ממך, ובתמורה למחיר שאף יחסוך לך כסף? לחלופין – מה אם לכול התעשיינים זה משתלם יותר לזהם, וכולנו נעשים חולים יותר? ואיך תדע על זה שזה מזהם יותר, אם הפרטת את העיתונות לאותם בעלי הון שמחזיקים בתעשייה הזאת. וכו'.
אגב, אמרת -
"מדינה היא ייצור שמחזיק במונופול על שימוש בכח ויכול לשלול את חירותם של אזרחיו, וככזה, אני רוצה לתת לו כמה שפחות כח, וכמה שפחות כסף, ומעדיף לבחור את ספקי השירותים שלי בעצמי."
אני אומר –
חברות כלכליות גדולות הן ייצור שמחזיק במונופול על אמצעי הייצור ולכן במונופול על תנאי ההעבדה. וככזאת אני רוצה לתת להזכיר להן שאנחנו לא חיים בשביל לעבוד, ולאפשר לעובדים גם קצת יכולת לבחור ולקבל תנאים סבירים, ולא רק להיות כלי משחק, בלוח שאחרים קובעים את כלליו.
-אם כבר, המדינה זה אנחנו. יש לנו יכולת פוטנציאלית להשפיע עליה. אף אחד לא בוחר את בעלי ההון, ולא בוחר אותם, ואין לנו יכולת להשפיע על העסקים והתנהגותם.
א. שים לב שדווקא ארצות הברית, הונג קונג, סינגפור ושאר המדינות עם נטל המס הנמוך אינן מדינות בעלות סדנאות יזע, ודווקא סין, המדינה הקומינסטית הגדולה ביותר, מפורסמת בסדנאות היזע שלה. במילים אחרות, אין שום (שלא לומר יש קשר הפוך ממה שטענת) קשר בין קיומן של סדנאות יזע לגובה נטל המס. אז, לא, אני לא רוצה שהמדינה שלי תהפוך לרצף של סדנאות יזע, חלקי משרה ושכר רעב ודווקא בגלל זה, אני אקפיד לא ליטול יותר מידי מס מאזרחי. בזמן שאני אשמור על חוקי שכר מינימום ושעות עבודה נורמליות, אני אקפיד לא לקחת ממי שנשאר במדינה שלי (ומשאיר את העסק שלו במדינה שלי) את כל כספו על מנת לקיים איזשהו "שירות" או לתת איזה "תוכן". מה שאיננו זכות טבעית של אזרחי, איננו מענייני (כמדינה).
ב. אפשר להגיד הרבה דברים, אבל זה לא יהפוך אותם לנכונים. הערוץ הראשון, כמו השני והעשירי סובלים מרגולטור שמכריח אותם לייצר תוכן עצמאי במקום לשדר תוכן שמיוצר בחו"ל. עברית היא שפה עם 5 מליון דוברים, ואי אפשר לצפות שהיא תייצר את אותה כמות תוכן שמייצרת מדינה בעלת שפה של 300 מליון בני אדם (כמו במדינות דוברות האנגלית).
שנית, את ההשקעות שלי אני אעשה לבד. תודה. לא סומך לא עליך, לא על נתניהו, ולא על שטייניץ שתדעו להשקיע את הכסף שלי טוב ממני (ומבט קצת על הערוץ הראשון מוכיח לי שאני לא טועה).
ג. לא, בריאות, צדק, וחינוך הם לא שירותים. הם זכויות, שאתה ואני זכאים להם בתוקף היותנו אזרחים. טלויזיה וטלפון אינם זכויות, ולכן אין לי שום כוונה לממן לך את הטלוויזיה והטלפון (ואני מוותר על המימון שלך, תודה).
וכן, אם יש לך יותר כסף, תוכל להיות בריא ממני, מה לעשות, החיים קשים, ורק אדם אכזרי יכול להכריח אותך למות בזמן שאתה יכול לשלם על התרופה שהמדינה לא יכולה (ותמיד תהיינה תרופות עליהן המדינה לא תוכל לשלם) לשלם בשבילי.
ולא, אם אין לך כסף אתה לא זכאי לבית, אתה זכאי למחסה (=זכות טבעית) משמע, לדירה שהמדינה תיתן לך עד שתוכל לשכור אחת בעצמך(וגם זה בהנחה שתוכיח שאתה לא יכול לשכור בעצמך), אבל בית?! מתנה?! נפלת על הראש?
גם אדם נכה הוא אזרח, וככזה גם הוא זכאי לזכויותיו הטבעיות. לא יותר מזה ולא פחות מזה (ז"א אתה יכול לחשוב שהוא צריך לקבל יותר, ואתה מוזמן לתת לו, אבל על תכריח אותי).
לא הבנתי מה הקטע של הגוף שמגדל את הילדים שלי, אבל במילא נראה לי שאתה נלחם בהרבה אנשי קש (שזה תמיד קל) אז אני אענה רק לשאלה האחרונה. כשיש תחרות, עיתון אחד יסתיר את הזיהום של בעליו התעשיין, והמתחרים שלו יקפצו על זה מהר יותר ממה שהם קופצים על ציצים של דוגמניות. כשאין תחרות זה הזמן להקים תחרות, ולא להגביל אותה על ידי מיסים ורגולציה.
ולהערה האחרונה, אם זה חברות (בלשון רבים) אז זה לא מונופול (מונו – אחד). לעובדים יש אפשרות (בעזרת התחרות בין החברות) לבחור בחברה שתתן את התנאים הטובים ביותר.
כעובדים וצרכנים, אין מישהו אם יותר כח מאיתנו על "בעלי ההון", לא צריך בשביל זה לערב את המדינה. אם ההתנהגות של חברה מסויימת לא מוצאת חן בעיניך, אתה מוזמן לא לקנות את המוצרים שלה.
א. אתה מצדיק את כוח הכלכלה הקפיטליסטית, והוא זה שיוצר את סדנאות היזע. במקום להתנגד לעיקרון שגורם להן, אתה מציע שנהייה פשוט בצד החזק. שים לב שלא טענתי שגובה המס קובע אם יש/אין סדנאות יזע (ואין גם יחס הפוך, זה ברור, למשל: שבדיה; כאן דווקא עושר וחירות הם משתנים מרכזיים), טענתי שהעיקרון הוא שלא צריך לפחד שאנשים "יעברו למדינה אחרת" אם המחיר הוא להתפשר איתם כל הזמן על מיסוי ותנאי העסקה.
אגב, עם שכר מינימום שאיננו נמוך, אפשר גם לקחת מס סביר יותר, ולהשקיע בדורות הבאים. נסה לחיות היום מ-4000 ש"ח נטו בדירה שכורה, בלי עזרה של משפחה או משהו כזה, תוסיף לעצמך עוד 15-25 שנים לגיל, תנסה להשאיר כסף לאוכל ותרופות ותמשיך לפנטז שיום אחד תצא מהעוני.
ב. לכולם יש רגולטור, זה נכון. עם זאת, הבדלי התוכן אינם קשורים רק לכמות הצופים הפוטנציאלית, אלא גם לצורך המתמיד של ערוצים מסחריים "למכור צופים" למפרסם. ככול שיביאו יותר צופים, ההכנסות עולות. ובשביל להביא יותר צופים כדאי יותר "משעשע", "סקסי" ו"מעניין" מאשר חשוב. וכחברה יש לפעמים נושאים חשובים לדון בהם, וכך נפגעת הזירה הציבורית היחידה שיש לנו.
הנקודה היא שמסחור השירות והזכות לא תמיד עוזר.
אין לי מושג איזה השקעות תעשה לבד. לרובנו אין כסף להשקיע כדי להקים מערכת חינוך חלופית, שתאלץ את התעשייה להיות יותר נקייה או שתפתח תשתית טובה יותר של בריאות (למשל כזאת שלא מתערבות במחקר שלה חברות התרופות). אני בטח ובטח שלא סומך על נתניהו, או שטייניץ, אבל אני לא מוכן לומר בגלל זה שאי אפשר לעולם לסמוך על אף אחד, והפוליטיקה היא לעולם צינית וזוועה. זה שהאנשים האלו עושים דברים לא-טובים, לא אומר שאי-אפשר גם לעשות דברים טובים ביחד.
ג. אתה מנסה להבחין בין "שירותים" ו"זכויות", כשבפועל זאת הבחנה שרבים לא יסכימו במיון שלה. למה חייבים לתת זכות לחינוך, ולא זכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד? והאם דיון ציבורי הוא זכות, חובה או שירות? ומה אם כבר הפרטנו ומסחרנו את הדיון הציבורי?
שנית, מה עם אנשים שחיים כאן דורות על דורות (עוד לפניך) ואינם אזרחים? האם מה שהופך אותך לבן-אדם או לא זה הסטטוס הפורמלי? האם הם לא זכאים לזכויות טבעיות מהריבון?
שלישית, זה מאוד יפה שלטעון שבריאות, צדק, וחינוך הם זכויות, ואני כמובן מסכים, אבל כיצד תשקיע בהם אם אתה לא רוצה הרבה מס? תחסוך בחינוך? ראינו לאן זהו הוביל. המדיניות הליברלית אומרת שהכול אפשר להפריט. גם זכויות. יש שירותי בריאות ממוסחרים, וגם חינוך ובקרוב כליאה. האם הזכות לחופש וצדק איננה זכות טבעית? ומה עם הזכות לכבוד ולהזדמנות שווה? אם נולדתי עני לא מגיע לי להיות מאושר?
רביעית, מי אמר שטלפון איננו "זכויות"? או כבישים? אני יכול לומר ששניהם עשו פלאות לבריאותם של רבים, הנפשית והפיסית. גם לחינוך, לביטחון, לכבוד האדם, למדע וכו'. אם לך אין כוונה להשקיע יחד ולממן אותם, אתה פוגע בזכות לבריאות, לביטחון וכו'. גם בכלכלה אתה פוגע. אתה בעצם אומר שרק הקבוצה הקטנה שיש לה את רוב השליטה על האמצעים תוכל לצאת ממאבק ההשרדות היומיומי של מה שאיננו "זכויות". האמת היא שהגבול כאן מטושטש מאוד, ואנחנו בוחרים איפה להעבירו. לדוגמה: אתה חושב על בית במובן מאוד ספציפי, וכמובן מתנגד למימון שלו, ואילו עבור רבים גם אוהל זה בית.
חמישית, בעולם שלך "אם יש לך יותר כסף, תוכל להיות בריא יותר". זה עולם שהוא אכזרי מאוד באמת, אבל לא בגלל "מה לעשות, החיים קשים", אלא בגלל המנגנון שבחרת. לא חייבים לחיות בציניות ועם רגל אחת בקבר כל הזמן, כדי להזכיר לעצמנו כמה העולם קשה. וזה המצב עבור רבים בחברות הקפיטיליסטיות. אין זה אומר שאין שחיתות במערכות סוציאליסטיות, או שהן תמיד חופשיות, אבל גם אין הכרח לוותר על החירות וההגינות השלטונית למען שוויון וצדק. אגב, בעוד שבמערכת הפוליטית רווח אישי ואי-דמוקרטיות נחשבות רע, הרי שהן מאפיינות בהגדרה ובאופן ממוסד את המערכת הכלכלית.
שישית, אפשר לנחש שדעתך על נכים או חלשים בכלל קשורה בזה שלא הזדקקת כנראה לזכויותיך מעולם. הלוואי על כולנו. מי מאיתנו שנזקק או נפגש בצורך הזה, מגלה שהרבה פעמים אם אין רוחב לב וולנטרי, ולהישען על עמותות אומר להישען בסופו של דבר על קרנות שמפעילים בעלי הון, לסבול ואף למות. אינני רוצה לחשוב מה יקרה אם חלילה אחד מאיתנו יהיה מהזקנים שמסתובבים אצלי בשכונה ואוספים בקבוקים, וקוות לקוות לטוב לב של אחד כמוך, שיגיד שהוא לא חושב שיש לנו אחריות קולקטיבית על החברים בקהילה.
הקטע על גידול הילדים, כמו הקטע על זיהום, בא להפריך את הטענה שמה שטוב לרבים טוב לכולם. "יד נעלמה". למשל, למרות הפנטזיה שמישהו ידווח על השני, בפועל הרבה עיתונים ועיתונאים פועלים כקרטל. הארץ הדפיסו את העיתון בבית מעריב כשעובדי הדפוס שבתו, ולעזאזל תנאי ההעסקה. על זה לא דיווח כמעט אף אחד, חוץ מרשות השידור. בעיתונות הבינו ש"היום זה אני ומחר אתה", ודברים דומים קורים בשוק התקשורת, הבריאות, הביטוח וכו'. לפעמים מה שרווחי לכול המשתתפים לא טוב לכולם, כמו המקרה של חסכון במחיר של זיהום, או תנאי עובדים, ואף הדוגמה על גידול הילדים. כבני אדם, יש בפעילותנו ערך שאיננו רק כספי.
כך גם הטענה שלעובדים יש אפשרות לבחור לא עומדת במבחן המציאות. זה לא "מונופול" במובן שאין מספר-חברות, זה "מונופול" (או טריאופול וכו') בכך שיש אותם התנאים אצל כולם. נסה לעבוד בשירות לקוחות, באבטחה וכו', או נסה למצוא מישהו שישלם לך יותר כבנאי/מנקה/מטפל/אח וכדומה. מהבדלי שכר משמעותיים נהנים רק אלו שיש להם שכר גבוה, כמו למשל בהיי טק. רוב האנשים מנסים בסה"כ לשרוד ולגמור את החודש. ((אגב, מחקרים מראים שכ-80% מהאוכלוסייה (לא זוכר את הנתון המדוייק) מאמינים שביום מן הימים הם יהיו ב-5% העליונים של הסולם, וזה כמובן לא נכון ולא אפשרי)). קרא למשל: איך (לא) להסתדר באמריקה, של ברברה אירנריך, שניסתה.
אני שמח שאתה רואה חשיבות בכוח לעובדים ולצרכנים. העניין הוא ששניהם, כמו המעסיקים, כבולים לחוק, למערכת המשפט והאכיפה והשאלה היא את מי הם משרתים.
דניאל –
רק עכשיו ראיתי את תגובותיך. אני מבין שהדעות של מוני נראות לך מגוחכות. עם זאת, אני דורש מהמגיבים להפגין כבוד גם למי ששונה מהם ונראה להם כליצן. אני לא מוכן לתת במה ללעג לאחרים, גם אם בעיניך זה מצחיק. אתה מוזמן להתייחס לתוכן הדברים או לנשוך את הלשון. הודעות מן הסוג הזה להבא יימחקו מיד.
אני לא "מצדיק את הכלכלה הקפיטליסטית", אמרתי לך שאתה נאבק באיש קש. אני ליברל ומתנגד לסוציאליזם הקיצוני שמתבטא בפוסט ובתגובות שלך. לא הכל בחיים הוא שחור או לבן, זה שאני מתנגד ללקיחת מיסים מיותרים לא אומר שאני מתנגד ללקיחת מיסים מוצדקים. לא צריך "לפחד" מזה שאנשים יעברו למדינה אחרת, מספיק להכיר את ההיסטוריה ולהבין שאנשים פשוט עושים את זה. בשנות השמונים אחת מההכנסות הרציניות ביותר של גן העדן הסוציאליסטי שבמזרח גרמניה היה זה שמערב גרמניה קנתה את חירותם של אזרחי מזרח גרמניה. שוב, במזרח גרמניה היו מיסים גבוהים, חינוך מצויין, תשתיות נהדרות, ואזרחים פשוט ביקשו לצאת משם. לך תבין אנשים. התחננו לצאת משם. הקרובים שלהם היו מוכנים לשלם כסף, הרבה כסף, רק בשביל לאפשר להם לצאת משם. אותו הדבר התרחש בסין מול הונג קונג, בקובה מול ארצות הברית ועוד… המחיר הוא בהחלט להתפשר על מיסוי (לא על תנאי תעסוקה, שים לב שוב, במדינות החופשיות תנאי התעסוקה טובים יותר מבמדינות הטוטאליטריות).
אין לי התנגדות לשכר מינימום סביר, השאלה היא מה זה שכר מינימום סביר (אין לי דעה בנושא) יש לי התנגדות למיסים גבוהים למטרות מיותרות ולא מוצדקות. יש לי התנגדות לממשלה שנדחפת למקומות בהם אין לה מה לחפש. יש לי התנגדות לממשלה שבמקום להגן על חירותי וזכויותי (שזה המנדט שלה) מנסה לייצר לי תוכן ושירותים. מה שכן, מי שמקבל שכר מינימום יהיה עני, by definition. (זה מה שיוצא מהגדרת העוני, שתמיד הם מי שמרוויחים הכי מעט, ואלה תמיד מי שמקבלים שכר מינימום). גם אם שכר המינימום יהיה 50,000 שקל בחודש, מי שיקבל אותו יהיה עני.
לא יודע על הזירה הציבורית היחידה שלך, אבל בישראל יש מאז הקמתה לפחות שלושה עיתונים יומיים. היום יש גם אינטרנט. ממש לא צריך שהממשלה תתן לנו "זירה ציבורית" ועל אחת כמה וכמה, לא צריך שהיא תדאג ליחידות שלה (הרי חופש הדיבור זה דבר חשוב, לא?).
"זה שהאנשים האלו עושים דברים לא-טובים, לא אומר שאי-אפשר גם לעשות דברים טובים ביחד." ההיסטוריה האנושית היא מספיק ארוכה בשביל שנדע ששרים לעולם ידאגו לעצמם, ושהתפקיד של האזרחים הוא לפקח עליהם, ולא ההפך. אני מציע לך ללמוד היטב מה קרא בגן העדן הנהדר שהקמתם לנו במאה הקודמת….
"למה חייבים לתת זכות לחינוך, ולא זכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד?" אמרתי שלא?
"והאם דיון ציבורי הוא זכות, חובה או שירות?" חופש הדיבור הוא זכות, במדינה חופשית אין חובות למי שלא עובר על החוק, ושירותים זה התפקיד של חברות מסחריות.
"ומה אם כבר הפרטנו ומסחרנו את הדיון הציבורי?" אם הוא מתפקד, כל הכבוד לנו, אם לא, אולי הגיע הזמן להפסיק עם הרגולציה.
"מה עם אנשים שחיים כאן דורות על דורות (עוד לפניך) ואינם אזרחים?" לכל בני האדם מגיע להיות אזרחים במדינה בהם הם נולדו (ולכן תמצא אותי, להבדיל ממך כמו שראינו בדיונים קודמים, נאבק נגד כל מיני רודנים ושודדים שהחליטו לקחת את אותן זכויות, גם כשעורם של הרודנים והשודדים האלה כהה משלי, ואפילו כשהדגל שלהם אדום).
"אבל כיצד תשקיע בהם אם אתה לא רוצה הרבה מס?" בוודאי שאני כן רוצה מס, אבל מס לא בשביל איזה "שירות" או "תוכן", מס לא בשביל הקאנטרי קלאב. מס בשביל לקיים את המדינה. וזהו. לא פני אחד יותר מזה.
"המדיניות הליברלית אומרת שהכול אפשר להפריט", לא, זאת מדיניות ליבארטנית. זה לא אותו הדבר (וגם הם, בדרך כלל, לא מדברים על הפרטת הצבא והמשטרה).
"אם נולדתי עני לא מגיע לי להיות מאושר?" לא. מגיע לך לרדוף אחרי האושר, אבל אף אחד לא מבטיח לך לתפוס אותו (וזה, אגב, תקף גם למי שנולד עשיר).
טלפון התפתח יפה מאד בלי מעורבות ממשלתית, במקומות בהם הממשלה התערבה היא רק פגעה בפיתוח שלו (= העלתה את המחיר, והורידה את רמת השירות = עשתה אותו נגיש לעשירים בלבד = ממש לא מה שאתה רוצה).
לגבי הבריאות, אולי כדאי להתעקב על זה בגלל שזה מבהיר, לדעתי, יפה מאד את הבעיה של הסוציאליזם הקיצוני. בו נגיד שיש לך תקציב בריאות מסויים, נגיד מאה שקל בשנה. עכשיו טבע… סליחה, פייזר, המציאו תרופה לסרטן. יש לך במדינה 20 חולי סרטן, אז פרייזר רוצים 10 שקל לכל מנה. מה תעשה? תכפיל את התקציב? אופס… פייזר מחליטים שהמחיר הוא 30 שקל למנה? מה תעשה? תשלש את התקציב? תרבע את התקציב? מתישהו אתה חייב לעצור, הרי לא תיתן למדינה לפשוט את הרגל בגלל 20 חולים. נגיד שעצרת ב-10 שקל למנה. מה עכשיו? אותם 20 חולים ימותו מן הסתם, אבל 5 מהם מספיק עשירים בשביל לקנות את התרופה בעצמם. הסוציאליסט לא יתן להם לקנות (שיוויון זה הרי ערך חשוב מזכותו של אדם לרכושו) והליברל יתן להם, לכן במדינה ליברלית עשירים יהיו בריאים יותר מעניים (וזה, שים לב, לא קשור לגודל תקציב הבריאות שלך, רק לזה שיש לו תחתית), וממדינה סוציאליסטית כל מי שיש לו כסף יברח. איזה עולם יותר אכזר? זה עם 20 מתים או זה עם 15 מתים?
בקטע עם גידול הילדים נלחמת באיש קש, זה מאד פשוט, אבל די מיותר.
לעובדים יש יכולת לבחור, לחלקם יש יותר כח, לחלקם פחות, אלה החיים. העלאת המיסים רק תוריד את מספר העובדים בעלי כח הבחירה, כי כשתגיע למצב בו עובד הייטק מקבל כמו מנקה, לא תגיע למצב בו המנקה חזק כמו עובד הייטק, אלא למצב שעובד ההייטק חלש כמו המנקה.
החוק ומערכת המשפט חייבים לשרת את הצדק והחירות… כשהם משרתים מישהו אחר אנחנו בבעיה, אפילו אם המישהו הזה הוא אתה.
עכשיו אני מבין. הבעיה היא שאתה חושב שסוציאליזם, שמקדם שוויון וצדק, מוותר על החירות. לכן אתה מציג את מזרח גרמניה וסין, כאילו זה מודל סוציאליסטי מוצלח. זה כמובן לא המצב. זה בדיוק כמו שלא כל ליברליזם מוותר לחלוטין על מדינת הרווחה, רק מודלים מאוד ספציפיים שלו (כמו ארה"ב). סוציאליזם איננו אומר בהכרח ויתור על החירות, ולכן הדוגמאות על מזרח גרמניה, הן (במילים שלך) להיאבק באנשי קש. מעט מאוד סוציאליסטים בישראל חושבים שצריך לבחור בין חירות לבין דאגה לחלשים, ובעולם יש לא מעט דוגמאות אחרות לסוציאליזם דמוקרטי. אפשר גם להקים גרסה חדשה שלו. זה כמובן חשוב מאוד לא לוותר על החירות ולא על הצדק החברתי ואלמנט השוויון. עושים את זה באמצעות כוח רב גם לתעשייה, אך גם למדינה, ולארגוני העובדים. "חירותי וזכויותיי" הם גם הזכות לעבוד, והזכות להזדמנות שווה.
אני מניח שאף אחד לא רוצה שודדים ורודנים. השאלה היא אם הם רק אלו שאנו מכנים אותם ככה, או שלפעמים גם אחרים שעושים זאת במסווה מתוחכם של מערכת "חוק" ו"כלכלה" הם בעצם רודנים וכוחניים. האתגר הוא לא ליפול למלכודת המונחים.
((אגב מחקרי תקשורת המונים מכול הסוגים מראים שבד"כ כל כלי התקשורת יקדמו סיפורים דומים, ישתמשו במסגרות-הסבר קיימות וימנעו מלהתנגח זה בזה. הם מעדיפים לפרגן זה לזה ומסקרים באופן פטריוטי וממסדי, בעיקר במלחמה. הכתבים נאלצים למתן את הביקורת (לא יצאו נגד המלחמה, לפעמים נגד מהלכים בה או מוכנות) משום שהתקשורת מעדיפה לא להרגיז את הצופים. וזה קריטי. זאת אומרת שההעדפה היא להיות נאמן לרייטינג ולמה שעורכים חושבים שאנשים רוצים לשמוע ולא לאמת. כך, גם אם יש ריבוי כלי תקשורת, יש שחיקה בבמה הציבורית. כמו כן, בגלל התלות של העיתונאים במה שנקרא "צמתי מידע" הם נאלצים לתת יותר משקל לעמדות של מי שמייצר יותר מידע, קרי השלטון ובעלי-אמצעים (למשל: יעדיפו את המדינה ב"התנתקות" או מול האנרכיסטים), מאשר לקבוצות אחרות, גם אם הכתבים מזדהים עם הנאבקים. עיתונאים עושים הרבה פעמים קופי-פייסט של הודעות טובות לעיתונות, ואת זה מייצרים מי שיש לו דוברים ויחצ"נים. בד"כ לא חסרי אמצעים, וגם לא עמותות. אם תרצה, אפנה אותך למחקרים אלו)).
אם נולדת עשיר או עני, סיכוייך אמורים להיות זהים כנקודת התחלה. במערכת הקפיטיליסטית, אין לך שום סיכוי כעני, ואת כל הסיכויים כעשיר. לכן דוגמת התרופות היא נכונה ומדויקת! בשבדיה למשל באמת לא קונים ולא מייבאים תרופות שאינן בסל (וכמעט כל התרופות כן בסל). מי שרוצה יכול לנסוע למדינה אחרת, כי תמיד יש חירות, אבל העיקרון נותר שבדברים שאתה מכנה זכויות ייסוד – יש שוויון. זהו כמובן שוויון הזדמנויות, לא שוויון בפועל, כי משנה גם מה האדם עושה. במערכת הקפיטליסטית אין גם שוויון הזדמנויות. השאלה אם יש 15 או 20 מתים איננה נכונה במקרה זה. אם כבר, יש הרבה יותר עניים מעשירים, ולכן השאלה היא אם ימותו לא-רק מתרופות יקרות, אלא גם מתרופות ואוכל לעניים. השאלה צריכה להיות: האם יהיו חצי מיליון שימותו (או שאיכות חייהם תרד משמעותית) בגלל מחסור במים נקיים, מזון ותרופות בסיסיות, או אלף ממחלות נדירות ויקרות. וגם – האם צריכים למות יותר עניים מעשירים, או ששניהם צריכים לחיות עד-כמה-שניתן בלי קשר למצבם הכלכלי.
שכר מינימום "סביר" קשור במחירי השוק (עוני הוא תמיד יחסי) אבל גם קשור בגובה הפערים החברתיים שאתה מוכן לקבל. יש עני ויש עני. יש עשיר ויש עשיר מאוד מאוד. במצב של פערים גדולים מאוד, מי שמתעשר מאוד מאוד חי על חשבונו של מי שעני, והמדינה נותנת לו גיבוי במערכת המסים והמשפט. חוץ מזה הוא עושה זאת גם בזכות מה שמשקיעה המדינה (למשל בתי משפט, ניהול התחבורה, מיסוי מופחת וכו') אך לא מחזיר את ההשקעה לכול האזרחים.
אם אתה בעד זכויות באמצעות סטטוס אזרחי, ואזרחות לכולם, האם אתה בעד אזרוח הפלסטינים בשטחים, שעליהם ישראל שולטת משך רוב שנות קיומה?
אין בעיה שעובד היי טק יקבל אחרת ממנקה. לא רק שכר, גם השכלתו שונה, העניין שלו בעבודה, פוטנציאל ההתקדמות, הקושי הפיסי של העבודה, השעות וכו'. השאלה איננה למה להפוך את כולם לעובדים חלשים – אלא – למה שפועל בבית חרושת ייחשב עבודה בזויה (שמעסיקים בה מהגרי-עבודה, שהרי צבעם שונה ופחות אכפת מהם), ולא משהו להתגאות בו, או שיהיה לחלוטין חסר כוח ("אלה החיים" כי כך בחרנו שיהיו). צפה בסרטונים של ברווז. עולם אחר אפשרי.
אייל בנוגע לדעה שלך לגבי מה שדניאל כתב
בכלל הדעה של מוטי לא רצינית אפילו חבריו לתנועה הפנתרים חשבו כך ולצורך הענין התנערו ממנו אז למה שאנחנו נתיחס ברצינות.
גילוי נאות: למרות שאני מסכים עם חלק מהביקורת בנוגע לשוויון הזדמנויות במדינה אני דוחה את הדעה הקונספרטיבית של הדובר.
אז שהוא יתחיל להתנהג ברצינות ובהתאם לרוח האתר.
פנתר,
מי שרוצה להציע קונספירציות מוזמן, ויישא במחיר אם זה יהיה לשירות דוב. לכל אחד מותר לא להתייחס לדברי האחרים, ואפשר לזלזל בתוכן, אך חובה להתייחס בכבוד לדוברים עצמם. לא אהיה במה לשים אנשים ללעג, לא קשור למה אתה חושב על דעתם. אם דבריהם כל כך לא מתאימים לך, אפשר גם להתעלם.
גם אני לא שותף לדעתו של מוני, אך דווקא בגלל שהיא כל כך לא פופולרית, אשמור מכול משמר על זכותו לומר אותה. המבחן של זכות הדיבור איננו בדיעות שכולם חושבים שהן לגיטימיות, אלא במקום שבו אנחנו מזלזלים ומגחכים את הטענות.
לפנתר האוסטרי המזויף ולאייל !
למה אתה משקר חייזר עלום שם מתי ואיפה חברי לפנתרים השחורים
התנערו ממני או מדברי ואולי להיפך.
מה גם שאני דובר בשם עצמי ולא מסתתר בעילום שם וזהות
מי שמתעלם מהקונספירציה הכוזרואשכנזית זה מי שרוצה להתעלם
מהמציאות ומהאמת 800 אלף ילדים מתחת לקו העוני בתקופה של
פריחה כלכלית זו לא תופעה שבאה בסל של החסידה זו תוצאה
של הסללות ותיכנון חברתי כלכלי מחושב היטב ולא יד המקרה.
הקו שאני מוליך בניגוד לדעות מסויימות הוא המשך טיבעי של הקו
של שנות ה 70 שאז דיברנו על "לחם עבודה" ויציאה מהמעברות
שהיו עומדות על תילן עד היום אילולא המאבק שקיימנו .
היום המאבק הוא על הפרדה לאומית בין שני העמים הכוזרואשכנזים
והספרדומזרחים שאמנם אוחזים כביכול באותה דת מאחדת כל
אך מכל הבחינות ובעיקר מבחינת הכוונות הכוזרואשכנזיות אין
כל אחווה לאומית בין שתי הישויות.
אני מודה לאייל על גישתו הדמוקרטית הנדירה המאפשרת לי את
מה שנורמלי בכל מצב וזו זכותי נמלאה להביע דעות ועמדות
שאינן מקובלות על חלק מהמשתתפים המנסים לסתום את פי
ולמנוע את זכות הביטוי החופשי והדמוקרטי.
התופעה הגזענית של עלומי שם הקוראים באגרסיביות ואף מבצעים סתימת פיות באתרים שונים היא מבחינתי הצדקה לנכונות
גירסתי שאחרת לא היה צורך לגזענים לנקוט בשיטות של
סתימת פיות.
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.
אייל,
מדינה שמדינה- למה אני צריך לממן את החרדים והערבים?
הם:
-חולים?
-נכים?
-סובלים מבעיה נפשית זו או אחרת?
עושים ילדים כמו ארנבים ולא מסוגלים לפרנס אותם.
איש הקצה
אתה חולה
אתה נכה
אתה סובל מבעיות נפשיות
אתה לא מסוגל לעשות ילדים כמו הארנבות
אתה מפרנס את שני הילדים שלך והפודל בזכותה של מערכת
כלכלית פוליטית המעניקה לך פריבילגיות ואדמות שדודות
שלא היית מקבל בשום מדינה מתוקנת…
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.
קצה, מזל שלא אמרת גם "המזרחים הפרימיטיביים בעיירות הפיתוח שלא עובדים".
רוב האנשים רוצים לעבוד, ורוצים להתפרנס בשכר הוגן. גם אצל החרדים ובוודאי אצל הערבים שהם בטח לא עצלנים.
אייל,
הערבים אינם עצלנים,אך את ילדיהם וילדי החרדים , אפעס, אנחנו מממנים, בין השאר משום שהם עובדים בשחור מתוך אידיאולוגיה
בדוק לאן הולכות קצבאות הביטוח הלאומי .
אתעלם מהערתך החצופה לגבי המזרחיים.
לא חצופה. צינית.
מה שנכון במה שאמרת הוא שיש קשר בין חלוקה מעמדית וזהות. זה לא בגלל מספר ילדים (או בעיקר לא בגלל זה) אלא דווקא בגלל הסללה, יכולת לניעות חברתית, הזדמנויות שוות, גזענות ועוד. אתה מצייר את כולם כנוכלים שרוצים להרוויח על הגב של העובד הישר, כשבעצם רובם סובלים מעוני רב, ואין ביכולתם לצאת ממנו, כמה שהם רק רוצים.
לאיש המוקצה !
כאדם מחפש צדק ויושר אני מסכים שתפסיק לממן את
ילדי החרדים והערבים והמזרחים בפריפריות שעושים
ילדים כמו ארנבות .
אבל בתנאי אחד שגם לא יקחו אותם לצבא בגיל 18 וגם לפטור אותם מתשלום כל מס שהוא שכן אם המדינה הגזענית
שנמצאת במוח החולני שלך רוצה להעניש ילדים
משום שהארנבות הולידו אותם . אז צריך לאזן את כפות המאזנים
וגם לשחרר הדדית ובו זמנית את שני הצדדים מאחריות
זו אחרת אלו לאלו …ובא לציון גואל
מה מבטא האיש המוקצה ?
הוא מבטא למעשה את האידאולוגיה המרכז ארופית של
האדם הלבן העליון שיש לו משפחה מאוזנת בגודלה והאב
המיתולוגי הוא הצייד שצד מזון כדי לספק את הצרכים
הקולינריים של משפחתו המאוזנת והחיים מתנהלים כמו
באגדות ואישב תחת גפנו ותאנתו לנצח.
מה שמקלקל למוקצה העליון את התמונה זה שיש גזע
אחרה של טפילים שעירים שעושים ילדים כמו ארנבים
ומטילים את עול גידולם של אותם ילדים מיותרים על גבו של
האדם הלבן העליון שמכספי המיסים שלו צריך לממן את
תוצאות המשובות הארנביות של אותם סקטורים שכל כך
פעילים בהבאת ילדים לעולם.
אבל האיש המוקצה כל כך לא חי בחלל הוא חי במדינה שמשקיעה
פי עשר על כל מולדאבי ופראבוסלבי שקנה תעודה
המעידה על סבתא דוברת אידיש שתקנה לו סל-קליטה
ופריבילגיות אשכנזיות אז לפי הגיונו של האיש המוקצה
מאבקו העיקרי בהתנגדותו למימון פרזיטים צריך להיות
נגד מסע ההלבנה הדמוגרפית שמנהלת המדינה הציונית
מיבאת הפראבוסלבים …בחורבן הציונות ננוחם.
אייל,
התירוצים שלימדו אותך באקדמיה מעניינים אותי כקליפת השום.
בסופו של יום, החרדים לא עובדים והערבים לא משלמים מס הכנסה.
מה אכפת לי הסללה שמסללה,משקלם על גבי נותר זהה.
הייתי אומר שיותר מאשר העניים על גבך, העשירים על גבם. אנשים שמנסים להתפרנס בקושי מנהיגת מוניות, אוטובוסים, ניקיון, משרות חלקיות, שירות לקוחות, מזנונאות, פועלים, עובדים כלליים וכו' – הם מי שנושא בנטל ולא רואה תמורה. זה שיש עלוקות לא אומר שלאחרים שמנסים לשרוד לא מגיע ביטחון כלכלי וזכויות בסיסיות. וחוץ מזה, הטענות שלך (למשל העלמת מסים) דורשות ביסוס.
אייל,
כחבר של כבוד ,בעבר ובהווה, במקצועות שציינת לעיל-
על מה לדעתך אני מלין? על שהחרדים והערבים פוגעים בחופשתי הבאה בטוסקנה, או על הביטוח לאומי שמוצץ את דמי?
אני לא "חושב" שמי שהסוציאליזם (בצורה שהצגת אותו) מוותר על החירות, אני יודע שהסוציאליזם (בצורה שהצגת אותו) מוותר על החירות. אני יודע את זה בגלל שההיסטוריה מראה לנו שכל מי שניסה לקדם סוציאליזם כזה ויתר על החירות, אני יודע את זה בגלל שאתה בעצמך מודה בזה ברגע שאין לך בעיה להגדיל את נטל המיסים שלי בשביל לבנות לעצמך איזה בריכה. אין בעולם מדינה חופשית שמתייחסת למיסים כמו שאתה מתייחס אליהם (דמי תשלום בקאנטרי קלאב שצריך להגדיל ולהגדיל, בשביל לתת איזה "שירות" או "תוכן" מוזר). המדינות שפעלו ככה היו תמיד (ותמיד יהיו, כי זה פועל יוצא של האידיאולוגיה) מדינות חשוכות. נכון, לא כולן מזרח גרמניה, יש גם סין, אלבניה, ברה"מ, צפון קוריאה… רק תבחר.
מי שלוקח את רכושו של האחר ללא רשותו הוא גנב. שום מכבסת מילים לא תשנה את זה. וכמה שלא תבכה על התקשורת העויינת, העובדות ישארו כמו שהן. גנב הוא גנב, שודד הוא שודד, ומי שמגנ עליו הוא אדם שזכויותיו של האחר אינן יקרות לו.
"אם נולדת עשיר או עני, סיכוייך אמורים להיות זהים כנקודת התחלה" גם נולדת חכם או טיפש? גם אם נולדת יפה או מכוער? גם או נולדת מהיר או איטי? גם אם נולדת כשרוני או חסר כשרון? הרי לך המאואיזם בפחות מ-15 מילים. בשלב הבא גם תשלח את כל הבורגנים לעבוד בשדות (אגב, אני מניח שהרפרנס ההיסטורי עבר לך מעל הראש, לא נראה לי שאתה מכיר את ההיסטוריה של הקומניזם, קוראים לזה מהפכת התרבות). במילים אחרות, לא. מצטער: אנשים הם שונים זה מזה ותמיד יהיו, כל הנסיונות לעשות אותם שווים רק פוגע בחזקים, ולא עוזר בכלום לחלשים. מי שנולד עני נולד עני, אפשר לתת לו חינוך טוב, אפשר לתת לו אוכל טוב, אבל למי שנולד עשיר תמיד יהיה יותר, והדרך היחידה למנוע את זה היא לקחת מהעשיר (לא בשביל לתת לעני, אלא רק בשביל הלקיחה), וזאת היא אותה פגיעה בחירות שמבדילה בין שבדיה, ארצות הברית, וישראל לסין, קובה וצפון קוריאה, ובינך לביני.
כשאתה לא נותן לי לייבא את התקופה שתרפא אותי, אתב גוזר עלי מוות (במידה ואני עשיר מספיק לייבא אבל לא עשיר מספיק לסוע ולקבל טיפול), או לחלופין גוזל מהרופא שלי כסף (במקום שהוא יטפל בי, יטפל בי רופא במדנה אחרת). בשני המקרים מדובר באכזריות, בשני המקרים מדובר בדבר שמנוגד לאינטרסים של המדינה, בשני המקרים לא מדובר בעזרה לעניים או לחלשים, אלא (שוב) בלדפוק את העשירים והחזקים.
סרטן זה לא מחלה נדירה. למעשה, היא אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם המערבי (מקום שני בארצות הברית). בטח הרבה יותר מרעב. למעשה אין בארצות הברית (ובשאר המדינות החופשיות) בעיה אמיתית של רעב. אבל לך אין בעיה לשלוח את חולי הסרטן למות בשביל להלחם ברעב שלא קיים (ואגב, הגורם הראשון הוא השמנת יתר, מה שבכלל מעורר סימני שאלה על ההגיון שבמאבק כנגד הרעב אותו אתה מנהל על חשבון חולי הסרט)…
"במצב של פערים גדולים מאוד, מי שמתעשר מאוד מאוד חי על חשבונו של מי שעני" ממש לא נכון בהכרח, מי שמתעשר עושה את זה על חשבון מי שמשלם לו, לרוב זה לא העני (שבמילא לא יכול לשלם יותר מידי), וכשזה העני, זאת הבחירה שלו, ומי אתה שתגיד לעני לא לשלם למי שהוא רוצה (במיוחד כשבאותה הזדמנות אתה מכריח אותו לשלם למי שאתה רוצה, ועושה את הכל בשבילו… חירות)?
תמיד יהיו עבודות שיחשבו בזויות, זה הטבע האנושי.
(לגבי הערבים בשטחים, נשאיר את זה לדיון אחר)
בקצה -
אז אתה נהג מונית שנוסע לטוסקנה תכופות, או מזנונאי שיש לו מלא זמן לאינטרנט? יא חרטטן. לכל היותר אתה עובד במשרה חלקית באופן זמני ובגיל צעיר, ומוצא הרבה מאוד זמן להגיב ברשת בכול בלוג אפשרי…
אני מנחש שאתה עובד בייעוץ מס, חשבונאות, ברוקריות או משהו כזה.
אם תהייה מבוגר עם משפחה ותעבוד במשרה חלקית בהכנסה של 4000 ש"ח – תצטרך מאוד את העזרה של המדינה בשירותי בריאות, צדק, תברואה, ביטחון, חינוך וכו'.
וחוץ מזה, שוב, אתה קובע קביעות גזעניות, על סף עלילות-דם (למשל על מציצת דם והעלמת מס) שאינן מבוססות. אם כבר, העניים הם אלו שהכסף לא פוגע בחופשה הבאה שלהם בטוסקנה, אלא באוכל/תרופות/שכר דירה ושאר תנאי קיום.
יואב -
מכוער או יפה לא קבעו בני אדם. כסף כן. יש מי שמחליט על פערים חברתיים. אז במקום להיות דמגוג ולדחוף שוב ושוב את סין (כאילו סוציאליזם חייב להיות לא-דמוקרטי), או לקבוע שהסוציאליזם הוא בהכרח כזה שלא מכסה את כל תרופות הסרטן וזאת הברירה היחידה – תסתכל על דנמרק, שבדיה, פינלנד וכו'. הסרטונים של ברווז-גומי ושל אזרח (לעיל) ממחישים זאת היטב. שם יש תרופות, אושר ועושר, ולא צריך בשביל זה לדפוק אף אחד.
בתוך כך, ידיעה מהיום: "המשבר הכלכלי פוגע בעובדים: מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע במשק הישראלי ירד "
שימו לב: זה שזה "השכר הממוצע" – אומר שהשכר של רוב האנשים, הוא בהכרח יותר נמוך מהממוצע, ולא שזה הממוצע באמת. ז"א, הרוב מרוויחים משמעותית פחות מ-8000 ש"ח ברוטו (לפני ניקוי מסים). (הסיבה הסטטיסטית היא: א-נתונים גבוהים במיוחד של מספר קטן של אנשים מקפיצים את הממוצע למעלה; ו-ב-אין משכורות שליליות מצד שני; ולכן, בגלל שהפיזור איננו סימטרי, הממוצע גבוה בהרבה מהחציון. במילים אחרות – הרוב מרוויחים פחות מהממוצע).
"במקומות האחרונים נמצאים, כרגיל, עובדי שירותי האירוח והמזון, עם שכר ממוצע של 3,648 שקל, עובדי השירותים הקהילתיים, עם שכר ממוצע של 5,238 שקל, עובדי החקלאות עם שכר ממוצע של 5,377 שקל ועובדי החינוך עם שכר ממוצע של 6,039 שקל."
למלל המוקצה של הקוזק הניגזל !
אם מדובר על העלמות מס הרי שזו המומחיות של העשירון העליון
ושאר העשירונים העשירים האשכנזים שאם כבר הם מוצצי הדם
של המדינה הציונית הגזענית שהקימו הכוזרואשכנזים.
האיש המוקצה שלא ברמת דיון אלא ברמת התבכיינות של אלו
שיורים ובוכים מתעשרים ומייללים.
חלוקת העוגה לעשירים ובייגלה לעניים מתבצעת לפי קווים אתניים
לאומיים גזעניים כדי לשמר את זכויות העל לבני הגזע הלבן העליון
ומשתפיהם הבזויים והאיש המתבכיין בקצה הוא אחד מהם .
שק חבטות שיש להלום בו עד צאת נישמתו…
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.
אייל החצוף!
האם הרגשת משאו של אשכול בננות בשיא תפארתו על כתפך?
אני כן,אלפי פעמים.
האם יצא לך במקרה,על הדרך בין הפגנות תמיכה בטירור לכתבנות באינטרנט, לגדוע מטע בננות בן עשרות דונמים,בחום היוקד?
לי כן, עשרות כאלו.
של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר עם חקלאי (גם אם הוא בדימוס).
על זה בדיוק אני מלין, ואתה לא הבנת- הכסף שהולך לערבים והחרדים, נגזל מהעובדים הפשוטים.
הערבים הם הראשונים בתור בקבלת קצבאות,אל תתמם ואל תצטדק.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3110205,00.html
http://skoop.co.il/article.html?id=20120
ואחרונים בתשלום מיסים
http://public-policy.huji.ac.il/upload/hagay-5.pdf
ובעבודה בשחור
http://www.sikkuy.org.il/carmel/sidra3.html
(בתחתית העמוד)
אפשר לחשוב שאני מגלה לך את אמריקה
ד”א, אז כהיום, אני משקיף על השכר הממוצע במשק מלמטה
אל תטיף לי לגבי עבודה קשה או שכר מועט, מר חקלאי עבר. גם אל תאמר לי מה עוזר לטרור (למשל גזענות ונישול) או מהו בכלל טרור (כי כיבוש הרי איננו טרור בעיניך) וכך גם מי מאיתנו מעודד אותו. מספיק יהיה לרמוז שגם לי יש חלק בעבודה קשה, ושכמו אחרים גם אני עושה רבות למען הקהילה שבה אני חי, בין היתר באמצעות תרומה לנזקקיה, בלי קשר אם יש להם כיפה, כאפייה או כל דבר אחר על הראש, ובלי שאשפוט את מנהגיהם.
חוץ מזה – קרא בלינקים שלך היטב!
הלינק הראשון: "[אצל הערבים] ההכנסה הממוצעת עומדת על כמחצית ההכנסה בקרב היהודים [...] רק כ-20% זכאים לבגרות." איש לא בוחר להיות עני. הכנסתם היא נמוכה מסיבות אחרות. זאת איננה תופעה ייחודית לישראל או לערבים, והיא קורית למיעוטים במדינות רבות.
הלינק השני: "כתב "המגזין אשדוד" אמר לנתניהו שנראה שבתקופה מאז ביצוע הרפורמה הכלכלית שלו, רבים נוספו למעגל העוני, אנשים רבים יותר מחטטים בפחי האשפה ומחפשים מזון. אותם האנשים שעסוקים בהישרדות יום יומית לא חושבים כרגע על החינוך"
גם הטקסט שאולי התייחסת אליו הוא דברי נתניהו (על ירידה בילודת הערבים) ואיננו נתון סטטיסטי, אלא נאום בחירות:
"לפני הקיצוץ בקצבאות היה מצב שבו רבים קיבלו קצבאות על 60 ילדים, 150 אלף דולר בשנה, והג'יפ בחניה היה הרכב השני שלו" (וזה הרי לא נכון לרוב הערבים… זה סטיראוטיפ שנוח לשחק עליו בקהל האשדודי, לא יותר). "איך 60 ילדים? אומר נתניהו, כל אחד היה מתחתן עם נשים רבות, חלק הוא היה מייבא במיוחד לארץ, ונוצר מצב שאיים על מדינת ישראל ועל הכלכלה שלנו" - ושוב – אסופת סטיריאוטיפים, שבטח לא מצדיקה לחסוך ממי שצריך עזרה, לא משנה מה דתו ומה יש לו על הראש.
הלינק השלישי: "בישראל קיימת הפרדה כמעט מלאה בין תושבים יהודים לערבים, כאשר מספר הישובים בהם האוכלוסייה מעורבת הינו קטן ביותר, וברובם מהווה האוכלוסייה הערבית מיעוט שולי. הפרדה זו מאפשרת לבחון את השפעת השייכות הלאומית על שיעור גביית הארנונה. ואולם, בחינה זו צריכה להיעשות בהתחשב בהבדלים במצב הכלכלי של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל." (עמ' 7)
חוץ מזה הנתונים האלו עוסקים בארנונה ליישובים הערבים עצמם, ואתה לא סופג אותם. לא מדובר כאן במס הכנסה.
וחוץ מזה – 2 – יש בוודאי לא מעט שינצלו את המערכת, בין אם הם ערבים או יהודים, דתיים או חילוניים. אין זה מצדיק לבטל את המערכת קליל.
הלינק הרביעי - הוא אולי הטוב מכולם…
פרופ' שנל: "יש כאן שילוב של תנאים מקדימים, של מחסומים מבניים ושל מדיניות מפלה [...] מקום המדינה עד 1954-5 – הממשל הצבאי: האוכלוסייה הפלשתינית העירונית הופכת לפליטים. 165 אלף ערבים פלשתינים, שנשארים כאן הם כפריים מיישובים שוליים יותר עם השכלה פורמאלית מערבית, דלה ביותר. חיים ממשק של קיום עצמי. מקורות בעיר נסגרים, הממשל הצבאי לא מאפשר. חלק מן הקרקעות של היישובים האלה מופקע. חוק הקרקעות המוברות – לא נותנים לתושבים לצאת לעבד את השדות ומצד שני, הוציאו חוק שמי שלא מעבד את אדמתו שלש שנים, מאבד את הבעלות עליה. אז אין תעסוקה מחוץ ליישוב הערבי, יותר אנשים צריכים להתקיים מפחות קרקע, והתושבים מתחילים להגיע לסף רעב. מתחילות להתגלות תופעות של תת- תזונה."
זאת אומרת – רישוש מכוון. ונמשיך:
"1955-67 הממשל הצבאי מאפשר יציאת ערבים לעבודה שכירה [...] מתחילים לבנות ערים חדשות, צריך הרבה פועלי בנין והכלכלה מתפתחת. עוברים למצב של חסר מועסקים. וכאן ההחלטה לאפשר לערבים לקבל רישיונות מהממשל הצבאי (ממשיך להתקיים עד 1967), מביא למהפכה, שקשה לדמיין את חשיבותה, ואת תרומתה לשינוי החיים בכלל ולמציאות הכלכלית של הציבור הערבי בפרט."
– במילים אחרות, הם לא מתעצלים לעבוד. ומי נהנה מזה? –
"כוח העבודה הערבי משתלב בכלכלה הישראלית בתפקיד מאד מאד מוגדר: שוק עבודה שניוני – עלות עבודה נמוכה ללא קביעות, בדרך כלל אין תנאים סוציאליים, העבודות מתבצעות בתנאים קשים. שוק עבודה מפולח מתפתח בארץ. הערבים תופסים את שוק העבודה השניוני, והיהודים עוברים בתהליך מובילי לעבודות יותר פריבילגיות."
וכאן הקטע על עבודה בשחור:
ד"ר עזיז חיידר מדבר על היעדר איזורי תעשייה ואפליה בחינוך. וכשהוא נשאל על עבודה שחורה הוא משיב: "אין לי ספק, שבמיעוט, שזה מצבו, אולי העבודה השחורה מהווה חלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית של אותו סקטור." – במילים אחרות – הדברים בקונטקסט. הוא מוסיף: "אלה משאבים גדולים. המדינה לא רוצה להשתמש בהם, תנו לי להשתמש בהם. הלכתי בעצמי ליישובים כמו אום אל פחם, וטייבה. עשיתי מחקרים כמה מוכנים להשקיע במפעלים, למשל, ומצאתי שיש נכונות ויש משאבים. אז מה מפריע? מפריע שאין אזור תעשייה, שאין תשתית. אין לך תכנית מתאר." – זאת אומרת – המדינה לא מפתחת.
לטועי הדרך מרבי המלל !
קבלת קצבאות זה לא איזה פרס על התנהגות טובה שמחלק הפריץ.
ציבורים המוסללים לחיים כלכליים מתחת לקו העוני וניזקקי קיצבאות הם ציבורים שנמנע מהם באופן
מתוכנן מלהגיע לעצמאות כלכלית או אפילו לסיכוי להיות מועסק
בתנאים גרועים.
הקצבאות הן המינימום שנותנת המדינה לקהל הנישומים שכאשר
הם עובדים הם משלמים מס במקור לא כמו קיבוצים הפטורים ממס
או עשירים המוקפים ברואי חשבון עם קשרים במס הכנסה.
הציבור הערבי או החרדים או הספרדומזרחים שחיים בפריפריות
והקצבאות נותנות להם את האפשרות לחיות חיי עוני ללא התדרדרות
לרעב הם הציבור של חמשת העשירונים הנמוכים שנענשים על
היותם לאומית ומעמדית שלא מקרב העם הלבן העליון השולט בכלכלה.
מצד שני אותם ציבורים המקבלים את הנדבות של הקצבאות העלובות הם הציבורים שתרמו יותר מכל לטובת הכלל.
הפלסטינים למשל תרמו את היקר מכל את אדמות אבתיהם שפירנסו
אותם בכבוד עד לבוא הציונות האשכנזית.
הציבור הספרדומזרחי תורם את חוט השדרה כבשר לתותחים של
הצבא המאפשר לחונטה האשכנזית לאיים במלחמות על חצי העולם.
והחרדים עוזרים בתפילותיהם לתת צדקנות מוסרית לכל פישעי אשכנז.
מה שמאוס בדיבור הצדקני של האיש בקצה הוא שנהנתנותו
מדושנת העונג מופנית לפגיעה ביכולתן של משפחות להאכיל את ילדיהן ומה אשמים ילדים של בית רבן שהוריהם לא חישבו את
חוסר יכולתם להאכיל את כולם במצב של כלכלה קפיטליסטית
חזירית שבה כל קוזאק ניגזל חושב על החופשה בטוסקנה ע'ח
פת הלחם שתיגזל ממשפחות ברוכות ילדים שעד לאסון הציוני
אשכנזי שנחת עליהן לא ניזקקו לפילאי הקיצבאות כדי להאכיל את
הצאצאים וזו כמובן עוד אחת מנפלאות הכיבוש הכוזרואשכנזי
שהמוקצה הניגזל כ'כ מהלל ומשבח…
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית וכמה שיותר מהר ננוחם.
פינגבאק: יום רביעי 20090506 « Mor Fitness Powered by Robby Mor
אייל,
נער האינטרנט,חובש ספסלי האקדמיה, ספק נתמך ע"י ארגונים אירופים עלומים, מטיף לעובד כפיים מוסר עבודה!
עד לאן נדרדר?
העבודה בשחור והכנסה נמוכה הולכים יד ביד, שהרי אם היו מצהירים על הכנסותיהם,היו משלמים מס הכנסה וממילא לא נזקקים לקצבאות.
אי-תשלום ארנונה הוא תסמין לתופעה רחבה יותר, שבמסגרתה לא משלמים מיסים במגזר הערבי, יותר פשוט לבדוק את זה מלגלות את כל מעלימי ההכנסה.כמובן שלא התייחסת לחלק העוסק בהבדל בין יישובים יהודים וערבים בעלי הכנסה דומה, מילא.
הדוקטור הנכבד מודה בעצמו בהיקף התופעה-מה זה קשור לאדמות?
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3673010,00.html
ולגבי היקף הבנייה הלא חוקית הערבית- שפוגעת בהם עצמם.
אשמת המדינה שבעיני הערבים המרחב הציבורי הוא הפקר?
http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7447&nosearch=true&searchMode=1
לא רוצים לבנות לגובה? בעייה שלהם.
ד"א, יש לך בעיה עם "הכיבוש"?
פרק מייד את בית המקדש של השמאל-אוניברסיטת ש'ייח מוניס, שהרי ראשון ראשון ואחרון אחרון-קודם "הכיבוש" של 48' ואח"כ "הכיבוש" של 67'.
והרי כבר נוכחנו שבעיניך חד הוא
התפרצת לדלתות פתוחות:
- אני מטיף מוסר עבודה? להפך. מטיף שלא חיים רק בשביל לעבוד. בעצמי אני עובד כל הזמן, ואינני "חושש" מעבודה, אך אני גם ער למצב שבו מי שלא יעבוד מספיק(!) פשוט ירעב וייחלה, וזה בהחלט לא סביר. מגיע לכולנו לחיות בצורה סבירה ולא רק להיות חיה יצרנית, שמי שנהנה ממנה הוא המיעוט שיש לו הרבה כסף ואת הבעלות על העסקים.
- שיח' מונִס אכן ישבה במקום שיושבת היום אוניברסיטת ת"א. זאת עובדה. אנשים הפכו בגללה לפליטים – זה נכון. האם הפתרון הוא בהכרח להרוס ולהחזיר את הגלגל לאחור? לא בטוח. אבל אפשר להתחיל בזה שמכירים במה שקרה, מתנצלים, מפצים ומנציחים.
- מעניין שכאשר מישהו עובד בשביל יזם אירופאי/אמריקני בשכר יפה ולמטרות רווח זה בסדר, אבל אם זאת עבודה קשה בשביל קרן "חברה אזרחית" ללא מטרות רווח ובשכר נמוך, אתה מחשיב אותו בערך פושע.
- וגם מצחיק שאתה אומר שאתה מרוויח שכר נמוך, ושעבודה בשכר נמוך הולכת יד-ביד עם עבודה שחורה. האם אתה מרמז על עצמך, או שאתה קובע שזה ככה רק אצל "אחרים"? ערבים, חרדים… נשמע מאוד קסנופובי. במקומות אחרים אמרו שזה כך "אצל יהודים".
ושוב, גם בענייני תכנון ובנייה ירית לעצמך ברגל. הלינקים ששלחת אומרים את ההפך ממה שאתה אומר – שוב. כל עניין התכנון והבנייה מנוהל בידי המדינה באופן קפדני, והאפלייה התכנונית בהם בוטה ביותר. יש דוגמאות למכביר (ואדי עארה, ירושלים, הנגב וכו'). זה לא ש"לא רוצים לבנות לגובה" אלא שתקנות הבנייה אוסרות עליהם, משום שבאורח פלא שטחיהם הם "שטח כפרי" שבו אסורה הבניה לגובה (עד שהקרקע מופקעת והופכת יהודית לפחות), ובמקביל מוגבל גם היקף הפיתוח, פחות או יותר לאותם השטחים שבהם היה הכפר עשרות שנים לאחור. זה נכון גם לשכונות ערביות בערים מעורבות וגם לכפרים (פחות לערים שהן לגמרי ערביות). כאשר ערבים מעיזים ובונים לגובה בכל זאת – נהרסים בתיהם. כך יש ניסיון מתמיד להגביל את הפיתוח המינימלי הסביר, וזאת על חשבון זכותם של בני אדם לבית. כמה שלא תהייה להטוטן במספרים, כל ביקור בכפר פלסטיני בתוך ומחוץ לקו הירוק, יראה בדיוק את ההשקעה המדינתית בו, וכך גם כל דו"ח תקציב שהוא.
והנה – שוב אתה עושה גוגל ולא טורח לקרוא את הלינק ששלחת, אשר מגחך את דבריך מאוד. כמה דוגמאות:
+ לומר שיש מבנים לא-חוקיים בכפרים הלא-מוכרים, זה כמו להגיד שאני מאלץ אותך לשתות מי ביוב, ואז סופר כמה חיידקים יש לך בגוף. הכפרים הלא-מוכרים קיימים טרם קום המדינה, והמדינה מתכחשת להם. כל המבנים בהם לא-חוקיים והם נהרסים ונבנים מחדש השכם והערב.
+ כמו כן – הדוח האלמוני מקבל את ההסבר:
(1) אפליה בהקצאת אדמות. "בעוד שחלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה הוא כ-20%, שטח השיפוט של הרשויות הערביות מכסה רק כ-2.5% משטחה של המדינה. בבעלות פרטית של אזרחים ערבים נמצאים רק כ -3.5% מהאדמות במדינה. למעשה, שטח השיפוט הממוצע של היישובים הערביים הלך והצטמצם ב-64% לעומת שטחם בתקופת המנדט. מאז קום המדינה כמעט ולא הורחבו תחומי שיפוט של הרשויות הערביות, אך השטח הבנוי בתוכם גדל פי 16 [...] האוכלוסייה הערבית גדלה בחמישים השנים הראשונות למדינה פי שישה לערך, בעוד השטח המאפשר בניה למגורים נשאר בעיקרו כמעט ללא שינוי. כתוצאה מכך גדלה הצפיפות ביישובים הערביים במידה ניכרת, ומצוקת השטחים לבניה פגעה קשות באוכלוסייה, ובעיקר בזוגות צעירים. הנה כי כן, בין השנים 1948- 1995 גדלה צפיפות האוכלוסייה בתחומי השיפוט של היישובים הערביים פי 11"
(2) היעדר תכנית אב – "מכשול עיקרי בפני הבניה למגורים בתוך שטחי היישובים הערביים טמון בהיעדרן של תוכניות מתאר ותוכניות אב. גם לאחר שהואצה הכנת התוכניות בשנות התשעים, עדיין היו כמחצית היישובים הערביים בסוף שנות ה-90 ללא תוכניות אב מאושרות המאפשרות את הרחבת השטח הבנוי." הטענה של הדוח העלום כי "העדר תוכנית אב נובע בעיקרו מניהול לקוי של הרשויות המקומיות הערביות" הוכחה עשרות פעמים כלא נכונה (ואף נסתרת באותו הדו"ח בסעיף הבא). בשורההתחתונה מי שמונע את אישור התוכניות, הוא זה שגם הקצה את האדמות כך. זה שמדבר על "ייהוד" השטח. והדו"ח מוסיף – "מלבד ישובי הבדואים כמעט ולא הוקמו יישובים ערבים חדשים בשנים האחרונות, ובדרך כלל קרקעות המינהל לא שוחררו לבנייה"
(3) תכנון לערבים בלי הערבים עצמים – "בניגוד ליישובים היהודים, בהם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מורכבת מנציגי הרשות המקומית, ביישובים הערביים במקרים רבים פשוט לא הוקמו ועדות מקומיות. בשל כך שויכו היישובים לוועדות מרחביות המנוהלות בידי פקידים יהודים. וכן – "חוסר ייצוג אפקטיבי לנציגים מן המגזר הערבי בולט גם בוועדות התכנון הגדולות יותר. לפי דוח ועדת אור (אוגוסט 2003), בוועדה הארצית ובוועדות המחוזיות לא שותפו נציגים ערבים כלל או שניתן להם ייצוג סמלי בלבד. בעקבות כך, נשמעת טענה במגזר הערבי כי חלק מן המתכננים אינם מבינים את צורכי הכפר או את המבנה החברתי והמנטלי השורר בו (למשל הצורך להפרדת מגורים בין חמולה לחמולה)
(4) פוליטיזציה של התכנון – "הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה הן, במהותן, ועדות פוליטיות, המורכבות מחברי מועצת העיר, שלא זו בלבד שאינם מבינים בעניינים אורבאניים אלא פועלים במצב של ניגוד אינטרסים – הם מחויבים יותר לבוחרים או למקורבים מאשר לתוכניות המתאר התקפות בעיר. הכוח הנתון בידי אותן ועדות הוא עצום שכן הן ממונות גם על אישור תוכניות בנייה וגם על האכיפה העירונית. בוועדות המקומיות יושבים למעשה חברי המועצה הנבחרים של אותה רשות מקומית. לחברותם של כל אלה בוועדות אין בהכרח קשר לידע שלהם בתחום הבינוי, להשכלתם או אף למידת התעניינותם בנושא, ולא פעם שיקולים כלכליים ואחרים גוברים על שיקולים תכנוניים.
האמת היא שיש עוד, ופשוט עייפתי לעשות איתך קריאה מונחה.
(5) מגמתיות בתכנון.
(6) דרישות שאינן ניתנות ליישום.
(7) סיבות שנכונות לא רק לערבים (סרבול, עלות, רישוי)
ולסיום, שים לב איך ברחת מן הדיון על הקפיטליזם.
למה רק שייך מוניס ???
כל הפרוייקט האשכנאציוני ניבנה על אדמות שנשדדו מהעם הפלסטיני
בעקבות החלטה חסרת חוקיות של האו'ם שנתנה אישור בדיעבד
לפלישת הכוזרים הציוניסטים.
אז הפעם צודק היאש בקצה צריך ללכת לא רק על כיבושי 67 אלא
גם ובעיקר על קנוניית 48 שבה מעצמות המערב הנוצריות ניקו
את מצפונן על גבו של העם הפלסטיני ואישרו פשע של שוד עם
מאדמותיו .
תמשיך איש הקצה אתה בדרך הנכונה אבל אל תעצור בשיך מוניס…
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם.
אייל,
אם באמת היית קורא היית מגלה שטל שחור מסביר את נתוני ה-2.5% בכך ששאר השטח אינו בהכרח בבעלות יהודית פרטית, כך שההצגה של הנתון הזה מגמתית ומטעה.
אני טענתי שהערבים מופיעים כבעלי הכנסה נמוכה, משום שהם מעלימים חלק מהכנסתם בשחור, שאחרת לא היו יכולים לקבל קצבאות.
הכפרים הלא-מוכרים לא קיימים לפני קום המדינה,זהו שקר וכזב-כל מילואימניק ותיק יספר לך איך השתנה תוואי הנוף בדרום בשנים האחרונות.
מתי הוכח שהעדר תוכנית אב לא נובע מניהול לקוי של הרשויות?
האם אתה טוען שרשויות ערביות מקבלות פחות כסף מרשויות יהודיות?
או שמא מדובר באופן הניהול החמולתי של הרשויות הנ"ל והעדר התחשבות במרחב הציבורי?
כמו כן,התעלמת מתוצאות המחקר שמעיד שלערבי יותר מ"ר למגורים מליהודי,מילא.
לגבי בנייה לגובה- ברור שדובר בערים .מדוע אם כן אינה קיימת בערים הערביות ?
בדוק את נתוני סכנין מול רמת גן.
מעניין שאת אוניברסיטת ת"א צריך להשאיר על כנה, אך השמאל טוען שצריך לפרק התנחלויות!
האם גירוש ערבים מותר ו"התנחלות" אסורה?
איש הקצה ירה לעצמו כדור ברגל !
"האם גירוש ערבים מותר ו "התנחלות" אסורה ? "
הוא מודה למעשה שבוצעו עברות ניפשעות של גרוש ערבים ומזה
ברורו שגם ההתנחלויות הן על אדמות מגורשים ולכן אלו וגם אלו
פעולות הנגועות בניפשעות מלחמתית.
מה שחשוב יותר הוא שמבצעי פישעי מלחמה אלו אינם יהודים אלא
כוזרואשכנזים שפלשו מארופה לאזור שאין להם כל קשר וזיקה ולכן
הם צורה של קולוניאליזם גזעני .
האיש בקצה אינו יכול להתמודד עם טיעונים בלי להשתמש בשקרים
והטיות אמת כדי להצדיק פשע בפשע ומלהגיע למסקנה הבילתי
נימנעת כי הקולקטיב שביצע פשעים אלו ואין לו כל קשר וזיקה לאזור
צריך להיות מוחזר לארץ אבותיו האמיתית בין הים הכספי לים השחור
כל שאר הפיטפוטים והבירבורים הם רק "הרחקת עדות" כדי למנוע
מהדיון להגיע למסקנה זו ולהטביע את הדיון בים של פרטים שהקשר
בינם למציאות מעוות וחסר תוחלת…
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית שנואת האנושות ננוחם.
איש הקצה ירה לעצמו כדור ברגל !
"האם גירוש ערבים מותר ו "התנחלות" אסורה ? "
הוא מודה למעשה שבוצעו עברות ניפשעות של גרוש ערבים ומזה
ברורו שגם ההתנחלויות הן על אדמות מגורשים ולכן אלו וגם אלו
פעולות הנגועות בניפשעות מלחמתית.
מה שחשוב יותר הוא שמבצעי פישעי מלחמה אלו אינם יהודים אלא
כוזרואשכנזים שפלשו מארופה ממנה הוקאו לאור התנהגותם החמדנית הניפשעת לאזור שאין להם כל קשר וזיקה ולכן
הם צורה של קולוניאליזם גזעני .
האיש בקצה אינו יכול להתמודד עם טיעונים בלי להשתמש בשקרים
והטיות אמת כדי להצדיק פשע בפשע ומלהגיע למסקנה הבילתי
נימנעת כי הקולקטיב שביצע פשעים אלו ואין לו כל קשר וזיקה לאזור
צריך להיות מוחזר לארץ אבותיו האמיתית בין הים הכספי לים השחור
כל שאר הפיטפוטים והבירבורים הם רק "הרחקת עדות" כדי למנוע
מהדיון להגיע למסקנה זו ולהטביע את הדיון בים של פרטים שהקשר
בינם למציאות מעוות וחסר תוחלת…
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית שנואת האנושות ננוחם.
איש הקצה ירה לעצמו כדור ברגל !
"האם גירוש ערבים מותר ו "התנחלות" אסורה ? "
הוא מודה למעשה שבוצעו עברות ניפשעות של גרוש ערבים ומזה
ברורו שגם ההתנחלויות הן על אדמות מגורשים ולכן אלו וגם אלו
פעולות הנגועות בניפשעות מלחמתית.
מה שחשוב יותר הוא שמבצעי פישעי מלחמה אלו אינם יהודים אלא
כוזרואשכנזים שפלשו מארופה ממנה הוקאו לאור התנהגותם החמדנית הניפשעת לאזור שאין להם כל קשר וזיקה ולכן
זו צורה של קולוניאליזם גזעני .
האיש בקצה אינו יכול להתמודד עם טיעונים בלי להשתמש בשקרים
והטיות אמת כדי להצדיק פשע בפשע ומלהגיע למסקנה הבילתי
נימנעת כי הקולקטיב שביצע פשעים אלו ואין לו כל קשר וזיקה לאזור
צריך להיות מוחזר לארץ אבותיו האמיתית בין הים הכספי לים השחור
כל שאר הפיטפוטים והבירבורים הם רק "הרחקת עדות" כדי למנוע
מהדיון להגיע למסקנה זו ולהטביע את הדיון בים של פרטים שהקשר
בינם למציאות מעוות וחסר תוחלת…
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית שנואת האנושות ננוחם.
http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat_j/25/Chofri.pdf
"משטר המקרקעין בישראל בסבך הסכסוך היהודי-ערבי".
רפיק חלבי בשטח – הר שוקף – חלק 3
רפיק חלבי בשטח – הר שוקף – חלק 2
רפיק חלבי בשטח – הר שוקף – חלק 1
יצאו פריירים הדרוזים
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית מפקיעת האדמות ננוחם.
יצאו פריירים הדרוזים הנחמדים
בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית מפקיעת האדמות ננוחם.
אייל, מיהרת להעיר לדניאל על הלעג שלו כלפי מוני יקים וגו'
אני לא בטוח בכלל שהאחרון חוטא פחות מהראשון. להיפך. הוא יורה לכל הכיוונים ואתה שותק. אולי גם הוא תחת כיבוש ולכן מותר לו הטרור הוירטואלי הזה? אולי בגלל שהנשק שלו פוגע כמו קסאם (אחת לעשרות אלפי תגובות) אתה טוען שהתגובה של דניאל אינה פרופורציונאלית?
שוב סימפטום האנדרדוג?
Free Monistine
מוני, הכוונה להשוות לPalestine, לא – חס וחלילה – טענתי ששמך האמיתי הוא Moni Stein. בחורבני תנוחם, גבר.
ר. בקצה, תרשה לי להוסיף משהו לדיון (אני מודה שלא קראתי את כל ההתכתבות הארוכה)
אתה חושש מאוד מתשלום מיסים נוספים ואני מבינה אותך מאוד.
הרעיון עליו מדובר פה, בהפיכה למדינת רווחה, הוא משכורות גבוהות בהרבה ממה שיש עכשיו כך שגם אחרי שתשלם את 50% המיסים שלך תרוויח יותר מאשר היום.
ב. שירותים ותנאים רבים שהיום עולים כסף רב- ב"חינם" (לא בחינם! אתה הרי עובד בשביל זה וזה מגיע לך!).
ומשהו נוסף שאי אשפר לתאר אותו לפני שחווים אותו- סולידריות חברתית. אותו קשר בין אנשים שעושה להם כיף לקום בבוקר, ולא להרגיש שכל אחד מחפש שהשני ייפול.
למדנו לחיות עם זה שהכל בא בקושי רב, זה אכן נכון במצב הנוכחי.
למדנו לחשוב שכל איש זר מאיים עלינו.
אלו אמונות שנוחות מאוד למי שהשלטון והממון מצויים בידיו.
כשאנחנו עסוקים בלהלחם על כל פיסת אדמה לעולם לא יהיו לך תלונות למר ראש ממשלה. פשוט אתה לדעתך עסוק ב"הישרדות" ולא מבין שזה רק משחק.
להיות מעט יותר סוציאליסט ופתוח זה לא לפתוח את הדלת לאלימות. אף אחד לא אמר שתפסיק להגן על עצמך.
זה פשוט להפסיק להרוצץ במרוץ העכברים המטורף הזה.
אני מבטיחה לך שאם היה לך זמן לחשוב על איך משפרים את המצב היית חושב על רעיונות נהדרים. היום השיטה היא כזו, שלא משאירים לך רגע אחד למנוחה. כל היום עם הלשון בחוץ. נכון? זו הרגשה מוכרת.
אז הרעיונות פה מדברים בדיוק על זה, על איך לשפר ולצאת מהמצב הזה.
אייל, הבלוג הזה מבריק ומהנה. לא הבנתי איך הגעת לזה שמר בקצה הוא ברוקר. קצת נעלבתי בשבילו כמי שמכירה את ההרגשה של עבודה קשה מאוד ומזדהה עם רוב מה שאתה אומר .
(בהסתייגות אחת: לא קראתי את כל ההתכתבות מא' עד ת').
הממ…
אני רואה שנחפזתי לדבר.
הר. אינו רגיש לא לעצמו ולא לאחרים.
ובכן, מוטב לו שיחיה כך, במין סיוט מתמשך, בו הוא עובד קשה ולעולם לא משפר את מצבו, רק כדי ש"הם" לא יתפסו ולא יחלקו עימו את מעמדו.
מן גולומב עצבני.
הולם אותו הגיהנום הזה ואל לשכנע אותו אחרת. הוא יוצר את המציאות שלו די טוב…
נאחל לו שיראה את האור. כי כולנו צריכים אותו.
אני מסכים במאה אחוז עם יעל. דוגמא טובה היא ארה"ב בה האזרח ההוצאה לרפואה לנפש היא מהגבוהות בעולם (או הכי גבוהה?) ורק אחוז מסויים מקבל ביטוח בריאות שלא לדבר על הטיפול עצמו.
פינגבאק: משלמים… כמו בוב’לה משלמים! « אמת מארץ ישראל
http://www.facebook.com/group.php?gid=188537385356&ref=ts
כתבה מעשירה ,החברים פה מוזמנים לתרום את חלקם
בעושר להמונים.
פני זמן שוחחתי עם נערה צעירה ,"ששאלה אותי מה זה עושר להמונים ?"
שלחתי לה את פרק המבוא ,אבל אחרי דקה היא שאלה אותי שוב :
"מה זה?"
שאלתי אותה : "אם היא קראה את הפוסט?"..
http://www.rttmhe.blogspot.com/2010/04/52.html
גוגל : עושר להמונים
פינגבאק: איפה הכסף שלנו? « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: זכינו בלוטו! מה עושים עכשיו? « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: על עניים ותמריצים « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: מלא כתובות על הקיר « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: לחשוב כלכלה עם חיוך « אמת מארץ ישראל