English
אחד בפה ואחד בלב
אתמול יצא אהוד ברק בהכרזה: "אנחנו ערב החלטות מדיניות וחובתנו לתמוך בלב פתוח ביוזמה האמריקנית". מה שמעניין זה שהוא אמר את הדברים במעמד שבו הוא אישר בנייה של 500 יחידות דיור בהתנחלויות, על חשבון הפלסטינים. מה שנקרא אחד בפה ואחד בלב. בפה הוא תומך ב"כנות", ובלב הוא לא מפסיק את "ייהוד הארץ" ולו לרגע. ארה"ב שוב העלימה עין. כשיפסיק לשכנע תירוץ ה"גידול טבעי בגדה" (של היהודים כמובן) יבוא טריק אחר, כי אחרי הכול, לישראל יש מסורת ארוכה של טכניקות התמהמהות במו"מ, ובעצם המו"מ כולו הוא תירוץ המאפשר את המשך הכיבוש, ההתנחלויות והנישול. והרי גם בלי האישורים ובלי ברק, כבר הבאתי בבלוג מספר דוגמאות שונות להמשך הבניה, וגם אחריהן דוּוח על בנייה ב"עלי" וב"בעל חצור מזרח", ויש כמובן התנחלות גם במקומות נוספים. זה לא רק המתנחלים, גם המדינה עצמה בונה וסוללת, וגם הצבא ממשיך לבנות בגדה, ולא רק את הגדר, אלא למשל גם בימ"ש לנוער פלסטיני. הצבא כובש, אך טורח להסתיר את פעולותיו מדיפלומטים. אבל הנתונים זמינים והבנק העולמי ועשרות מחקרים מראים שהמחנק הכלכלי נמשך ובזיזת מחצבי הטבע מתעצמת.
הפלסטינים לא עיוורים לכך, ולא חירשים להצהרות הבכירים על הצורך לבנות ו"לחזור" להתנחלויות שכבר הוסרו. הם מבינים למה הכוונה כשהישראלים אומרים שמדובר ב"הקפאה אסטרטגית". זאת אומרת, כזאת שתאפשר בטווח הארוך לטעון שאין פרטנר, ושתאפשר להמשיך בשלנו. (מוכר מאיפשהו? נכון… זה כבר קרה גם ב-1999 וגם ב"התנתקות"). ולכן, גם האופטימיים שבפלסטינים (והם לא רבים) מתחילים להתייאש. הם כבר ניסו הכול: להסתמך על מדינות העולם, להתנגד בהפגנות ושביתות, במחאה עממית, באבנים, בעימות מזוין, בטרור וגרילה, ואפילו במו"מ. שוב ושוב הם לא הצליחו להביא למימוש זכויותיהם ולסיום הכיבוש, וההתנחלויות המשיכו להיבנות. הסיבה פשוטה: אילו הישראלים לא-מסכימים לדבר מה במו"מ הכיבוש נמשך, ואילו הפלסטינים לא מסכימים למשהו – שוב – הכיבוש נמשך. איך שלא יהיה, הפלסטינים מפסידים, ואין להם "קלף" לאיים בו מול כוחה האבסולוטי של ישראל. לו רצתה ישראל, כבר מזמן הייתה מפסיקה את הכיבוש, או לכול הפחות, את החמרת הבעיה. אז לנוכח המצב הציע הנשיא האמריקני לשעבר, קרטר, שתי אפשרויות לשליפת שפנים מהכאפיה, שאולי יביאו סוף-סוף לסיום הדיכוי. האחת, ישָנה מאוד, של הכרזה-חד צדדית על מדינה. השנייה: של תביעה עממית להכיר במצב הקיים כמדינה אחת דה-פקטו, ולדרוש אזרחות שווה.
שתי המדינות זה פרויקט שלעולם לא מגיעים אליו
לחצו להגדלה
אשר לאופציה הראשונה, צריך להזכיר שפיאד הוא לא הראשון שמאיים בהכרזה חד צדדית. למעשה זאת הפעם המיליון בערך שאיימו בכך מנהיגים פלסטינים, בעיקר פת"חאווים, בעשור האחרון (אחמד קריע (אבו עלא), מחמוד עבאס (אבו מאזן), אבו עמאר (יאסר ערפאת) ועוד). ערפאת גם איים בכך ואף קיים בשנות השמונים, ואפילו חאג' אמין אלחסיני ב-1947/8. גם הכרת האו"ם איננה חדשה, לא בריבונות המדינות השכנות, ולא בזאת הפלסטינית. למעשה, האו"ם הכיר במדינה הפלסטינית יחד עם היהודית, ומאז חלפו יותר משישים שנה, היהודית הוקמה מיד, ומדינה פלסטינית אַיִן. ההבדל הפעם, מקווים הפלסטינים, יהיה קשור בשינויים הפוליטיים בעולם. הם מקווים שהפעם יכירו מדינות העולם במדינתם שהוכרזה שוב, ויקבלו אותה כחברה מלאה באו"ם, ובאחת יהפכו ההתנחלויות, הגדר (שכמעט כולה עמוק בגדה המערבית), מתקני הצבא, גזל משאבי המים והטבע, ואפילו הנוכחות במזרח ירושלים – להפרת ריבונות של מדינה-החברה באו"ם. עקיבא אלדר אף טוען במעין אופטימיות משולבת בנבואת זעם, שהכרזה כזאת תהיה פלונטר רציני לישראל, כאשר, לדוגמה, יבקשו מנהיגי העולם לנחות בגדה.
אז הנה חדשות למר פיאד. ישראל כבר החזיקה בשטחים נרחבים של מספר מדינות ריבוניות החברות באו"ם משך עשרות שנים, ובחלקן עודנה מחזיקה, ואנחנו לא שמים עליהם, או עליכם, הן-דיגידן-דיגידן. בעיקר לא על האו"ם שמו"ם. בדרום לבנון החזקנו מזה 19 שנים, בסיני של מצרים מזה כ-14 שנים, וברמה"ג של סוריה מזה כ-42 שנים, ועוד לא נגמר לנו. זה גם לא עצר אותנו מלבנות בהם התיישבויות יהודיות ולפגוע בזכויות של התושבים של המקום. כמובן שגם השטחים הפלסטינים זכו כמה פעמים להתייחסות של האו"ם וביה"ד הבינ"ל (החלטת החלוקה, 194, 242, 338 ועוד) ככאלה שאין לישראל כול זכות ריבונית בהן, על הגדה, הרצועה, או "מזרח ירושלים". לומר את הדברים בפשטות, אילו ימומש איום כזה, לא יהיה בכך כל חדש, וזה כנראה לא יביא לסיום הדיכוי, כי התפיסה הישראלית היא עיקשת: "נעשה מה שטוב לנו ושיקפוץ העולם" (גם אם בעצם הגישה כלל לא טובה לנו ומסכנת אותנו בטווח הארוך). גם נחיתוֹת של מנהיגי העולם הן אמנם מביכות, אך זה עניין חולף, וישראל יכולה גם לנסות להכריז על אזור לחימה וכך למנוע כניסת מטוסים ודיפלומטים. במילים אחרות, אלא אם ישתנה המצב הפוליטי הגלובלי כלפי הסכסוך (בלי קשר להכרזה הפלסטינית), הרי שהמצב יישאר כמות שהוא.
לטרוף את הקלפים: לא לחשוב על המדינה/ות, אלא על האנשים
כשגם הפלסטינים יעשו צעדים חד-צדדיים... הלוא כל הכיבוש הוא חד-צדדי.
לעומתה, הגישה השנייה, של תביעה לאזרחות ומדינה דמוקרטית אחת, יהודית-פלסטינית, היא תביעה מהפכנית. דרישה לדמוקרטיה אמיתית, שבה הזכויות הפרטיות והקולקטיביות יעוגנו בחוקה, היא לא רק הגיונית וצודקת יותר (תאפשר לדאוג ליהודים בגדה ולפלסטינים בתוך הקו הירוק, במקום לגרש, להפריד, לשמור על טוהר הגזע ולשמר את העליונות הכלכלית); היא גם תשנה תפיסתית את האופן שבו אי הצדק מעוגן בחוקים ופרקטיקות מנשלות. השינוי הזה לא רק יקנה זכויות שוות לרוב הלא-יהודי שכבר קיים בארץ (עוד לפני זכות השיבה, ולכן גם נפתח הקמפיין נגד התבוללות), אלא גם יגרום לשינוי תודעתי שיחשוף את הגזענות המובנית בזרמים ה"מייהדים" (=מנשלים) שהשתלטו על הציונות, ומחפשים שליטה על ידי רוב מלאכותי ונשק. התביעה תגרום לאנשים לחשוב - איפה נגמרים בני האדם ומתחילה המדינה, ותעלה את השאלה – איך אפשר להתנגד לזכותם של אנשים להשפיע פוליטית, לפחות רשמית, על מצבם ועתידם. זכותנו וזכותם לא חייבות להתנגש.
דא-עקא, הפלסטינים כרגע לא ממש מתלהבים מהאפשרות הזאת, ולא ממש רוצים בה. (הישראלים לא רוצים בשתיהן כמובן…)
צבי בראל, לעומת אלדר, מציע ניתוח מפוכח של מה שצפוי לנו בחודשים הקרובים: שידור חוזר של השואו מההתנתקות ואוסלו – "ניסינו, לא הצליח, אין פרטנר". הוא אפילו לא הזכיר את ישראל והחמאס בעזה, או החיזבאללה בצפון, שסיבוב אלימות נוסף איתן יפורר כל ניסיון, מלאכותי וכפוי ככל שיהיה, עד דק. בינתיים, אומר בראל, לא יזיק לממשלות הישראלית והפלסטינית לעשות צעדים בוני אמון כלפי אזרחיהן, ואוסיף – אולי אזרחיהן המשותפים.
ההכרזה של פיאד לא תהיה טריביאלית אם היא תלווה בקמפיין עממי של מרי אזרחי. בואו נחשוב מה היה קורה אילו פיאד או אבו מאזן היו מגיעים פעם בשבוע להפגנה בבילעין וצועדים ראשונים לגדר כדי לנסות לעבור דרכה.
בשביל זה לא צריך הכרזה ולא אבטיחים, צריך שמנהיגים פוליטיים ירדו אל העם. וזה לא הולך לקרות.
פינגבאק: A Unilateral Declaration Will Not End The Occupation / Translation from Eyal Niv’s Blog « Obsessed With Reality 2.0
מדינה דו לאומית, או כל קונסטלציה של מדינה אחת היא גם חלום באספמיה, ויש להגיד גם- חלום בלהות. מיעוט מבוטל של היהודים והערבים בשטחי ישראל ויו"ש רוצים בה.
בנוסף- הוא לא ממש עובד בשום מקום בעולם. לא עבד ביוגולוסביה, לא עבד בצ'כוסלובקיה, לא ממש עובד בבלגיה, והרשימה עוד ארוכה.
מה שמעניין אותי, הוא האם אתה באמת מייחל לפתרון של מדינה אחת. אני פשוט לא מסוגל להבין שאיפה שכזו. הרי בתור יהודי אתה יכול להיות מיעוט בכל מקום, וישראל היא מקום מיוחד כיוון שזהו המקום היחיד שבו אנחנו רוב, ובעצם סיבת הקיום היחידה של ישראל כמדינה עצמאית. מדינה אחת בין הירדן לים, לא תהיה ישראל. וגם תל-אביב לא תהיה תל-אביב. למעשה, אפילו המחשבה שהיא תהיה "דמוקרטיה אמיתית, שבה הזכויות הפרטיות והקולקטיביות יעוגנו בחוקה" היא בחזקת מחשבה דלוזיונלית. קודם כל כי היא לא תהיה דמוקרטיה, ודבר שני ש"זכויות הקולקטיב" של היהודים במדינת בלהות זו לא יעוגנו ולא ישמרו- אנחנו פשוט נחזור לפרעות 29 ו-33.
נ.ב – אתה טוען שיש גזענות מובנית ב"זרמים מייהדים", אבל הזרם שלך תובע יודנריין מחבל ארץ שלם. מה זה?
אורן,
קודם כל בפתרון של מדינה אחת אין גירוש של ערבים ו/או של יהודים. מה שקובע זה העיקרון האזרחי שבו זכויות פרט וקולקטיב מכובדות. יש עליה ויש זכות שיבה.
ישנם המוני מיעוטים בעולם, והדרך לפתרון בעיות הגזענות היא לא לתת לכל אחד מהם חבל ארץ והמון נשק, אלא מלחמה בגזענות. לא ניתן להצדיק את הקורבנות של א' ע"י ב' בכך ש-ג' עשה את ב' קורבן גם כן, ואין מה לעשות. זה בדיחה. כול פתרון שלא מקבל את זכויות הפלסטינים כפרטים וכקולקטיב יקרוס, כשם שכול פתרון שלא מקבל את זכויות היהודים שבארץ להישאר בה – יקרוס. האינטרס שלנו, כמי שמבודדים ובאים לאזור כשכנים חדשים ולא קרואים (ומזוינים מכף רגל ועד ראש), הוא דווקא להצליח להגיע למצב שבו איננו חיים על הנשק לבדו, ואיננו תלויים רק בעליונות החומרית, הכמותית, הדמוגרפית (יעני) ו"הארסנלית" שלנו.
זה שכמיעוט סבלנו, על כך אין ויכוח. השאלה כעת היא האם דרכנו היא רק לחיות בדרך שבה אנו עושים סבל לאחרים ומקווים בפחד עמום להישאר רוב, חזק, עשיר וכו'. נשמע לי כתכנית אסטרטגית מאוד לא יציבה.
אורן – כמובן שיש מקומות רבים בעולם בהם מדינה מולטי-לאומית פועלת ופועלת היטב. כל המקומות הללו מתאפיינים במידה זו או אחרת של פדרטיביות. כמעט בכולם ההיסטוריה היא של אלימות בין הקבוצות האתניות השונות. בבריטניה חיים אנגלים, ולשים וסקוטים בצוותא, בספרד חיים קטאלנים, ולנסיאנים וקסטליאנים (ובשנים האחרונות גם הבאסקים) בשלווה יחסית. בשוויץ חיים יחד מיעוט גרמני, מיעוט צרפתי, מיעוט איטלקי ועוד.
אייל שלום
אתה טועה בכמה נקודות לדעתי-
1-במדינה דו לאומית, אם תקום, תתארגן הגמוניה יהודית מדכאת מחדש, אולי סביב גורם כלכלי כמאפיין לדיכוי עיקרי וכמובן סביב דיכוי סימבולי של ערביות לעומת "אירופאיות".שמעתי את המנכ"ל של מוסאווא מתנגד לרעיון זה (אם אינני טועה).ואז תיכתב היסטוריית דיכוי חדשה-למי יש כוח לסרט הזה עוד פעם?
2-ברמה ההכרתית-זהותית: השמאל המרכז והימין יתנגדו למדינה דו לאומית בשל החשש מ-ערביזציה(כלכלית וחברתית הרי יבואו מליוני תיירים ערבים שישחירו ליהודים הצחים את הנוף) אותה ערביזציה שלילית של המדינה היהודית-ציונית ,וה סלף פרוקליימד "נקודת האור האירופית".
יש פה התנגדות פילוסופית מהותית ועמוקה למה שערבי, שחור ומריח ערביות
אפילו אם לא הייתה קיימת בכתבי הציונות העשירים והמורכבים, התנגדות זו (המורכבת מזיהוי עצמי אירופי, תפיסה קפיטליסטית מכוננת וכו) התפתחה עם השנים לכדי תפיסה מוצקה-מעין אמת צודקת וחזקה, דיכוטומית בולטת בין "מזרח" "למערב", זו דיכוטומיה שאני פסימי לגבי היכולת למוססה ואינני בטוח ששועי המדינה היהודית היו רוצים בביטולה.
המדינה כיהודית ציונית לא תוותר על היותה קפיטל עשיר ולבן במזרח התיכון (אלא אם כן תתבגר ותחזור לשורשיה, לוורידיה היהודיים האמיתיים שנטועים במזרח התיכון הערבי).
Interesting comment Moshe.
I agree with your first point, re the reorganization of oppression. Look no further than South African, where the apartheid supposedly ended. Naomi Klein wrote an insightful analysis in the Shock Doctrine, that relates how despite all the fanfare of democratizing the country, the White in South Africa continue to hold onto economic power, with the support of the IMF.
But I disagree with your second point, Moshe. You read identification/ political consciousness in Israel, across the political map of left- centre-right, which are very much defined within the current system. This ignores the existence of "subaltern" identities, so for example Mizrahi-Jews, who may not necessarily, (given alternative options), reject the Arab culture in which they have very deep roots.
The East/ West dichotomy is oppressive on groups within Israeli society, Palestinians, Mizrahim, Ethiopians.
It is not a question of breaking the East- West dichotomy but reconfiguring the relationship between them as non opposites. I would argue that this as a universal question facing the post-colonial countries, and also fast approaching in Europe's changing demographics (ie Islam as a European religion). The problem of course is that this dichotomy is tied to the economic/political hegemony. It is the hegemony that is difficult to break, not the dichotomy which you suppose has mass popular base.
Eyal, since I should really be commenting on your post (awesome as always :)…
Whenever the topic of a binational state comes up I feel uncomfortable. This is not only because I am holding on to some remnant romantic Zionist notions of a Jewish state, but because I am deeply skeptical that it could work, and that it will work in favour of "people".
You write that the Palestinians are not particularly interested in this prospect. It seems to me that Palestinians in the diaspora are explicitly advocating for it, recognizing that in fact there will be a Palestinian majority, which will effectively put an end to a Jewish state. I am not trying to play a devil's advocate, but the fact is that when this idea is being proposed and masks itself in rhetoric of democracy (or the tyranny of the majority). We also can't ignore that it is ideologically driven (liberating Palestine, ect.) and not by concern for equal democratic rights to all.
Although in theory the bi-national state seems ideal, it is more than utopic and has not been established empirically.
Yes we can look for all kinds of European cases, even Canada has a fine arrangement with the French speakers but that is not where we should be looking. Maybe Lebanon is a better example and also closer to home. Fifteen years of civil war, touted as a kind of communal democracy that masks deep economic disparities.
A unilateral declaration of a Palestinian state, provided that it is recognized by the international community is timely. This would give Palestinians much more leverage and recourse to the violation of their rights. The non-occupation- occupation would finally be recognized for what it is. If there is mounting international pressure, it will work to create momentum and ultimately raise the costs of occupation. There was international pressure to return Sinai and so there will be pressure to return territories, hopefully soon!
משה ועליזה,
תודה על התגובות והדיון הרציני.
שימו לב שהניתוח איננו מעלה את מידת הסבירות שזה יקרה, או כמה טוב זה יעבוד, אלא מה יכול לתרום טוב יותר לסיום הכיבוש (הטכני והתודעתי). אפשר לומר שהטענה המרכזית (בהקשר של הפסקה האחרונה של עליזה) שטענתי היא שלחץ בינ"ל אם יהיה לא ינבע מהכרזה חד-צדדית, אלא מנסיבות פוליטיות, ואילו קריאה לזכויות אזרח היא קמפיין שקשה לקהילה הבינ"ל (המדינות והעממים) לעמוד מנגד ולהתנגד לו, במיוחד אחרי כישלון להשיג מדינה משך 60 פלוס שנים.
שנית, אני מסכים שאכן, בכול סיטואציה היסטורית נוצרת הגמוניה, אך גם אזכיר שהגמוניות מתחלפות לאורך זמן באחרות. דווקא משום כך, מקום שמידת הדיכוי בו גבוהה עלול ליצור סיטואציות מסוכנות להגמוניה, כי היא מתישהו תיפול. לכן ראוי לשים סוף לשלטון הגזעי/אתני/דתי/לשוני ולשאוף לשוויון אזרחי וקהילתי, ולכן גם, עליזה, מי שרוצה לשים סוף לשלטון האתני איננו בהכרח שונא ישראל, כמו חלק מהפלסטינים בגולה, אלא הוא גם יכול להיות דמוקרט. מן הבחינה הזאת, עדיף שלטון רוב, שהוא רוב דמוקרטי חוצה אתנוס, מאשר רוב אתני המשליט את שלטונו באמצעי כוח וחוק-מפלה. (כתב כאן מישהו – עדיפה דמוקרטיה מתגוננת, המדכאת זרמים לא-דמוקרטים יהודים וערבים/מוסלמים באמצעות חוקה, מאשר מדינה אתנית לא-דמוקרטית המדכאת אותך או נותנת לך זכויות-יתר לפי איך שנולדת).
הנקודות שמשה מעלה נכונות לטעמי. לא רק שהערבים מתנגדים לכך, כפי שכתבתי, אלא גם היהודים, והטעמים שהוא מביא נכונים גם כן (בין יתר הסיבות). מצד שני, ישנה תמורה כל הזמן בתפיסות ואין הכרח שהגישות הנוכחיות יישארו על כנן בעוד 20, 30 או 40 שנים מעכשיו. אם אנחנו מסכימים שתרבות וגישות הן דבר גמיש ופרשני לאורך זמן, אז נזכיר גם ששינויים היסטוריים גדולים, כמו למשל זכות הצבעה לנשים/שחורים בארה"ב, מזמנים לעיתים שינוי תודעתי רחב-היקף ורב-השפעה כלפי האוכלוסיות האלו בכלל (מתחילים להחשיבם בני אדם) וכלפי זכויות בני אדם אחרים (למשל גייז).
אייל, אתה לא ממש ענית לי על השאלות בפוסט.
לגבי התגובה שלך – זה לא קשור לגזענות, זה הרבה יותר מורכב.הדרך של המיעוט לחיות בשלום היא לעבור אסימילציה לתוך תרבות הרוב, ולהבין שהגשמה הלאומית (אם יש למיעוט שאיפות לאומיות) צריכה לקרות במקום אחר. במקרה של המיעוט הערבי בישראל, ההגשמה הלאומית שלהם תהיה בפלסטין או בירדן. במקרה שלנו ושל המיעוט הערבי שנשאר, הדגש בתרבות יהיה על ערכים מערביים ולאו דווקא על מאפיינים דתיים.
אתה גם מסלף לחלוטין את המצב וההיסטוריה כשאתה אומר "שכנים חדשים ולא קרואים".
משה- התגובה שלך מוזרה בעיני. למה *שנרצה* לוותר על היותנו מדינה מערבית? למה שנוותר על להיות קפיטל עשיר באזור נחשל ומפגר? וברור שתהיה דיכוטומיה בין מערב למזרח- המערב הוא מתקדם, נאור, ועשיר, והמזרח (התיכון), הוא נחשל, מפגר ורצחני.
יובל – הדוגמאות הן לא כ"כ טובות. הממלכה המאוחדת כן נותנת ביטוי לאומי למדינות בתוכה והיא לא ממש מולטי לאומית. בספרד הדומה רב על השונה בין הקבוצות, ובכל מקרה יש יחסי רוב-מיעוט ברורים- במצב כזה אין בעיה, זה המצב שיהיה בישראל עם המיעוט הערבי.
מדינה פדרטיבית אכן יכולה להיות פתרון, אבל של מדינת ירדן עם הגדה המערבית- ואשר באמת יכולה לעבוד.
אורן, אני אשמח לענות לך על השאלות.
"מדינה דו לאומית, או כל קונסטלציה של מדינה אחת היא גם חלום באספמיה, ויש להגיד גם- חלום בלהות. מיעוט מבוטל של היהודים והערבים בשטחי ישראל ויו"ש רוצים בה."
טעות וטעות. הממשלה הנוכחית מעוניינת לשלוט על כל שטחי ארץ ישראל ואף מצהירה על כך השכם והערב. הקואליציה הנוכחית תומכת בהמשך ובהרחבת ההתיישבות מעבר לגבולות הקו הירוק, וכן בהכשלה מכוונת של פיתרון שתי המדינות. הקואליציה הזו מן הסתם מייצגת את רוב הבוחרים היהודים בישראל. מבחינת הפלסטינים, לא הייתי אומר שמיעוט מבוטל תומך בפיתרון המדינה האחת כש-30 אחוז מהפלסטינים הצביעו לחמאס.
שנית, המצב בפועל הוא שליטה ישראלית על כמעט כל שטחי הרש"פ או לחליפין על הגבולות הסובבים שטחים אלה, וגם נוכחות של 300,000 אזרחים ישראל יהודים בתוך שטח זה. וגם אם לא מחשיבים את השטחים הכבושים (שוב, שנשלטים ע"י יהודים מבחינה צבאית וגם מבחינה משפטית) מדינת ישראל היא מדינה דו לאומית – הלאום הערבי מהווה 20 אחוז מהאזרחים בתוך גבולות הקו הירוק.
"בנוסף- הוא לא ממש עובד בשום מקום בעולם. לא עבד ביוגולוסביה, לא עבד בצ’כוסלובקיה, לא ממש עובד בבלגיה, והרשימה עוד ארוכה."
יש הרבה מדינות דו לאומיות ואפילו רב לאומיות. באף אחת מהן המצב אינו זהה למצב בישראל, אבל יש שלל מודלים וקונסטלציות שאפשר ללמוד מהם ומהן. אנחנו גם יכולים ללמוד מעצמנו ומהניסיון שלנו בחיים דו לאומיים עם המיעוט הערבי החי בישראל מאז 48.
"מה שמעניין אותי, הוא האם אתה באמת מייחל לפתרון של מדינה אחת. אני פשוט לא מסוגל להבין שאיפה שכזו. הרי בתור יהודי אתה יכול להיות מיעוט בכל מקום, וישראל היא מקום מיוחד כיוון שזהו המקום היחיד שבו אנחנו רוב, ובעצם סיבת הקיום היחידה של ישראל כמדינה עצמאית. מדינה אחת בין הירדן לים, לא תהיה ישראל. וגם תל-אביב לא תהיה תל-אביב. למעשה, אפילו המחשבה שהיא תהיה "דמוקרטיה אמיתית, שבה הזכויות הפרטיות והקולקטיביות יעוגנו בחוקה" היא בחזקת מחשבה דלוזיונלית. קודם כל כי היא לא תהיה דמוקרטיה, ודבר שני ש"זכויות הקולקטיב" של היהודים במדינת בלהות זו לא יעוגנו ולא ישמרו- אנחנו פשוט נחזור לפרעות 29 ו-33."
אני לא קונה את התזה שלך.
ראשית, כי "רוב" לא אומר לי שום דבר, במיוחד לא "רוב יהודי". אני אזרח ישראל שלא רואה עצמו יהודי משום בחינה, ואני דורש בתוקף שהמדינה תראה בי כשווה לכל דבר מכיוון שנולדתי כאן. למזלי, אני לבן, ולכן המדינה לא מתנכלת לי למרות שאיני יהודי. ודאי שאני גם מתנגד לרעיון היהודי הנפוץ הזה – "רוב יהודי בכל מחיר" שמשמעותו הגלויה היא להקריב את הדמוקרטיה בשם היהדות. תן לי לתת לך עצה מבחוץ – זה יתפוצץ לכם בפנים. אני אתקן – זה מתפוצץ לכם בפנים ברגעים אלה ממש.
שנית, בדרום אפריקה חזון הבלהות הזה לא התממש, והילידים לא הסתובבו עם מאצ'טות ונקמו בלבנים על שנות הסבל והייסורים. אני כמובן לא אומר שמושלם שם, או אפילו שטוב שם. אני לא יכול לחשוב על מדינה אחת בעולם שתעבור את הסינון הקפדני שלך ותהיה ראויה לחיקוי כי אתה משחק משחק סכום אפס – או מה שיש עכשיו בשטח, או אוטופיה, ושום דבר באמצע.
שלישית, אתה יוצא מנקודת הנחה שערבים, או פלסטינים, נולדים חסרי תקנה ונשארים חסרי תקנה כל חייהם. לא בדיוק הבנתי מהטענה העקיפה הזו שכתבת על כך שלא תהיה דמוקרטיה ושיהיו כאן פרעות כמו לפני 100 שנה – אגב במאה שנים האלה אפילו הערבים "למדו להשתין בעמידה" כמו שאמר אריק שרון. תראה את היהודים שבאו ממדינות ערב – איך הם למדו לשחק יפה בדמוקרטיה יחד עם אשכנזים נעלים כמוך אחרי שנים של התערבבות אתנית ותרבותית עם חסרי התקנה במדינות ערב.
"נ.ב – אתה טוען שיש גזענות מובנית ב"זרמים מייהדים", אבל הזרם שלך תובע יודנריין מחבל ארץ שלם. מה זה?"
יחי ההבדל הקטן. גם את טעמו הרע של טיהור אתני של יהודים משטחי עזה הצליחו להמתיק מעט באמצעות פיצוי של מעל מיליון שקל למשפחה. אבל לדעתי התגובה של אייל וגם התגובה שלי עונות לך: בזרם שלנו אין הכרח ליודנריין בשביל לסיים את הסכסוך. רק בגישה הציונית יש הכרח כזה.
1. אני לא מבין מאיפה קיבלת את הרעיון של רצון לשליטה הכל השטח- זה פשוט לא נכון. הרצון להתיישב בתוך תחומי הקו הירוק ובין הרצון בהפרדה הוא לא סותר. כולם, מליברמן והלאה, מעוניינים בהפרדה. תומכי חמאס תומכים במדינה אחת על מנת לחסל את ישראל, לא כי הם רוצים לחיות במשותף. ואני חושב שאתה מתבלבל במושגים שלך- אמנם יש מיעוט ערבי בישראל, אבל היא לא דו-לאומית בשיטת השלטון.
2. זה בדיוק העניין – אין בעיה להסתדר עם המיעוט הערבי בגלל גודלו. המצב של מדינה אחת הוא מצב של יחסי רוב מיעוט של שני שליש מול שליש, או יותר גרוע- חצי חצי באוכלוסיה. אין לנו מספיק מכנה משותף עם הפלסטינאים שיהווה בסיס נורמלי למדינה אחת. מלימוד כל המודלים, לומדים שהמדינות המצליחות הם הגמוניות מאוד (שבדיה, נורבגיה, אירלנד), או עם מערכת ערכים ומוסר מאוד מגובשת וחזקה (ארה"ב).
3. ועדיין אני לא מקבל תשובה קוהרנטית. מדינה דו-לאומית או פתרון מדינה אחת בהכרח תהיה שונה לגמרי מישראל היום. אם אין לך שום שייכות אתנית, אתה יכול כבר עכשיו ללכת לגור בירדן או ארה"ב. לי, ולרוב תושבי ישראל, השייכות למדינת לאום יהודית היא הדבר הכי חשוב. כל עוד אנחנו רוב, אין סכנה לדמוקרטיה. וזו בדיוק הסיבה מדוע השמאל והמרכז והימין השפוי חותרים להפרדה. אם תהיה הפרדה, שום דבר לא יתפוצץ בשום פנים. למי שנולד כאן והוא אזרח, עובדת היותו לא-יהודי לא משנה זכויות, והמדינה לא מתנכלת לו.
אה, והאלוגיה לדרום אפריקה די עלובה. עזבו את זה. ישראל לא דומה בשום צורה לדרום אפריקה, מלבד הצורך השיווקי שלכם לצעוק את המושג "אפרטהייד" מבלי להבין שום דבר בהיסטוריה של דרא"פ, ובטח לא ביחסי שחורים-לבנים שם.
לא, אני ממש לא חושב שהפלסטינים "נשארים חסרי תקנה", לא מבין מאיפה הבאת את זה. איןלא חושב שיש דבר כזה חוסר יכולת אינהרנטית לחיות בדמוקרטיה. יש פה כל מיני גורמים שפועלים, אבל בסופו של דבר, אין דמוקרטיה ברשות, ולא במצרים, ולא בסוריה, ולא בירדן, ולא בלבנון, ולא בסעודיה, ולמרות הנבוטים של 5 ק"ג של ארה"ב- גם לא בעירק. אז המחשבה שבהוקוס פוקוס כל העם הפלסטיני יהפוך להיות תומס ג'פרסונים, היא מחשבה דלוזיונלית.
המצב במזה"ת הוא או שאתה חי במדינה דמוקרטית עם רוב יהודי, או שאתה חי בדיקטטורה.
נ.ב – כלומר, אתה בעצם נגד פינוי התנחלויות? אני שואל ברצינות. נראה לי שדווקא אייל בעד. כמובן שמי שתומך בפתרון מדינה אחת, אין שום סיבה להגביל התיישבות יהודית בשום מקום, להיפך, בניית התנחלויות מאסיבית פוגעת בהפרדה, וזו הסיבה שאני מתנגד לה (לפחות לבניה שאינה בגושי התיישבות קיימים).
איל,
נראה שאתה נלהב מהצעתו של קרטר למדינה דו-לאומית אחת מהירדן לים. כמוך גם חלק מהמגיבים כאן.
זהו פתרון אסוני, שיגרום למעט האנשים האופטימיים בארץ-ישראל-פלסטין שנשארו ליאוש גדול. עוצמות האש והדם שיבואו לידי ביטוי אם יהיה פתרון כזה הוא בלתי ניתן לשיעור.
מצד הפלסטינים דווקא מתלהבים מהפתרון הזה, אחרת אי-אפשר להבין את דפוס ההתנהגות שהוגדר במדוייק – "לא מפספסים אף הזדמנות לפספס הזדמנויות" – בקמפ-דיוויד, באוסלו, וכד' ועוד ב-1947 כמובן. הפלסטינים הם "סרבני שלום" לא פחות ממנהיגנו אנו, ואני טוען שמטרתם (דרך אגב הלא-מוצנעת כלל) היא דווקא *אי הקמת מדינה* אלא חתירה לפתרון של מדינה דו-לאומית, עם רוב ערבי כמובן.
מצד הישראלים מדובר במירוק רגשות אשמה בלבד, כמו שגדי טאוב מציין (ומרחיב על האופי העתידי של מדינה כזו). ניתן לקרוא כאן: http://www.gaditaub.com/hblog/?p=424
משה שגר ,
אולי זאת התקטננות,
אבל תמיד מפליא אותי הוא הכניעה הברורה למזרח מול המערב. לדעתי אין תרבות נעלה על השניה אך יש יתרונות בתחום חופש המחשבה והפרט במערב. למה שציבור שלם (אשכנזים לדוגמא) שחי מאות שנים בתרבות מערבית, ספג ותרם לה רבות, ירגיש צורך להתנצל על כך שהוא רוצה לשמר תרבות זאת ולא לקבל תרבות מזרחית. למה אדם מזרחי ששומר על תרבותו הוא לוחם תרבות ונאמן למסורתו, ואשכנזי (לבן, כדבריך) שמאמין שתרבותו מתקדמת יותר(זכותו לחשוב כך) צריך לחוש שמא הוא גזען שהוא לא מוותר על מסורת בת מאות השנים שלו, והוא צריך להתנצל בפני רבים כמוך שהוא לא רוצה לאמץ מאפיינים מזרחיים. בעולם הגלובלי של היום, קצת מוזר לדרוש שבכל מקום בעולם כל התרבויות יהיו זהות. שיהודים יוותרו על תרבות אשכנז כי הם חיים לצד ערבים. אולי נדרוש מהטיבטים לאמץ את התרבות הסינית ולזנוח את המסורות שלהם, ומכל עמי אירופה לזנוח את השפות השונות ולדבר בשפה אחת. רומנטיקה מזרחית זה נחמד, אבל היא לא צריכה לבוא על חשבון תרבות ומסורת של ציבור שכל חטאו שהוא לבן.
אביעד
על מה אתה מבסס את זה שיהודים אשכנזים\לבנים חיו בתרבות מערבית?
הרי יהדות עיראק מצריים ומרוקו היו מערביות יותר מיהדות מזרח אירופה הכפרית ברובה וזה בורות מחקרית לא לדעת את זה.אתה יכול לבדוק את זה גם לפי שפות מדוברות: צרפתית אנגלית ספרדית ואיטלקית בקרב יהודים מזרחים, שאלו שפות המוכרות כמערביות לתואר שני באוניברסיטה למשל (בשונה מפולנית ורוסית שאינן מוכרות כשפות אקדמיות-מערביות)
אז על מה אתה בדיוק מדבר? אה על גזע…אני יודע זה מבלבל להסתכל במראה, לראות צבע לבן ולקשר את זה ישר למערביות (זה כל כך מזרח אירופי מצדך לחשוב ככה) אבל אני שואל, האם דיברו בפולין אנגלית? -לא! האם בעיראק הייתה שלוחה של אוקספורד?-כן.
אני רק מנסה למוסס את הדיכוטומיית מזרח מערב שלך ולראות לך כמה זה יותר מורכב ולא כל הלבן נוצץ זהב…
יהדות מזרח אירופה הומצאה הובנתה והפכה למערבית בורגנית ומשכילה רק דרך הציונות, דווקא המערביות של המזרחים נעלמה כלא הייתה מתוך המפגש הטראגי שלה איתה.
אני אמליץ לך על ספר לקרוא-אבל זה באנגלית-תסתדר?
How the Polish Peddler Became a German Intellectual
Shifting Ethnic Boundaries and Inequality in Israel
Aziza Khazzoom
משה,
צודק, למה אתה חושב שלהגדיר מערבי נחשב ליותר נעלה ממזרחי. האם העובדה שבעיראק הייתה שלוחה של אוקספורד מלמדת אותנו שיהודי פולני צריך לשכוח מתרבותו?
כנרה לא עמדת על כוונתוי ומיהרת לכתוב את המניפסט הקבוע נגד הגזענות. לא אמרתי איזו תרבות נעלה ומי יותר טוב, אמרתי רק שרצון של יהודי פולני (בשבילך אכתוב שהוא נחות וברבר) לשמור על תרבותו ולא לרצות לאמץ תרבות מזרחית (שוב- עליונה ונעלה), כשם שזכותו של ערבי לא לאמץ את תרבות צרפת. אני יודע שאתה נורא רוצה לקטלג את הכל לגזענים ונאורים. אבל זאת בכלל לא הייתה הכוונה. הכוונה שלי היתה להראות לך את הצביעות ששמירת מסורת אשכנזית יהודית (לא מערבית) נחשבת גזענית ואילו שמירת מסורת יהודית מזרחית נחשבת ערך, ומוקר לגאווה.
מעניין למה הדבר הראשון שעלה בראשך הוא להוכיח שתרבות המזרח היא יותר מערבית, כאילו מערב זה טוב ומזרח זה רע…
חלילה אני בעד החייאת ושמירת מסורת אשכנזית, להפך היהדות היידישאית נמחקה גם היא תחת המגף הציוני אך פוצתה בנדל"ן, סיכויי חיים, השכלה וכניסה למועדונים בעוד שהתרבות המזרחית-ערבית-יהודית נמחקה ללא כל פיצוי בקפיטל, ללא המתקת גלולה.
אין ספק שתרבותית, הפגיעה היא שווה פחות או יותר אך כלכלית אשכנזים חיים יותר טוב והייאוש מאובדן היידיש, אפעס, יותר נוח.
אני ממש לא מקדש את המערביות (שממשיכה לחרב ולקדם, נאמר, את העולם) אבל מסמוס הדיכוטומיות הוא קריטי במאבק לחירות ולזהות, גם בשבילך.
אשכנזים-ציונים צריכים להפסיק ולהיזכר באיזה מערביות מדומיינת בשביל ליצור כביכול רצף היסטורי ולוגי לעושר ולהשכלה כיום וככה להנציח את אי השיוויון האתני הקיים המדינה.ע"י חשיפת מנגנון הבניית הזהות האשכנזית הציונית (בגלגולה העשיר והמשכיל) נוכל להבין טוב יותר את הדיכוי כלפיי ערבים יהודים וערבים כאחד.כי נעשה פה משהו על חשבון מישהו.
על כל פנים צריך לפתח ראייה בוגרת, אמיצה ואמיתית שדרכה אשכנזים יפסיקו להסתכל מבעד לחור של הירושה של סבתא ולהבין שלשקר -או לנרטיב מדומיין-יש מחיר-בעיקר בדמות פערים חברתיים ומדינה על פי תהום.
ומה זה השטויות האלה על תרבות מערבית ונאורה שהביאו אשכנזים.(מילא אם אחד העם היה מצליח).
עובדות:
1-אשכנזים לא באו מדמוקרטיות-שוב אשכנזים-ציונים לוקים בהיסטוריה מדומיינת של "מהפכה צרפתית" מזרח אירופית (או איך אומרים אגליטה, פטרניטה סולידריטה בפולנית?).שוב, הלובן מבלבל.
2- אל תחשוב שאשכנזים הם שייסדו כאן דמוקרטיה.זו טעות נפוצה.הם הקימו משטר בולשביקי ריכוזי ורק הפעילות הדמוקרטית המזרחית והערבית, מראשית שנות השבעים, משכה את המשטר לכיוון דמוקרטי יותר.
עדיין לא דמוקרטיה סוג א' כי יש כיבוש וגזענות וכו', אבל בלי התערבות המזרחים עדיין היינו חיים תחת בולשביזם.
הרי מהי דמוקרטיה בלי הכרה מיעוטית?
ולא צריך להיות ד"ר למדעי המדינה בשביל זה…
רבאק משה (מירו?), אם אתה מצטט מילה במילה דברים שטחיים שלא אתה כתבת לפחות תיתן קרדיט.
זה אשכנזי לאללה לעשות פלגיאט.
" "
מה זה פלגיאט? אני לא מבין אשכנזית
מה זה פלגיאט? אני לא מבין אשכנזית P : האוצר מילים שלי מוגבל לח ,ע וקללות בערבית
עליזה,
תודה על ההתייחסות לתגובתי.
אני מסכים איתך לחלוטין שלמזרחים אתיופים וכו יש זהות, היסטוריה וזכרון ערביים-אפריקאיים שחורים והם בקלות יחסית יהנו מהערביזציה שכן לראשונה יזכו לחוש מהו כבוד לזהות שלך בלי שעושים לך טובה.
הם כיום משחקים תפקיד של "שונאי ערבים ימניים" כי השמאל הוא אשכנזי ומדיר אותם תדיר מעמדות כוח ותחושת שייכות.
אשכנזים נמצאים בשמאל גם מתוך רצון לייצר לעצמם זהות נאורה ומערבית כדי להסתיר את אחריותם הישירה(דרך הוריהם גם) לנישול וכיבוש פלסטין.
לדעתי, אם השמאל היה מזרחי, אז מזרחים היו בשמאל. ככה פשוט.
היום כבר ערבים יודעים שלא קיים שמאל בישראל וזהו בסך הכל גלגול מתוחכם של אימפריאליזם שמוציא ביד האחורית דרכון באיחוד ומחזיק שתי דירות ירושה מסבתא(שלא נשלחה במשלוחים ציוניים לפריפרייה המדברית) בבזל פינת דיזינגוף.
פינגבאק: "אין מה לעשות" – אקטיב-מייל 40 « Udigur’s Weblog
טוב,התפתח כאן דיון די מעמיק בשאלת המדינה הדו לאומית וכו' אבל הייתי רוצה להפנות את תשומת הלב לכמה דברים שהפריעו לי. הם נכתבו כמעט כהערות אבל יצרו "זרם תודעה" מסוים,שאני חושב שצריך להבהיר:
"היהודית הוקמה מייד ומדינה פלסטינאית אין"-זה נכון לגמרי,אבל זה מתעלם מהנסיבתיות בה נעלמה לתוך פח הזבל של ההיסטוריה המדינה הפלסטינאית הנאורה והמתקדמת של גבולות 47'-הפלסטינאים,וארצות ערב החיצוניות ניסו לקחת את החלק שלנו בכוח,למעשה הם תכננו כיבוש של היישוב היהודי,שתוצאות הצלחתו הביאו את המסקנה של היישוב היהודי שמדובר פה במשחק סכום אפס (לא לחלוטין-הגדה נכבשה מאיתנו והתקיימנו למרות זאת). שבו המנצח מקים מדינה והמפסיד יכול מקסימום לבקש גינוי באו"ם. לא הוקמה מדינה פלסטינאית אבל לא כתוצאה מרוע לב יהודי,לבן,אליטיסטי אלא כתוצאה ממאבק איתנים שהחל בו הצד הערבי ועלה בחייהם של יותר מ-6000 לוחמים מהיישוב,ו10000-15000 ערבים ומוסלמים.
"ישראל כבר החזיקה בשטחים…של מס' מדינות ריבוניות"-כמו הציטוט הקודם זאת האמת אבל לא כולה-ישראל לא הביעה בכיבוש סיני הגדה המערבית ורמת הגולן רצון להתרחבות אלא להגנה,הגישה של שחרור חבל ארץ הגיע לאחר מכן בעיקר ע"י מי שלא נחשבו לאליטה בזמן ההוא-חובשי הכיפות. את סיני כבשה ישראל לאחר איומים וביצוע של אקטים מלחמתיים והתגרותיים מאוד ברורים מצידו של ג'מאל עבדול נאצר-כאשר הראשי והמפורסם הוא סגירת מצרי טיראן,שהוכרז כעילה למלחמה (קאזוס בלי) עוד ב-56'(שבה בלחץ המעצמות נסוגנו מסיני אחרי פחות מחצי שנה).את הגדה איבדה ירדן לאחר הצטרפות כושלת שלה למלחמת ששת הימים. הגדה נכבשה לאחר שהצבא הירדני נסוג מפני כוחות צה"ל. יש לציין שגם ירדן היתה כובשת במקום מאחר והוא יועד ברובו להיות שטח המדינה הערבית.הלגיון כבש אותו ב-47',ולא גילה נכונות להקים בשטח הכבוש ריבונות אוטונומית אמיתית.
הגולן נכבש כתוצאה מסכסוך מים וזכויות דיג וחקלאות ארוכי שנים עם סוריה,הוא סופח למדינת ישראל ותושביו שנשארו בישראל לאחר הכיבוש זכאים לאזרחות (אותה הם מסרבים לקחת מטעמיהם-בעיקר חשש מפני האשמה בבגידה אם וכאשר יוחזר הגולן לסוריה)
מייהדים(=מנשלים)-זאת סתם דמגוגיה זולה-מנשלים זהו כינוי גנאי שמתקשר עם גנבה ועם מעשה איזבל אשת אחאב. אולי יש משהו בפעולתנו,אבל היא תוצאה טבעית לגמרי של חדירת העם היהודי חזרה לארץ ישראל,גם המאסלמים הם מנשלי הביזנטים (דילגתי על כמה סבבים של נישול בדרך) שנישלו את אנטיוכיה (כאשר הם היו חלק מהאימפריה הרומית) שנישלו את פרס שנישלו את בבל שנישלו את אשור…וכך הלאה,גם העברים קיבלו אגב את הארץ "לרשת אותה" ולא הקשקוש המתנשא של "עם בלי ארץ מחפש ארץ בלי עם" (המקום היחיד שמתאים לזה זה אנטרטיקה). אנחנו פשוט מתנהגים כפי שמתנהג כל עם שהגיעה לפה ב5000 האחרונות,לא רעים יותר ולא טובים יותר,לכן אפשר להסתפק בתואר מייהדים,כי ברור שמייהדים אדמה של נוכרים. הוספת דעה שלילית יוצרת קישור אוטומטי שיפוטי.
יובל יש מעט דוגמאות של עמים מאוחדים במדינה רב לאומית-שוויץ בריטניה,סודן. במוצלחות שבהן יש קשר היסטורי תרבותי בין העמים בסודן יש רצח עם.
יש יותר דוגמאות לכשלונות של הסדרים כפויים של איחוד-דוגמאות ממצות:שבדיה ונורבגיה,הולנד ובלגיה (גם בלגיה עצמה היא לא סיפור כזה מוצלח),צ'כוסלובקיה,פינלנד ורוסיה,ברה"מ,אוסטרו-הונגריה וכמובן יוגוסלביה.
הוכתב אולי רוצה שנהיה כמו שוויץ אבל מבט חטוף אל השוני הגדול בין העמים והקונצנזוסים של בעלות ראשונים בשניהם יובילו את האדם החושב למסקנה שלמעשה אנחנו נהיה דומים יותר ליוגוסלביה מאשר לשוויץ-ובעצם לגיורגיה ואבחזיה-לאבחזים יש שכנים דומים תרבותית והם תקועים עם ממשל של עם שונה-זה מתכון להתפוררות לא לאיחוד.
לכן למרות הדאגה שלי לדמוקרטיה,ולמרות שאני יתר ימני מכותב הטור,אני סבור שהמצב הקיים טוב מהמוצע במאמר,ואילו שתי מדינות (בפועל 3 מדינות-את האיחוד עם עזה שיפתרו הפלסטינאים לבדם) הוא פתרון יותר הגיוני-כי לכך נגיע גם אם ננסה להתאחד.
ועוד דבר שאני חייב לענות למשה שגר.
השם שבו אני מפרסם אינו שם בדוי-זה רשום בתעודת הזהות שלי ובדרכון הצרפתי שאני מחזיק.
ובמקרה אני צאצא של יוצאי מעברות מצד אחד ושל עולה בודד מצד שני. שניהם אשכנזים תכולי עיניים. המשפחה שלי עברה לגור בנהריה,שם למדו הילדים בתיכון 'עמל' שבנוסף להיותו היחיד בעיר גם הוא לימד מקצוע (יצר את הפרולטריון הבא אם תרצה)
המשפחה בצרפת שלחה את ילדיה לבתי ספר יוקרתיים לבנות (שאגב בצרפת בה חוק חינוך חינם הוא עובדה היוקרתיות מתבססת יותר על השגים לימודיים) לאחר שאימי עלתה היא למדה ב'עברית' 5 סמסטרים של מתמטיקה ובהדסה הנדסאות. כאשר היא חיפשה דירה (בשנות ה-80) שלחו אותה לעיר הספר מעלות.
מה שאני רוצה להגיד פה הוא לא סיפורה העצוב של משפחתי (שהוא לא סיפור עצוב כלל אלא סיפור שמח) הוא ששליחת אנשים לפריפריה מדברית היא זכותה של מדינה בתמורה ללדיור חינם שהיא סיפקה. מה ציפית? שהמדינה תיתן וילות ומליון דולר לכל עולה? הדבר השני הוא ראיית העולם בעלת רגשי נחיתות שאתה מקדם פה-מזרחיים שגרים בפריפריה והם חסרי השכלה הם לא תוצאה של מזרחיותם אלא של כשלים שלא נגעו למוצא שלהם כמו לעובדה שהאליטות היו תפוסות והמדינה נזקקה ליישוב אזורי הספר שלה יותר מאשר ליישוב תל אביב-יפו. אם אתה חושב שהפריפריה היא מקום נחות ביחס למרכז אתה אדם מתנשא.
דיכוי התרבות המזרחית-האם ציפית שהאשכנזים יהפכו למזרחים ע"מ שהם ירגישו מקובלים ע"י האליטות? היו טעויות בהבנת התרבות אבל לא בגלל רוע אלא מתוך בורות.
והמזרחים ימניים בגלל שהם בחרו בדעות הנ"ל. הם אנשים בעלי כושר חשיבה עצמאי-לא כל מה שעושה אדם מזרחי הוא תוצאה של דיכוי-לפעמים זה סתם כי כך הוא חושב.
אין מקום למדינה דו לאומית כי שני העמים לא מוכנים לחיות ביחד. מוסלמי תמיד ירצה להיות הצד שלמעלה, בעיקר כשמחזיקים בו אחיו המוסלמים ממצרים, ירדן, סוריה וזעודיה. אין אפס. הפתרון מבחינת הפלסטיני זה רק אם "הישות הציונית" תטבע בים. אז אולי הם יהיו מוכנים שיהודים יהיו אזרחים סוג ב', מצחצחי נעליים למוסלמים.
הפתרון הנכון כמו שכבר טענתי הוא פיצול שני העמים לשתי מדינות. ירדן הפלסטינית וישראל היהודית ונהר הירדן הגבול. ערבים יצביעו לפרלמנט בעמאן והיהודים לכנסת בירושלים.
רק אז יגליד השלום לאט לאט!
אשכנזין ישבו במעברות מספר חודשים ומשזרחים מספר שנים
-רוב המזרחים(70 אחוז) נשלחו לעיירת פיתוח ומיעוט אשכנזים(30 אחוז) -בעיקר מרמה סוציואקונומית נמוכה-רומנים עם משפחות גדולות למשל נשלחו גם לקריות ולבאר שבע, כמו משפחתו ההונגרית של אדיר מילר וצביקה הדר הרומני.כנראה נעדרו קשרים בסיסיים עם הממסד, שוב, כמו רוב המזרחים שלצרתם לא דיברו שפות גלותיות מזרח אירופאיות כמו יידיש(אלא צרפתית,ספרדית,איטלקית ואנגלית).
דיור חינם זה גם אדמות הקיבוצים ודירות ריקות בשיח מוניס-תל אביב או שיכונים בחינם ברמת אביב(דרך אגב אלו אותם שיכונים כמו בקריית שמונה-מלמדים את זה בתכנון עירוני)-אך גיאוגרפית מדובר על גורל נדלנ"י מעמדי שונה לחלוטין.אפשר להעריך את זה בכמה מליארדי דולרים של הבדלים כלכליים.
לקרוא לי "מתנשא" זו טקטיקה אשכנזית מדכאת ידועה של האשמת הקורבן-הרי אתה רוצה שאשתוק שלא "אבכה" כמו שלאשכנזים מותר בלבכות על השואה ורצח רבין.
חינוך מחדש למזרחים נעשה בצורה מכוונת והנה ציטוט מזלמן -עוד סמרטוטר מפלונסק-ארן:
: "התחלנו לפני שנים בשיטתנו לכוון לבתי ספר מקצועיים וחקלאיים, אותם בנים שהיה ברור שהם לא יפנו לבתי ספר תיכון.."
"אז הוחלט על בניית שורה ארוכה של בתי ספר מקיפים (מקצועיים) ונקבע בהם-במיוחד באלו שנבנו בעיירות הפיתוח –תיפתחנה מגמות מקצועיות רבות.רוב מוחלט של תלמידים בבתי ספר המקיפים היו בנים למשפחות "מעדות המזרח" ורובם נותבו למגמות מקצועיות נחותות"
ועד היום ההססללה האלימה של מזרחים מתרחשת-הנה דוגמא משבוע שעבר- http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3775054,00.html
"טעות מהבנת התרבות?" למה איזה תרבות אירופית הביאו פולנים?
אם כבר יהודי יוצאי ארצות האיסלאם היו מערביים וערביים כאחד-אולי ההיברידיות והצבע הפחידו. אין תמימות בגזענות יש בורות טמטום ורשעות.
"ומזרחים" זהו מושג שהתכנס תחת המפגש הטראגי עם הציונות-לפני זה הם היו עיראקים מרוקאים סורים וכו, הוא התכנס תחת החלום השטייטעלי להפוך לגרמנים מערביים ומתורבתים, אז ככה יוצרים זהות דרך הנגדה דרך "האחר" וככה גם פולנים הפכו "לאשכנזים" במיוחד אחרי משפט אייכמן.הרי אשכנזים כוון ליהדות מערבית לריין…
"והמזרחים ימניים בגלל שהם בחרו בדעות הנ"ל".צודק אני מסכים איתך בנקודה הזו אך אפשר לעשות לזה אנליזה ולהציף את המורכבות של זה והדינמאקיה שאיפשרה זאת.אני חושב שמוטיבציה של מזרחים לנטות להצביע לימין תבוא כנקמה במפא"י רגרדלס לפוליטיקה שבפנים.זהו גם עניין זהותי, מזרחי לא יצביע שמאל כי השמאל הוא לבן ואשכנזי ואותו דבר אשכנזים חילונים לא יצביעו ימין כי הימין הוא מזרחי והם לא רוצים להיות מזרחים, לכן גם יוציאו דרכונים זרים, בכדי לברוח מההתמזרחות של המדינה, למרות שגם אירוםה נהיית מזרחית-בחו"ל חושבים עלי יועל חבריי המזרחים שאנחנו איטלקים , ספרדים או צרפתים לאו דווקא מוסלמים.זה מעניין.המזרח אירופאיות שואפת ללובן שלא קיים כלל וכלל באירופה האמיתית-גם הגרמנים הם יותר שחומים מהמזרח אירופאיים, שלהם יש לובן חיוור יותר.
עמיש מתריע מצד מפני אפשרות של אולי ייתכן יכול-להיות שמוסלמים ירצו עליונות, (דבר שאפשר לטפל בו) ובה בעת מקיים מדינה של עליונות אתנית-דתית בעצמו.
כמו אלה שמרוב חשש מהאנטישמיות והנאצים משיבים את חוקי הגזע הנוצרים, שאסרו נישואין עם יהודים, הפעם כדי להמשיך לקיים את עם הנצח.
משה שגר,
אתה מאמין שאדם יכול להיות גזען ולא להיות "לבן".
לדוגמא: .." לקרוא לי "מתנשא" זו טקטיקה אשכנזית מדכאת ידועה.."
(עלית עלינו, אנחנו לומדים את זה בבית הספר המחתרתיים האשכנזים שלנו למלחמה נגד "השחורים")
..""אבכה" כמו שלאשכנזים מותר בלבכות על השואה ורצח רבין.."
(צודק, תפסת אותנו, את השואה ואת רצח רבין תכננו כדי שנוכל לנשל את ה"שחורים" מהזכות לבכות.. לא תאי גזים, לא מחנות,הכל שטויות, בשביל לנשל את ה"שחור" מה"לבן" הרשע, תמיד שמתי לב שהדמעות של סבתא שלי היו מזויפות)
…"אשכנזים חילונים לא יצביעו ימין כי הימין הוא מזרחי והם לא רוצים להיות מזרחים, לכן גם יוציאו דרכונים זרים, בכדי לברוח מההתמזרחות של המדינה.." (שיט, שב פעם עלית עלינו, ניסינו לשמר את תרבות אשכנז הארורה שלנו, ושחכנו את מחובתנו לאמץ את תרבות היהודים המזרחיים לפעמים סבתא שלי עוד מתעקשת לשו מוסיקה קלאסית וני מפציר בה, סבתא זאת גזענות, מותר לשמוע רק מוסקה מזרחית)
הקנוני נחשפה,הצלחת לחשוף עיני כלאת היהודי האשכנזי, תת האדם, הגזען והרשע, שכל צעדיו מוביםף חסר הרגשות, האיש ללא הפנים, הקהילה ללא התרבות, שכל מטרתה היא לדחות ולהשמיד את המזרחי טוב הלב, הפשוט, החם והמורכב. עלית על הקונספרציה. אני עכשיו רק ילך לדווח לממונים שהפסדנו, שמשה שגר עלה עלינו.. ונחזור לאירופה, שם כבר מכירים את האופי הנורא שלנו..
בברכת שנה טובה (ע"פ המסורת המזרחית כמובן)..
לדניאל
מאיפה אתה מסיק שאני מאשים אותך בתכנון רצח רבין או השואה-נו באמת-חשבתי שאירופאיים אמיתיים מעריצים לוגיקה, מה פתאום נהיית לי רגשן? זה תפקיד מזרחי לא?
ואם הייתה לך שואה האם זה מצדיק שתעשה שואות(נכבות,נקסות,כרתות וכו) אחרות לפלסטינים ולמזרחים?
למה להפריד בין אבל לאבל-למה ההיררכיה הזאת של השואה של היהודים הלבנים?
מה שכן, לך מותר לבכות-"נוער בכייני הנרות" או "נוער בכייני שליט", רק שכאשר אתה בוכה זה תמיד יהיה "מחאה לגיטימית וצודקת".כי ככה זה שלבנים קובעים את השיח, תמיד זה יהיה תפור למידותיהם ולשמאות הנכס של סבתא בגבעתיים.
אני ממש לא רוצה שתהיה מזרחי או לכפות עליך תרבות מזרחית.להיפך, תשמר ותפתח את התרבות שלך מה שלא תהייה, אבל אל תבטל את שלי דרך שליטה במוסדות תרבות לאורך 60 וכמה שנות המדינה.אל תאהב תרבות מזרחית אבל תכבד.
אתה הגדרת פה אשכנזים "כרעים" ומזרחים כאנשים "חמים וטובים"-יש המון מזרחים רעים וקרים ושלא יודעים לבשל.כמו שיש אשכנזים חמים וטובים.
ולגביי מוזיקה מזרחית-אין ממש דבר כזה כי היא עדיין לא צמחה, לא נתנו לה את הכבוד אבל חנקו אותה מההתחלה כשמוזיקה "אשכנזית" קיבלה תקציבים בלי סוף.
האם שמעת את התזמורת האנדלוסית או את מסורת הפיוטים המתחדשת?-זו התחלה של מוזיקה מזרחית אמיתית.
וזה שסבתא שלך אוהבת מוזיקה קלאסית( רק על זה הייתי נותן לה נשיאות באיחוד האירופאי) זה יפה אבל היא לא המציאה את ההגדרה של מוזיקה קלאסית-מוזיקה קלאסית יש בכל תרבות וזו הגדרה לסוגה עילית, הבעייה שכאשר יש לזה ניחוח ערבי, אז זה לא יתוקצב ולא יבוקר לחיוב בעיתונות-אשר לרוב לבנה.
משה שגר היקר,
החלטתי לחסוך לכתוב תגובה, כי שלך בדיוק מושלמת.. אותן הערות מלאות שנאה גזעניות (שים לב לניואנסים שהכנסת)..
יש לי כבוד רב לתרבויות שונות, ואני לא כל כך מחובר לתרובת אשכנז. סתם נמאס לי לראות אנשים גזענים מוציאים את שנאתם בצורה יעני ביקורתית.
אני באמת מאמין שאתה שונא אשכנזים (תקרא שוב את התגובה שלך)
אני מניח שתהיה לך תגובה מתוחכמת… תחסוך לשנינו, כי אני מרגיש שזה כמו להתווכח עם טוקבקיסט מלא אימרות וסיסמאות …
לילה טובה ושנה טובה.
זה תמיד מדהים אותי שכאשר השיח המזרחי נכנס לשיח של עובדות ציטוטים, אז "השיח הלבן, ההגמוני, העשיר, הפריוולגי והשמרני" הופך לרגשני מתגונן ומתבכיין.מה לא עושים בשביל לשמור על דירת קומותיים ברעננה, אח טייס, אבא מהנדס, אימא פסיכולוגית,אחות אומנית ובן דוד עורך דין.
אני מבין למה רוב הלבנים בשמאל-כי ערבים ושחורים אחרים עוד לא באו אליהם עם רשימת מכולת של תלונות.
זו תופעה מעניינת.דרך זה שאתה מאשים אותי "בגזענות" אתה מבקש ורוצה להשתיק אותי, כי אני, גוועלד, "אנטישמי".
לא יודע אבל בברקלי קוראים לזה "קריטיקל ט'ינקינג".או שיח בוגר.
ערך לסיום-סולדריות באה מהמילה "סוליד"- יציב חזק.
וגישה לא פשרנית לא תעשה טוב לסוסיידד (הפשרה והפעילות לשינוי צריכות לבוא מהאליטה השלטת).
אני יכול להמשיך ולברבר עד מחרתיים כל עוד אין לי קשר לאליטה אני יכול לחפש.
חג שמייח-הנה ביידיש תראה איזה סולידרי אני.( :
משה-
אני אקרה לך מתנשא וגזען אחרי התגובה שלך אלי,ולא בלי כעס על האטימות רעת הלב שלך.
אתה יוצר מעין מידרג צבע הפוך-מעניין את מי שהגרמנים כהים יותר מהבלגים? רק אדם כמוך השבוי בקונספציה.
ולענינים קצת יותר מהותיים ופחות רגשיים (גם לאשכנזי מותר להרגיש או שזו פריבילגיה למדוכאים?)
"דיור חינם זה גם אדמות הקיבוצים ורמת אביב(שיח מוניס אצלך)"-נכון וגם בחדר שלך אפשר לשכן איזה עולה או שניים,אבל מה יצא למדינה המספקת מזה? היתה מטרה לישב ביהודים (לייהד-ראה תגובתי קודם ביחס למושג זה)אזורי ספר במדינה-ולכן גם אימי שהיא צרפתיה ממוצא ממשפחה שהתגיירה (יותר לבן מזה אין) קיבלה דירה באזור פיתוח.
הגורל הנדלנ"י של עיירות הפיתוח לא היה ידוע לפקידי הגירה בישראל בשנות ה-50'. אפשר להאשים אותם בהרבה דברים אבל גם הקיבוצים התמוטטו כלכלית, למה לא הכניסו לשם את כל העולים? עליית המחירים באזור המרכז היא תוצאה של שנות ה-80 המאוחרות. בכל מקרה מחירי דירות במרכזי ערים הם גבוהים יותר. שמו עולים גם בירושלים,או שאתה מתייחס למקום ראוי לאדם כמוך רק בשיכון בבלי או כפר שמריהו?
"האשכנזין נשארו במעברות מספר חודשים" (הטעות במקור)- זה נכון בחלקו-סבי עליו השלום נפטר בנהריה באותה חלקת קרקע שקיבל בשנת 49'. השכונה הפכה ברבות הימים לשכונת וילות כמובן,וגם למרוקאים העירקים הסורים הטריפוליטאים הלבנונים הפרסים המצרים האיטלקים הטורקים האלבנים היוונים (מזרחיים לשם קיצור) היו וילות בשכנות.
איך יצא אשכנזי מהמעברה? עבד עד שהיה לו כסף לצאת,איך מזרחי יצא? עבד עד שהיה לו כסף לצאת. הקשיי קליטה של המזרחיים היו קשים יותר אבל יש דבר שנקרא סה-לה וי,לא כל דבר צריך להוליד רגשות נחיתות.
גישתך-המזרחי הוא פסיבי שכל מה שהוא עושה נובע מהדיכוי האשכנזי הלבן כנגדו ולא אין שום חלק במעשיו-הוא מצביע ימין בגלל שהשמאל מזוהה כאשכנזי (ימנים שונים יכולים להיקרא מנחם בגין, בנימין נתניהו,יצחק שמיר,בוגי יעלון,פייגלין,רפאל איתן ועדיין להיות מושא להזדהות מזרחים-אז לשיטתך המזרחי הוא גם לא חכם במיוחד אם הוא יכול להצביע לאנשים כאלו מתוך מזרחיותם)
בניגוד מוחלט הניסיון לקלוט את המזרחים ללא התחשבות בתרבות היה בעייתי ויצר מצבים קשים,אבל המזרחים קמו וביצעו מאבק חברתי נכון וצודק בשנות ה-60 וה-70. הם היו אקטיביים והיום ניתן לראות שוויון בין החברות. יש פערים? נכון,אבל לא הכל קונספירציה מאורגנת-אתה לא חיה אלא אדם שיכול לשנות את גורלו,אנשים כמוך שמוכרים לוקשים של- "דפקו אותנו" הם הבעיה ןלא הפתרון-הפתרון הוא אנשים נחושים להצליח לא כי הם מזרחיים שצריכים להוכיח אלא כי הם מוכשרים שרוצים להראות מה הם שווים.
עד שלא תהיה עיוור צבעים אתה תמיד תראה איפה דפקו אותך האחרים. צא מזה
שוב רוב אשכנזים נשלחו למרכזי ערים במרכז הארץ שם יש אקדמיות ושם נפתחו גימנסיות בשונה לבתי ספר מקצועיים שנפתחו בריכוזים מזרחיים.
אם הגורל הנדלני לא היה ידוע (אם אני מואשם בראייה קונספירטיהית אתה מואשם בתמימות חשודה) אז מדוע נפתחו כל המפעלים המזהמים בדרום האם בשביל להעלות את ערך הקרקע?
אתה תמים-הייתה מפלגה בולשביקית שנהגה בארץ הכבושה כבשלה כלפפי םיעוטייה וקבעה גורלות נדליים וסיכויי חיים, מי לעוני ומי לבורגנות.
עיראקים יצאו מהפריפרייה בעקבות העובדה שעלו בגושים גדולים ולא כמו העלייה המרוקאית שעלתה טיפין טיפין ובלי מנהיגות(כמו כן כלפי המרוקאיים נעשו שיטות פשיסטיות של לקיחת הדרכונים בשביל שלא יאיימו לברוח מהנגב למרכז כמו העיראקים שאיימו לברוח ללונדון)
כאשר אמרתי שהימין מזרחי התכוונתי לקהל הבוחרים, אתה יודע, האדם פועל בקבוצות כחלק מתפיסת זהותו ושייכות.
זה לא קונספירציה כמו שזה אינטרסים כלכליים וקולוניאליסטיים, למזרח אירופאיים היה רע באירופה (עוני, דיכוי עזובה וכו) והם היו זקוקים לפרוייקט שיקום כלכלי על מנת להפוך לגרמנים בורגניים,ואז באה הציונות כפתרון כפרוייקט שיקום על חשבון כוח עבודה שחור.זו לא קונספירציה אלה כלכלה פשוטה או אם תרצה מנהל עסקים.
אתה פטתי
סוף דיון.
פתטי-טעות כתיב
פתאטי זה לחיות במזרח התיכון ככובש זר שמסרב להשתלב במרחב(להתחיל ללמוד ערבית למשל) ולהיטמע.
פתאטי זה רגליים במזרח התיכון אבל הראש אומר פולין.
פתאטי זה לבחור בשמאל אבל להיות פשיסט שונא ערבים ומזרחים שחי מאירגוני המגזר השלישי למען ה(ת)שלום.
אני יודע, זה קשה למישהו לבן, עשיר ומשכיל לוותר על הפריווילגיות שלו ושל ילדיו, זה כמו להיגמל מסם.אבל זה מאוד הירואי ומכבד.
בשביל שהחברה הזו לא תהרס(והנה זה כבר קורה)לבנים ושאר בעלי פריווילגיות יצטרכו להביט מעבר לחומת השטייטעל, להפסיק לשחק אותה אוריינטליסטים מערביים(כי אירופה כבר מזמן עברה לדבר שלום ושיוויון) ולהתחיל לדבר בשפה מזרח תיכונית שיוויוניות.
פה זה לא אירופה.(וגם אירופה היא כבר לא אירופה, היא עברה לארה"ב פוסט מלחמת העולם 2).
אני אכתוב מאוד בקיצור בתקווה שאייל והקוראים לא ישתעממו ויגיעו לפסקה האחרונה שמתייחסת לירושלים המזרחית והוא לדעתי בגדר חידוש חשוב.
הכותרת לדברי היא: "ירושלים תחילה"
לב הפוסט של אייל הוא כיצד להאבק בכיבוש ובכך זו מטרה ראוייה שום אדם ישר אינו יכול לפקפק. (קוראים לזה פוסט?)
אייל מראה ולדעתי מוכיח שהמאבק הטריטוריאלי בכיבוש אינו יעיל והוא דרך ללא מוצא. הצדק אתו ותראו מה קרה למדינות הילידיות באמריקה הצפונית והדרומית והמרכזית – הן לא שרדו.
לעומת זאת המאבק של הילדים באמריקה ובאוסטרליה לשוויון זכויות פוליטי הצליח למעטים מהם שלא נטבחו בחרב ובמגיפה.
הקולוניאליזם הציונוי הוא מכונה מתוחכמת להפליא ומשומנת בנסיון מצטבר של מספר דורות. לא נוכל לו, אלא אם כן נאתר את עקבו שלא נמשכה בשמן. חץ לעקב יפיל את המפלץ ואייל זיהה והצביע עליו: הזכות לשוויון אזרחי ופוליטי שהדבקות בה מאחדת עמים וארצות וממשלות ותרבויות. ההכרה בזכות שלוויון נולדה אי אז במאה היז ובימינו צברה כוח אדיר שגם דרום אפריקה האפרטהיידיסטית לא עמדה בפניו עם כל עושרה ועם כל ריחוקה ממרכזי התרבות.
נקודת תורפה זו בולטת לעין כאשר מתעמקים בתושבי ירושלים המזרחית. הם סופחו לישראל בחקיקה מ0 22/6/07 אבל מעולם לא הוענקו להם זכויות אזרח. אני לא יודע כיצד מותחים קו תחתון במדיה הזו ולכן אחזור על דברי ואבקש את תשומת לבכם: ישראל היתה חייבת להעניק זכויות אזרח אוטומטית לתושביה המסופחים אליה באונס ולא עשתה זאת גם אחרי 42 שנות סיפוח. ניתוקם של בני אדם אלו מממלכת ירדן שללה דפקטו את אזרחותם האפקטיבית. אזרחות אפקטיבית היא אזרחות בארץ שבה אתה חי ולה אתה מעלה מסים ולחוקיה אתה כפוף. היות אזרח ירדני במדינת ישראל שקול להיות שלול ונטול אזרחות ומשחף זמן כה רב, אפשר לומר שיצרנו כאן עם עבדים שהם ובינהם ונכדיהם אינם יכולים להשתתף בקביעת גורלם. גם ההתאזרחות של בודדים נפסקה לחלוטין בו ברגע שגבר רצונם של התושבים לקבל אזרחות משהבינו את משמעות הקמת החומה בלב העיר. למעט משת"פים משרד הפנים מסרב להעניק אזרחות ומסרב לספק נתונים על מספר הבקשות לאזרחות המסורבות והנענות כי המספרים מוכיחים שישראל מונעת אזרחות בשרירות גמורה ובחסות בית המשפט העליון.
על האופן שבו נשללה אזרחותם של ערביי ירושלים ארחיב את הדיבור אם אתבקש (ואולי גם אם לא), וכאן אומר כי לישראל אין שום תשובה לדרישה להעניק אזרחות מלאה למאות אלפי פלסטינים בירושלים המזרחית. דרישה כזו צריכה לצאת מהיהודים דווקא ואת האזרחות חייבת ישראל לכפות על הפלסטינים בעיר. ואם וכאשר תביעה זו תוצא מן הכוח אל הפועל ויווספו מאות אלפי ערבים לפנקס הבוחרים, או אז תתעצם התביעה לזכויות אזרח של שאר הפלסטינים (בתוך ומחוץ לקו הירוק) ותטיל איום כה חמור על המפעל הציוני עד כי הם יעדיפו להתכווץ ולברוח מההתנחלויות ובלבד שלא יקחו מהם את הממלכתיות היהודית ונצחיות האומה (כביכול) שחשובה בעיניהם הרבה יותר מחיי אדם וכבודו ורווחתו.
http://lizibee3.blogli.co.il/files/2009/08/barak.jpg
פינגבאק: Ya Abbas, A Unilateral Declaration Will Not End The Occupation « Truth from Eretz Yisrael
פינגבאק: פתרון המדינה האחת « כבשה שחורה
פינגבאק: למה ליברמן ו"אם תרצו" מצליחים כל כך? « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: מילון כיס שימושי:חד צדדיותה של החד-צדדיות « אמת מארץ ישראל