מה ההיגיון מאחורי ייקור מחירי המים? כבר עשרות שנים מדברים על יבוא מים מחו"ל ולא נעשה דבר, אז איך המס החדש עוזר לחסוך במים??! מה, אם זה יהיה יקר יותר אז נשתה פחות? נתקלח פחות? לא נעשה כביסה? נביא פחות ילדים כי זה לא כלכלי? האם אנחנו בכלל הסיבה למחסור? ומה הם הולכים לעשות עם הכסף?
בכול אופן – חשוב לדבר על ההיגיון שמאחורי התקנות החדשות, שלפיו אנחנו, האזרחים, נתפסים כבעיה. חושבים שאנחנו פשוט בזבזנים, רשלנים, שמבינים רק כוח, ורק כשכואב לנו בארנק נתחיל לסגור את הברזים. מה זה ההיגיון המעוות הזה? הלוא רובנו מקפידים על הברז, מתקינים "חסכמים" ומורידים רק חצי מיכל בשירותים. נו באמת, אנחנו זה מה שגורם לבצורת?!
אם נפקח את העיניים ונסתכל סביב, נראה שזוהי מחשבה ממשלית שאיננה נכונה רק לעניין המים. קחו לדוגמה את סוגיית המחזור. מרגע שהרשויות דאגו שיהיו פחי מחזור נייר זמינים, כמעט בכול בית יש סל לעיתונים, ואנשים מרגישים טוב עם עצמם כשהם ממחזרים. מדוע מניחים שאנשים לא ימחזרו בקבוקים אלמלא יהיה פיקדון-כספי על כול בקבוק? ההיגיון צריך להיות, שאילו יהיו פחי מחזור בכול בית/בניין, יותר ויותר אנשים ימחזרו ממילא, וכול הוויכוח על המשפחות מרובות-הילדים והבקבוקים של ליטר וחצי – פשוט מיותר. זה הרי עתיד הילדים של כולנו, והאיום הסביבתי ממשי ביותר. (אגב, מחקרים מלמדים שדווקא בשכבות החלשות בארץ חוששים מהמצב הסביבתי יותר מבשכבות החזקות, משום שהם מבינים שהם יהיו הראשונים לסבול מכך).
המשטרה סירבה לתיאום המחאה, ומנעה בכוח את ההפגנה. מה נותר להם?
לפי אותו ההגיון – אנשים גם רוצים לזהם פחות, ולהשתתף-פחות במסיבת צפיפות המכוניות. רבים יהיו מוכנים לפתרון תחבורה ציבורי, אם הוא יהיה נוח, נגיש, מהיר, זול ומהימן, כמו הרכבות התחתיות בערי אירופה. אילו הייתה תשתית נוחה בגוש דן, סביר להניח שאנשים היו זונחים את המכוניות המסוכנות, שממילא לא מוצאים להן חניה ואחזקתן ואבטחתן יקרות. יכול להיות שזה לא טוב לאנשים בחלונות הגבוהים שננטוש את המכוניות? הלוא כך נשלם פחות קנסות, אגרות-רישוי, מסים ומסי-דלק? ואם לא, אז מדוע מעדיפים לקנוס אותנו על חניה אסורה, במקום לדאוג למקומות חניה? במה עוזרים הנתיבים לתחבורה הציבורית, אם ברור שהיא צפופה, בתדירות נוראית, במסלולים ארוכים ומייגעים ולא מהימנה? וזה שהעלו את מחירי ביטוח האופנועים, זה אומר שמעדיפים יותר זיהום-אוויר, צפיפות וחניה? (לא שהאופנועים זה פתרון, אבל זאת אותה הגישה האלימה כלפי האזרחים). מה, האופנוענים בוחרים להסתכן יותר שצריך לדרוש מהם לשלם עבור התאונות שלהם, או נאלצים להסתכן יותר?
עם הראש בקיר.
האזרחים כמטרד: אכיפה וענישה כסימפטום
התפיסה הכלכלית השולטת היא שהמדינה והאזרחים נמצאים כול הזמן במסלול התנגשות. כאילו כול האזרחים רוצים "לדפוק" את המדינה, והיא חייבת "לחנך" אותם. מעין תפקידי הורות, ואנחנו הילדים. אולם לאמיתו של דבר, רוב האזרחים תופסים את המדינה במונחי שייכות, אוהבים אותה ומתגייסים למענה. (ואולי אפילו יותר מדי נרתמים ומתנהגים יפה…). אנחנו אזרחים טובים וצייתנים… הנה, רק כמה מאות אלפים חתמו על התקנות נגד היטל הבצורת, וזה בסך הכול "אקטיביזם של כורסה". אף אחד לא חסם צירים, לא הבעירו צמיגים, ולא עלו בלפידים על קרית הממשלה. ואז הסתבר לנו שהיטל הבצורת היה רק הספין, והסיפור האמיתי הוא התייקרות המים. ומה אמרו על זה האזרחים? יוק. אז למה שתשתנה הגישה? יש מעין מחשבה בקרב מנהלי המדינה (ולא בכדי הדבר קשור ברקע הצבאי של רבים מהם) שהענישה חיונית וטובה, כי רק כך אפשר וצריך ללמד את האזרחים. בכוח הרתעה. לחנך אותנו, לאיים עלינו ולאלף אותנו - לציית. וזה מצליח. האופנוענים מוחים? העובדים חוסמים? פשוט – נגיד שזאת הפרה של הסדר ונעשה מעצרים וקנסות. אם זה עבד בגדה המערבית, למה שזה לא יעבוד בכביש ירושלים תל אביב? לא ניתן שהאזרחים יורידו את הממשלה על ברכיה. מה זה פה, דמוקרטיה שיש לאזרחים חשיבות? מישהו עדיין מייחס חשיבות להפגנות בכלל?
זוהי תמונה ממשלית מעוותת של "המדינה נגד האזרחים", וזה אבסורד לא נורמלי, כי המדינה היא גוף אבסטרקטי ומדומיין של סמלים, שיצרנו אנו, האזרחים. והנה הגולם קם על יוצרו, ועתה האזרחים נקראים לשרת את הגולם. אחרת, מדוע בממשלה מאמינים שתאונות הדרכים קשורות רק בשאלה "כמה המשטרה אוכפת" ו"מה גובה הקנסות" (שהם גם ככה גבוהים מאוד)? למה לא להשקיע בחינוך לאדיבות ולהורדת האלימות בכלל? האם האלימות בכביש לא קשורה באלימות בחברה בכול תחומי החיים? למה לא להתמקד בדילול התנועה ובשיפור התשתיות? ברור לכול שאנשים אינם עושים תאונות כי הם רוצים, ולא, אנחנו גם לא רשלנים בארץ יותר מאשר אנשים הם רשלנים בכול מקום אחר… רובנו רוצים להימנע מתאונות. אז מהיכן התפיסה הזאת שהאזרחים נחשבים מטרד, או שהנהגים הם נצלנים של הזדמנויות להסתכן?!
אכיפה וענישה זה לא פתרון. רצח האישה ברחובות.
ההיגיון שהכול ניתן לפתרון על ידי הגברת האכיפה והענישה הוא קו-מחשבה של אב-מכה, לא של משפחה מטפחת. ככה לא מחנכים במקום אוהב, רק במקום אלים. השאלה היא איזו משפחה אנחנו רוצים להיות. ואם כבר בענייני אלימות משפחתית, אז הנה החור בהיגיון הזה: אם הסיבה היחידה שיש לאנשים לא-לפשוע היא ההרתעה, תמיד יהיו מקומות שבהם ההרתעה לא מאיימת. קחו לדוגמה את הרצח ברחובות. אדם רצח את אשתו באכזריות רבה, ואמר לחוקריו שממילא יש לו עוד שנה לחיות. הוא יודע שהוא אפילו לא יגיעו לפסק דין עד אז. במילים אחרות, ההיגיון של הרתעה-ענישה-אכיפה, שאומר שהסיבה היחידה לא לרצוח היא הענישה – נכשל. לפעמים העונש משתלם, או אין עונש. אבל אסור להתבלבל, לאמיתו של דבר, אנשים נמנעים מרצח לא (רק) בגלל העונש (כשם שאנו הולכים לעבוד, לא רק כשיש חשש שנרעב ונתרושש; לפי חסידי ה"להוציאם אל שוק העבודה"). בשורה התחתונה, האכיפה-ענישה פותרת סימפטומים, לא את הבעיה עצמה. היא מרכיב חשוב, אך לא מרכזי, משום שהיא לא מונעת ולא מרתיעה בטווח הארוך. יש לה השפעה קצרת מועד, ונלווית אליה תחושות מרמור, אבל היא איננה פתרון לקשיים שהאזרחים נתקלים בהם. אנחנו שותים מים, נוסעים ברכב ומשתמשים בנייר, ולא צריך לנהוג בנו כעבדים, או עכברי מעבדה, או להניח שהתנהגותנו נגזרת רק לפי מידת העונש.
משהו פה דפוק. האזרחים רוצים לחיות טוב, לא להיות תחמנים. אנחנו האזרחים עושים את חלקנו בעסקה. אנחנו משלמים מיסים, מצייתים לחוק ומנסים לשפר את הסביבה והקהילה שלנו. אבל הממשלה?
בלי לשאול שאלות…
הנה באחרונה ירד מחיר הבנזין בישראל מ-7 ש"ח/ליטר ל-6.5 ש"ח/לליטר. כמעט נשמע טוב, אלא שבאותו הזמן ירדו מחירי חביות הנפט בעולם מ-$140 לחבית ל-$40 לחבית. במילים אחרות, בעוד שההוזלה בעולם היא בשיעור של 70% בישראל ההוזלה היא של 7%. שאלת מדוע? זה מנע ממך מלמלא את המיכל? וכאשר העלו השנה את דמי ההשתתפות בקופות החולים, האם הרגשתם שינוי? האם זה אומר שלא נחכה עכשיו לרוקחים, אלא הם לנו? או שלא ייקבעו תור בכל 10 דק' לרופא (זה הרי ממילא לא עובד, אנחנו סתם מחכים יותר, כי הקופות דוחפות חולים לכול רופא בסיטונות… פאר הכלכלה הליברלית…). או אולי מתישהו יהיה כאן חינוך-חינם? האם השכר שלכם עולה בשיעור דומה להתייקרויות? יש מדינות באירופה שבהן מדד-המחירים דומה לישראל (ואף יש יותר שירותים לאזרח), אך השכר במקצועות הפשוטים בערך כפול לזה שתשכרו בו בארץ, כך שלפחות אפשר לחיות. מה הסיכוי ששכר המינימום יועלה בישראל?
אני לא חושב שאנחנו פרעיירים כשאנחנו משלמים. להפך, אינני מתנגד למסים. אלו הם דמי-החבר שלנו בקלאב של המדינה. השאלה היא רק לאן הולך הכסף, והאם בטווח הארוך ייצא לנו ממנו משהו. האם זה אומר שיהיו רשתות של רכבות ורכבות-תחתיות שמגיעות מדי שתי דקות לכול מקום? שיהיו פחות תלמידים בכיתה? פחות חולים במסדרון? פחות פערים בין עניים ועשירים? פחות אלימות וגזענות? פחות תאונות דרכים? שירות לקוחות איכותי במשרדי הממשלה? שיפור בשירותי ההצלה? שלמישהו יזיז מזיהום האוויר והסביבה, או מהמחסור במים? הרי ברור לכולנו, שהכסף יוקצה רק לעוד אכיפה-כפייה, לעוד מנגנוני איסוף מסים, לענישה וכו'. בכספנו אנו מממנים את הדיכוי עלינו. אתם יודעים מה – אם אנחנו כל כך טיפשים, אולי מגיע לנו שלטון כזה…
פוסט נהדר.
שנים אני טוען שהטלת האחריות על האזרחים יוצרת יותר נזק מאשר תועלת. אני לא מאמין שלמישו יש התנגדות להרתם למאמץ, אבל אני לא מכיר אחד שמוכן לקחת אחריות על הבעיה. אני לא אשם בבצורת. אני לא אשם בהתחממות כדור הארץ. אני לא אחראי לזיהום.
הנה, דוגמא לפתרון (לפחות חלקי) של סוגיית המחזור:
פה בקליפורניה, יש לכל בית 2 פחים: זבל ומחזור.
ז"א 2 פחים שהמדינה שמה לי ברחוב: לאחד אזרוק פחיות, בקבוקים, ניירות, פלסטיק וכל מה שניתן למחזר. בשני אזרוק את ההשאר.
לפי טענות ששמעתי (לא קראתי מחקרים, יכול להיות שהמספרים לא נכונים) העובדה שהמחזור לא דורש שום מאמץ מהאזרח + המודעות שזה יוצר (קשה להתעלם מהפח הכחול שעומד מולך כל פעם שאתה זורק את הזבל) הביא עם השנים מצב שכ 70% מהזבל הולך בעצם למחזור.
שום תגמול כספי. כלום. זה לא קשה לי – אז בעצם למה לא?
בארץ – להפריד בין הנייר לפלסטיק לזכוכית. ללכת 2 בלוקים עם 3 שקיות בידיים – זה מאמץ. זה לא הוגן להפיל את זה על האזרח.
כפי שנאמר: תעזרו לנו לעזור לכם (או לעצמנו במקרה הזה)
חבית דלק עולה כיום כ-80 דולר. לשם השוואה, פה בקנדה הדלק בשיאו הגיע לכ-1.40 דולר לליטר, ואז צנח ל-0.67 דולר לליטר, אבל עלה בחזרה ונע סביב דולר אחד לליטר. ההצגה שלך, כאילו ישראל חריגה בטווחי המחירים של הדלק שלה, היא מטעה ולא הוגנת.
דובי זאת ממש לא הפואנטה (ולא מה שאמרתי).
זו לא הפואנטה, אבל זה תפס לי את העין. וזה בדיוק מה שאמרת. אתה טענת לירידה של 70% במחירי הדלק בעולם, וזה פשוט לשקר.
הפתרון לבעיית התחבורה היא לא להוסיף מקומות חניה ולבטל נתיבי תח"צ, אלא בדיוק להפך, וזה ידוע לכל. התח"צ בישראל, ובת"א עירי, מקופח, וכל התקציבים הולכים לרכבים הפרטיים – אין פלא שאנשים מעדיפים את אלו. אם יוסיפו נתיבי תח"צ, האוטובוסים יהיו מהירים יותר, אנשים ישתמשו בהם יותר, והם יבואו בתדירות גבוהה יותר. אם בונים חניוני ענק ומרחיבים כבישים על חשבון מדרכות, לעומת זאת, באות יותר מכוניות לעיר, והפקקים והזיהום מתרבים גם הם.
רכבת תחתית היא היא פתרון יקר ומסורבל, וההתמקדות בה באה על חשבון פתרון אחר, פשוט וזול בהרבה – אוטובוסים עשויים כהלכה. למרבה הצער, הרשויות לא מבינות זאת, וממשיכות מחד להשקיע ולעודד נסיעה ברכב פרטי ומאידך להכריח את כולנו לחכות לרכבת משיחית כלשהי, כבר עשרות שנים.
לעוד מידע:
http://lerman.blogli.co.il/archives/1086
http://lerman.blogli.co.il/archives/1128
ורשומות נוספות בבלוג הזה (שאינו שלי).
חוץ מזה הרשומה טובה ומעציבה, כהרגלך.
פוסט מעניין. הטענות כנגד המדינה שגונבת לאזרחים – לנו – כסף, נכונות כמובן. חבל רק שהפוסט הטוב הזה נפתח בצורה רעה, עם טיפוח של כמה אמונות שגויות שמנסים (בהצלחה) לשכנע את הציבור בהם. הבעיות שלי עם המאמר:
1. אין מחסור מים בישראל. יש שימוש יתר וזיהום של מה שיש. רוב המים בישראל הולכים כיום לאיבוד בגלל תעשיות בזבזניות ומזהמות, בראשן מפעלי הכימיקלים הגדולים ומשקי החי (ידעתם, למשל, שגידול של ק"ג בשר אחד דורש כמה עשרות אלפי ליטרים של מים? זה יותר ממקלחת). הפתרון הפשוט הוא למנוע את הבזבוז הזה, ולהטיל את העלויות על מי שגרם להם – על בעלי התעשיות המזהמות שהביאו אותנו למצב הזה.
2. פתרונות יקרים שמנסים לשכנע אותנו בהם לבעיית המים הם גרועים – כמו למשל ייבוא המים מטורקיה, או התפלת המים היקרה והמזהמת.
3. המדינה לא מטומטמת, הממשלה לא טיפשה. הסיבה להתנהלות הגרועה שלהם מבחינתנו הציבור, היא שהם כבר לא עובדים בשבילנו – הם מועסקים כבר כמה זמן על ידי קבוצה אחרת, של אנשים עשירים שמה לעשות, אבל מה שבשבילנו הוא הפסד (מחירי מים גבוהים, תחבורה גרועה ויקרה, זיהום ממפעלים) – בשבילם הוא רווח כספי. חייבים להבין את זה, לראות מי נמצא מאחורי הקלעים של כל ההחלטות האלה. הפוליטיקאים הם רק בובות, מי שמנווט אותם זה מי שיש לו אינטרס וכוח לפעול – והיות והציבור באמת אדיש כמו שציינת בפוסט, אנחנו נשארים רק עם אנשי העסקים האינטרסנטים וחסרי המצפון.
kw –
אני מסכים שהפתרון הוא בתחבורה הציבורית!! אין שאלה בכלל שנת"צ הוא דבר טוב, אם יש תחבורה ציבורית. העניין הוא שהיא לא באמת יעילה, מהירה או אמינה, ואז הנת"צ הוא הפתרון הישראלי הטיפוסי של לעשות את המעט הזול (עח"ש האזרחים) במקום לעשות את ההרבה שבאמת פותר משהו. ואם תקרא היטב, תראה שזה מה שאמרתי, שהנתיבים לתחבורה הציבורית הם רק מראית עין של קדימות. אם בת"א – אז עם הנת"צ לוקח שעה וחצי להגיע מדרום ת"א (התקווה, פלורנטין, יפו) להגיע לצפונה (רמת אביב) בשעות העומס. אוטובוסים לא יכולים לפתור זאת. מהפרברים זה דווקא עוזר יותר (ראשל"צ, חולון), אבל הצפיפות, התדירות הנוראית וחוסר-האמינות של השעות מסבירים מדוע לא יותר אנשים עוברים לאוטובוסים (והרכבות שאינן).
דובי –
ירידה של 70% במחירי חביות-הדלק (כשהייתה) התבטאה ב-7% במחירי הדלק בישראל. לא התייחסתי להוזלת הדלק בעולם. הצגתי הבדל בין מה שעלה למדינה, ומה שהיא גבתה, כדי להראות שאנשים לא שואלים שאלות, וכדי לשאול לאן הולכת היתרה.
ספי -
תודה. דבריך מעניינים, וראוי לבסס אותם לגבי התעשייה. לא בגלל שאני לא מאמין לך, אלא גם למען קוראים אחרים. בסעיף הראשון כתבת שאין מחסור במים, אבל אחרי שהסברת (באופן סביר ומשכנע) מדוע תעשיית הבשר גוזלת הרבה מאוד מים – הגיוני להבין שיש פחות. ואם יש פחות, אז מדוע לשלול (בסעיף השני) פתרונות אחרים, ולהניח שהקנסות (הפעם על מישהו אחר) יפתרו את העניין? קנסות לא מביאים עוד מים, גם לא על תעשייה. לכול היותר לייקור.
אם כבר מיתוסים על מים, אז הכינרת (שבתמונה) איננה האספקה היחידה של מים, כפי שנהוג לחשוב. למעשה רק כשליש מהמים שאנו שותים נשאבים ממנה. שליש מהמים ששותים היהודים בישראל נשאבים בגב ההר, בהתנחלויות הגדולות (גושים), מעבר לקו הירוק.
לגבי הדלק הדיון הזה קצת מביך ומעיד על בורות שאני די מופתע ממנה. מחיר הבנזין נקבע על סמך חישוב מאד פשוט, ולזרוק טענות ריקות זה די מגוחך.
מחיר (המקסימום) של הבנזין מורכב מ4 גורמים,1. עלות הבז"ן שהיא נגזרת עקיפה של מחיר הנפט, ונקבעת לפי ממוצע מחיר הדלקים המקבילים בחמשת ימי המסחר האחרונים בנמלי גנואה ולאוורנה. מחירים אלו משתנים ולכן מדי חודש מחיר הבנזין משתנה איתם.
http://www.energy.gov.il/mni/he-il/Energy/Fuel/FuelPrices
/FuelOrlPriceCalculation.htm
2. לעלות בסיס זאת יש להוסיף את מס הבלו בשיעור קבוע של 2.81 שקל לליטר ו3. המרווח של חברות השיווק שהוא כיום נקבע למקסימום של 1.1 שקל (לפני כשנתיים אז אולי אני לא מעודכן) ומחיר זה מעודכן לפי מרווחי השיווק ב4 מדינות בדרום אירופה. 4. על כל זה צריך להוסיף מעמ כמובן.
לכן כשמחיר הנפט יורד בעשרות אחוזים (וגם כשהוא עלה) השינוי במחיר לא מתבטא במלואו כיוון שהבלו המהווה חלק משמעותי בעלות הינו גודל קבוע. מטריד אותי שאם אתה לא יודע דברים פשוטים כאלה מה הדבר אומר על הבורות של שאר הציבור.
לגבי קנסות מים, השיטה הודגמה ביעילות בקליפורניה ובאוסטרליה ויש לה סיבות טובות, אין מספיק מים, אופציה 'כלכליסטית' להתמודדות תהיה העלאה פשוטה של מחירם, זה כמובן פסול לחלוטין השיטה האחרת היא חזרה לעולם המכסות, כפי שהתנהלו במדינות רבות בתקופות מחסור (הצנע, הבליץ וכאלו), השיטה הטובה ביותר היא לא להעלות מחיר, מה שיוצר פילוג ושנאה אלא פשוט להקציב המוצר.
כיוון שאין אפשרות טכנית להקציב את כמות המים שהמשפחה צורכת מי שעובר את ההקצבה פר צרכן משלם קנסות כבדים שירתיעו אותו, בקליפורניה מי שממשיך לצרוך על אף הקנסות מסתכן בניתוק ביתו, כך שגם העשירים ביותר נאלצים להצטמצם.
בניגוד לתעמולה בתקשורת בשבועות האחרונים צרכנים ביתייים ללא גינה כלל לא ירגישו את קנס הבצורת, הכמות המוקצבת מספיקה גם לאוהבי מקלחת מושבעים. הבעיה היחידה היא כמובן בעלי הגינות שיאלצו לייבש או לשנות את תמהיל הגינה שלהם, יש בכך יתרונות ניכרים אחרים, ירידת האטרקטיביות של בתים פרטיים תקטין, אולי, את מגמת הפרבור ההרסנית במדינתנו.
תיקון: מרווח השיווק הוא 0.76 שקלים לליטר כיום, בגרף המצורף אתה יכול לראות כי כי רק 30 אחוז מהעלות הינה עלות משתנה, (מחירי הדלקים בגנואה) ורק היא מושפעת ממחיר הנפט.
http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Energy/Fuel/FuelPrices/
יש לציין כי גם עלות זאת היא רק נגזרת של מחירי הנפט, מדובר על מחירי הבנזין ושאר הדלקים. והנפט הוא אמנם חומר גלם עיקרי בהם אבל הוא לא חומר הגלם היחיד, עלות חומרי הגלם האחרים ועלות הזיקוק כמובן גם נכנסת למחיר של אותו 30 אחוז
יואב,
תודה על התגובות המאירות.
חשוב לי להבין:
א. לגבי המים – אתה מתייחס להיטל הבצורת (שאולי יבוטל) ולא להעלאת מחירי המים. מעבר לזה, גם ההיטל, אם יצא אל הפועל, איננו יוצר מכסות ממשיות, אלא רק קונס בדיעבד, וזאת משום שאיננו יכולים למדוד בבית כמה שתינו/התרחצנו/שטפנו כלים. ועוד בעניין ההיטל, אם יהיה, יש עלויות אחרות בשכבות חלשות (כגון המחירים במכבסה), ומשמעות שונה (שעליה רמזת גם) באשר לקנס עצמו. כידוע: "החוק בשוויונו הנהדר אוסר על העשירים והעניים כאחד לישון תחת הגשר ולקבץ נדבות".
ב. מס הבלו והמע"מ הם מסי מדינה. הדבר ממחיש בדיוק את מה ששאלתי – למה לא שואלים על המסים, על משקלם ועל השירותים שאנו מקבלים מהם. העובדה שחלק ניכר ממחיר הדלק הולך לממשלה, ולא בעד הטובין (לא רק בענייני דלק) אומר דרשני.
ג. למיטב ידיעתי מסי בלו נועדים להפחית צריכת מוצר. כפי שאנו רואים, אנשים אינם יודעים אפילו מה שיעור המס על הדלק והסיגריות, והעלות איננה משנה את הצריכה, רק מגדילה את הכנסות הממשלה.
ובאופן כללי – אשר לבורות, אין לי ספק שאני שותף לבורות בדברים רבים, ועלינו לשאול מדוע איננו יודעים מהם המסים שאותם אנו משלמים, ולאן הם הולכים. בביה"ס בוודאי שלא מלמדים על כך, ומסיבות טובות מאוד. מכול מקום, ההתייחסות שלי היא להלך הרוח (ר' הקטעים על מִחזור, אכיפה ואלימות משפחתית), והטענה המרכזית היא שהגישה כלפי האזרחים היא אלימה, ויוצאת מנקודת הנחה של "תחמנות" מול "סנקציות". לכן הדברים שכתבתי עומדים גם בלי הנקודות האלו, שאינני מדקדק בהן.
תודה רבה על המידע.
הפוסט הזכיר לי עניין שחשבתי עליו לפני זמן מה לגבי תאונות הדרכים, פעם לפני שנים רבות הייתה פרסומת בערץ הראשון שהזקנים בינינו זוכרים לגבי שמירת מרחק, כשאר אתה נוסע מאחורי רכב אחר יש לספור 21 22, בשביל לאמור את המרחק האפקטיבי / זמן העצירה בין הרכבים. מישהו זוכר קמפיין דומה בעשרים השנה האחרונות? ההתיחסות בקמפיין ההוא היתה כפנייה לאנשים בוגרים ושקולים שצריך לתת להם יעוץ לשמירת הבטיחות, יעוץ שכל אדם שקול ישמח לקבל שכן אף אחד לא מעוניין להפגע. קמפיינים דומים בעבר ייעצו לא לנהוג אם שתית יותר משתי! מנות אלכוהול, או ייעצו להדליק אורות.
כיום הקמפיינים הם מאיימים ואלימים, אם תתפס נוהג אחרי ששתית (בכלל?!) מכוניתך תלקח, אם תתפס נוהג מעל 120 תקנס בכבדות אם ואם ואם, הכל באיומים ובכוחנות, ביחס אדנותי ומתנשא. אף מילה חיובית להכוונה של מי שבכלל מעוניין לנהוג בבטחה (כלומר כולם).
וכל זה מגיע עם קנסות כבדים על עבירות קלות (נקסתי באחרונה ב250 על אי סיום עקיפה, כי התחלתי עקיפה וחזרתי ללא ביצועה!) תקנות המנותקות לחלוטין לשטח (כאשר המהירות ממוצעת בכבישי גבוהה בהרבה מהמהירות החוקית) ואכיפה שרירותית. רק תנסו פעם לספור 21 22 כשאתם בכביש מהיר.
בהמשך להערתך על תאונות הדרכים והפרסום -
אני מסכים מאוד. זוהי הנקודה המרכזית. המדינה מתייחסת אלינו כאל עבריין שיש לחנך אותו באלימות. אני גם חושב שזה מטופש להניח (כמו שחושבים בענייני "הסברה" למיניהם) שנוכל לשנות את המציאות ע"י פרסומות. זה קו מחשבה ששלט בשנות החמישים בקרב חוקרי תקשורת המונים, ונכחד. ילד שילמדו אותו לחצות הכי יפה בפרסומת, אבל יראה את הוריו חותכים, חוצים כביש באור אדום, או אפילו מבוגר אחר בסביבה שאינו ההורה שלהם, ילמד מהם הרבה יותר.
א. נכון, דיברתי על היטל הבצורת, מחיר הבסיס של המים הוא עניין אחר ובעייתי למדי. מחיר המים הוא בעייתי כי הוא אמור לא להגביל צריכה (!) אלא רק לממן את עלות האספקה, העלות וודאי לא עלתה בעשרות אחוזים והכסף מעליית מחיר המים מועבר לממן גרעונות בעיריות ובעתיד הלא כל כך רחוק לממן את רווחיהם של מחלקות המים העירוניות שתואגדו באחרונה ומתועדות להפרטה בשנים הקרובות, עליית המחיר תגדיל את הסיכוי שהן יופרטו עם כל הסכנות המשתמעות מכך.
כבר כיום מחיר המים הינו תלוי צריכה כך שמעבר לסף מסוים משלמים יותר, היטל הבצורת רק מחמיר את הסף הזה, כמו שאמרתי הוא לא אמור וכנראה שלא ממש יפגע בחלשים, הקצאת מים של 10 מ"ק לאדם היא די נדיבה, ורק בעלי הגינות יצטרכו לייבשם.
ב. זה מקובל במדינות אירופה, הרעיון הוא שמי שצריך לממן את העלות האסטרונומית של הכבישים יהיה מי שמשתמש בהם ולא הקופה הציבורית, בפועל על אף העלויות הללו המדינה מוציאה מתקציבה יותר ככסף לבניית כבישים שמשמשים את את הנהגים מאשר היא מקבלת דרך הבלו והמעמ. מלבד זאת יש כמובן יתרונות בהטלת מס אם המס משמש לעידוד התחבורה הציבורית, מה שכמובן לא מתרחש.
איך זה שאנשים לא יודעים דברים כה בסיסיים בכלכלתם? לשאלה זו אין לי ממש תשובה טובה, אני לא עובד או מתעסק בשום צורה עם משק הבנזין, וכל ידיעותי מגיעות מהעיתונות, אולם כשהכותרות בעיתונות מדווחות רק על שינויי המחיר ומתעלמות מהסברים המאד פשוטים אין ברירה אלא להאשים שוב את התשקורת והטמבלויזיה (כפי שקורא להם אמנון יצחק), תקרא את הכתבות האחרונות על מחירי הבנזין בעיתונים:
http://news.google.com/news/search?aq=f&um=1&cf=all&ned=en_il&hl=en&q=%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8+%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9F
כל הכתבות עוסקות במחירי הבנזין כאילו המחיר ירד מהר סיני פעם בחודש ולמרות שפע המילים הנשפכות על הנושא הסברים פשוטים כמו איך נקבע המחיר לא עולות.
למעשה המצב כיום הוא כמעט אוטופיה למה שיקרה אם וכאשר האחים עופר שקנו את בזן יצליחו לבטל את השיטה הנוכחית שמגבילה את מחיר הבנזין ויביאו לביטול מערכת התמחור הזו. אם הם יצליחו זה יהיה לא מעט בזכות הבורות הרבה של הציבור לגבי הדרך בה מתומחר הבנזין.
לא הבנתי מה הסיבה הטובה שבבי"ס לא מלמדים על כך? כנראה היית ציני אבל אחת הבעיות הקשות הן שלא מלמדים שום דבר חשוב בבי"ס, לא מלמדים החוקים לגבי מה מותר ומה אסור לשוטר לעשות, למשל. ידע שאם היה נלמד בבי"ס היה מגביל מאד את כוחם השרירותי. לעומת זאת את חוק 'שור נגח' אני זוכר היטב.
תודה.
לא הייתי ציני לגבי ביה"ס ואנחנו מסכימים לגבי שאר העניינים.
רק לגבי סעיף ב' ((כתבת: מקובל במדינות אירופה, הרעיון הוא שמי שצריך לממן את העלות האסטרונומית של הכבישים יהיה מי שמשתמש בהם ולא הקופה הציבורית, בפועל על אף העלויות הללו המדינה מוציאה מתקציבה יותר ככסף לבניית כבישים שמשמשים את את הנהגים מאשר היא מקבלת דרך הבלו והמעמ)). זוהי טענה מוזרה. ראשית, גם מי שנוסע באוטובוס משתמש בכביש; וגם מי שקונה חלב, או גר בישוב רחוק, נהנה מהכביש. כרגע הכביש הוא הדרך היחידה. ומכאן, שנית, במצב הקיים, הכביש והדלק אינם מותרות, כמו שאופנוענים לא בוחרים להסתכן. אנשים שלא מוצאים עבודה וצריכים לנסוע, נאלצים לבחור מבין האפשרויות הקיימות, והציבור מצביע ברגליים, לא בגלל שהוא אוהב לנהוג עייף בשבע בבוקר, אלא בגלל שהחלופה לא אמינה. שוב, ההקבלה לאירופה בעייתית. במקומות שבהם יש חלופה, ואנשים מתעקשים להשתמש ברכב, יש היגיון למסות אותם יותר. אבל אם המדינה מבוססת על תחבורה פרטית (וזה ברור שבישראל זה המצב), מיסוי בלי חלופה, או קנסות-חניה בלי חניה, הם בסה"כ התעללות, הרואה באזרחים אובייקטים לדיכוי וחינוך אלים. במקום להקשיב לקושי, ולראות בפקקים מצוקה, מעדיפים "לצעוק עלינו", למסות ולקנוס. אפשר לתת קנסות/מסים לאנשים גם על כך שהם אוכלים מזון תעשייתי וזה מזהם ולא בריא, ועולה לכולנו יותר באופן עקיף, אבל אם אין אלטרנטיבות זולות, זמינות ואין מודעות, הרוב ימשיך לצרוך את המזון הזה.
אייל, אתה מערבב נסיון אישי עם דעתך הכוללת על הנושא. הנה קצת מנסיוני האישי: מיפו לאוניברסיטה לוקח שעה, לא שעה וחצי – זה המסלול שלי מידי יום, הלוך חזור. ברובה המוחלט של הדרך אין נתיבי תח"צ. אם היה באבן גבירול נתיב תח"צ הנסיעה הייתה מתקצרת בהרבה, ובצורה מורגשת לכל נוסע. אך למרבה הצער (עיין באחד מהקישורים שנתתי קודם), העירייה החליטה לא להקצות שם נתיב לתח"צ. במקומות שיש נתיבים לתח"צ – אלנבי או ארלוזרוב, למשל – התועלת שלהם מורגשת מאוד.
נתיבי תח"צ הם פתרון מעולה, שגם מבלי להוסיף שקל אחד מעבר לכסף על הצבע הצהוב לאספלט, יתרום תרומה משמעותית למצב התחבורתי בתל אביב. האוטובוסים יגיעו מהר יותר והמכוניות ידחקו החוצה מן העיר. אילו היה לי למי להתפלל, זה מה שהייתי מבקש.
KW –
אנחנו לא מתווכחים. זוהי רק דוגמה לצורך העניין עצמו – מעדיפים לקנוס את האזרחים ולנהוג באלימות בהקצאה, במקום להפוך את הפתרון הנכון לנוח (גם באמצעות תח"צ; אבל תח"צ לבדו איננו מספיק). לדוגמה, לפני שבועיים נקנסתי למשל על נסיעה בנת"צ ריק בשעה שאיננה שעת עומס, עם קטנוע. האם זה לא קצת חלמאי? מה המסר?
חשוב לרגע, האם נת"צ עוזרים כשמספר הנוסעים עולה ותדירות האוטובוסים לא עולה? כמה נוח לנסוע באוטובוס? כמה צפוף? כמה מהיר? נסיעה ברכבת תחתית אמורה לארוך במרחק כזה כ-12 דקות, לא שעה, ועם נאמר ארבע עצירות. אוטובוסים לא יתחרו בה. ומה יקרה בעוד עשר שנים שבהם גם אוטובוסים לא יספיקו וייווצר פקק של אוטובוסים? כמו כן, הגידול באוטובוסים דורש את אותה התשתית של התחבורה הפרטית, עצירה ברמזורים, תחזוקת צי רכב גדול, תאונות דרכים, תשומת לב להולכי רגל…. ואם הגידול בנוסעים לא מדביק הגידול שיש גם בתחבורה הפרטית באותו הזמן, רק העמדנו פנים. לכן, אני מסכים שיש להשקיע בתח"צ (ואינני שותף למאבק האופנועים האינטרסנטי) אני רק חושש שזה פתרון לטווח קצר, שמאפשר לומר שעושים משהו, כשבעצם לא עושים את מה שבאמת נדרש. עידוד התחבורה הציבורית (מקל וגזר) מוכרח להיות ריאלי, וברגע שהוא יהיה נוח (כמו הרכבת לנתב"ג ממרכז ת"א, בתוך כעשר דקות ובמחיר סמלי) יותר ויותר אנשים יבחרו בו. בדיוק כמו מחזור נייר.
אנחנו לא מתווכחים על ה-מה (עידוד תחבורה ציבורית) אלא על ה-איך (זמינות ונוחות אמיתית, לא מראית עין).
אי אפשר לאסור על אנשים לבנות בתים, אם אין להם אלטרנטיבה חוקית למגורים.
לא נכון לגרש הומלסים מהרחוב, כשאין בתי מחסה וסיוע, וכשהמערכת הכלכלית ממשיכה לייצר אותם.
וכן אין לבוא בטענות לחונים ולמזהמים כאשר אנשים מוכרחים להגיע לעבודה והתחבורה הציבורית מפגרת.
מסכים לגמרי – נראה שמקבלי ההחלטות הבינו יפה מאוד שיש כאן ציבור של פראיירים ברמה שזה לא יאומן.
לא יפתע אותי עם יקימו כאן יחידות של חיילים שתפקידם יהיה לדפוק על דלתות של אזרחים ולדרוש מהם כסף. אנשים ישלמו בשמחה.
אייל: אני לא מבין מה אתה מציע. מסעות הסברה לחיסכון במים הרי כבר היו לנו עשרות – מ'עננים בשמיים וגשם אין', ועד לרננה רז המתקלפת. לא עזר. אמצעים אחרים גם ניסינו – קיצוץ של מעל ל-60% ממכסות המים לחקלאות, מחזור מי קולחין באחוזים מהגבוהים בעולם, התפלה. ובכל זאת, אין לנו מים. איזה אמצעים אחרים אתה מציע לחיסכון?
מה רע בהיטל הבצורת? קרי – להגיד שמי שמבזבז מים (כלומר, לא מי שמתקלח ושותה אלא מי שמשקה את המדשאה) ישלם ביוקר.
הבעיה היא שבצורה אופיינית לשיח על נושאי מדיניות בישראל, קפצו המון אנשים שאמרו שהיטל הבצורת הוא פשוט נורא ואיום, ועכשיו נשארנו בלי היטל אבל עם עלייה קבועה, רגרסיבית, לכל הציבור.
וספי – תסלח לי, אבל אין הרבה קשר בין מה שאתה אומר לבין המציאות. מי שאוכל בשר בקר בישראל אוכל אחד משניים:
1. בשר קפוא מיובא מארגנטינה, שהאוכל שלו גדל על הגשמים בפמפאס
2. בשר טרי מישראל, שמגודל בעיקר על גרעינים מיובאים ממזרח אירופה וקצת על מזון מקומי שרובו מגודל בבעל (קרי, על מי גשמים) ושאריתו על מי קולחין מטוהרים.
למעט המים שהבהמות שותות, לא מוציאים מים שפירים על בקר.
תודה על הפוסט המעניין כרגיל.
השיחה היתה מעניינת מאוד והזכירה לי מאמר עיניים, שבוחן מגמות תח"צ באירופה, ומפריך כמה מיתוסים.
אז סתם ככה, לעיון החברים, וכדי שמי שמתעניין בסטטיסטיקות מסודרות יוכל להעזר להבא :)
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=379924
לינק חשוב ומעניין. בהחלט למדתי ממנו.
אפשר להתעקש ולומר שגם 20% רכבים פחות זה חשוב, אבל זה לא העיקר. על העיקר, אני חושב שכותבי המאמר ואני יכולים להסכים: צריך פתרון אמיתי ונוח, ואגרות-קנסות-אכיפה לבדם אינם פתרון. אגב, שבדיה הצליחה לעשות שינוי אמיתי וממשי בעניין.
אני חושב שהפוסט הזה קצת מפוספס – את הדברים אפשר לראות מנקודת מבט יותר אידיאולוגית. הטלת האחריות על האזרחים היא חלק ממגמה רחבה יותר של הפרטה ו"התפרקות המדינה", וחלק מהשיטה הכלכלית של "שוק חופשי". המים הם מוצר, וגם אם אינו גמיש לגמרי, ברור שהעלאת מחירו תביא אנשים מסויימים לבזבז פחות, ואנשים אחרים, שירחם עליהם האל, לצרוך פחות ממה שדרוש להם.
אכיפה וענישה יעילה זה חלק מהשיטה – חייבים לאכוף בקנאות את חוקי המשחק של השוק החופשי בשביל שכל העסק יעבוד. העלאת מחיר המים זה פועל יוצא מתחייב כמעט של שיטה שמנסה להגיע לאיזון של השוק ומשאירה לבני אדם את האחריות להתאים את עצמם.
וכשכתבתי "קצת מפוספס" לא התכוונתי שלא אהבתי לקרוא אותו או שאיננו נכון, רק שממש היה מתבקש לדעתי לשים את זה בקונטקסט הרחב יותר. יש לזה קשר לכל מה שקשור ל"סכסוך". אפילו כל העסק הזה שנקרא התנחלויות הוא במידה מסויימת רק מוצר – את מדינת הרווחה שמתפרקת בישראל אפשר למצוא מעבר לקו הירוק, וכך יוצרים חוקי השוק החופשי "ריבוי טיבעי". מוצר מסובסד נמכר יותר טוב.
הערה יפה.
לפעמים צריך לומר את אותו הדבר בכמה דרכים שונות, שמתחברות לקורא בצורות שונות. קיוויתי לתקוף את אותו הנושא מכיוון אחר, המוכר לכול אחד, בעוד שההתנחלויות והסכסוך הם קצת מרוחקים, מדומיינים וכו', במיוחד בקרב השֹבעים.
פוסט מצויין.
אין בעית מים בישראל.יש בעית תכנון במשק המים.
ישראל אף מייצאת מים.לשוויץ.
http://www.haaretz.com/hasite/spages/961144.html
ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ.
מציע לקרוא את הטורים של צור שיזף .
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/872/644.html
יש לנו מים
http://hasviva.co.il/?p=10282&cpage=1
די להפחדה, די להתפלה
http://shezaf.net/zope/home/he/3/1238089608/
http://www.thefuntheory.com
איך לדבר אל האזרחים ולא לאנוס אותם. יצירתי, משעשע, כיף ויעיל. והכי חשוב: מניח שיתוף פעולה ושאנשים רוצים לעזור.
היעדר כמעט מוחלט של תגובות מצד הציבור לגזרות הניתכות עלינו נובע לדעתי מהתפיסה שהאזרח צריך לשרת את המדינה כאשר אין דרישה מהמדינה לשרת את האזרח! אין אצלנו כמעט תודעה של חברה אזרחית בה מוטלות חובות הן על האזרח והן על המדינה!
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1178781.html
פינגבאק: זכינו בלוטו! מה עושים עכשיו? « אמת מארץ ישראל
מעולה וחשוב:
פינגבאק: על עניים ותמריצים « אמת מארץ ישראל
משרד התחבורה מציג: מעצר לנהגים עבריינים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4008716,00.html