מה שקראתם. אין דבר כזה עם פלסטינאי! אם כבר – אז יש עם פלשתיני (או פלסטיני)… גם זה נתון לויכוח, הואיל וכול הלאומים המודרניים (כולל הישראלי-ציוני) הם הבנייה שנשענת על העבר המדומיין, ההווה המדומיין, המרחב המדומיין וכו'. לכן, כן, גם הפלסטינים זאת מסגרת זהות מדומיינת, בדיוק כמו הישראלים.
ואחרי שזרקנו פירורים לטוקבקיסטים, אפשר לפנות למה שמעניין אותי באמת, וזוהי השאלה: מאין באה הסיומת "אי" לפלסטינאי / פלשתינאי? הרי, אין צרפתאי ואין ירדנאי וגם לא ישראלאי. אז למה פלסטינאי? איך השתרש המושג עד כדי כך שישראל הרשמית הוציאה הודעות לעיתונות על הפלסטינאים? התשובה הכי סבירה שיש לי כרגע היא שמדובר בקליטה של שיבוש נפוץ, אולי באמצעות התבטאות של אישיות בכירה (אטימולוגיה עממית). אימוץ השיבוש בקלות נקשר אל העמדות של דוברי השפה על המושג והזהות עצמה. זאת אומרת, ששיבוש ההגייה לא "נקלט" במקרה, אלא הוא מעין ביטוי של דוברי העברית להקטנתה וחצי-קבלה-חצי-דחייה של המסומן. אם תרצו, עילגות כנלעגות. כך הפכה העברית המדוברת את הפלסטיני מזהות של ממש, ל-לא-יותר מאשר תכונה ומשלח יד (כמו חשבונאי, עיתונאי, חשמלאי וכד').
הסבר נוסף הוא הרמיזה שארצו של הפּלשתינאי היא פּלשתינה (בפ"א דגושה, כמו במנדט הבריטי) ולא פלסטין, כמו שהתושב של אירופה הוא "אירופאי" (אבל זה לא מתאים ל-ס' ו-ט').
יש גם כול מיני מקומות שבהם אנשים כותבים את המילה "פלסטיני" עם שי"ן וטי"ת. "פלשטיני". כאן התת-מודע פועל בשעות נוספות (כמה שהם שׂטניים), אבל הכתיב מלמד על בורות. כמו שיש רק שתי דרכים לכתוב תורכיה/טורקיה (על פי כתיב ערבי או על פי כתיב לועזי), כך יש גם רק שתי דרכים לכתוב פלסטיני (לפי הכתיב הערבי) או פלשתיני (לפי הכתיב המקראי או המנדטורי). אישית, אני חושב שהדרך הראשונה (פלסטין) נכונה יותר, משום שהיא מדגישה את הזהות כזהות מודרנית וכזהות ערבית, לעומת הכתיב השני (פלשתיני) שמדגיש את הקשר של הפלסטינים ליושבי פלשת (אשדוד-אשקלון-עזה), דבר שהוא די מגוחך.
פרופ' שמעון שמיר סיפק הסבר מניח את הדעת לדעתי (אך טעון פוליטית) להעדפת הכתיב "פּלשתינאי" (בפ"א דגושה ועם א') כדי לתאר את תקופת המנדט, אך לא התייחס לשגיאות הנפוצות (פלשטיני ופלסטינאי), ולא לכך שאלו הם שיבושים לשוניים לא-מקריים. מדובר בכלים פופולריים לשבש את הזהות ולהביע עמדה פוליטית מדירה ומאיינת.
אז אין דבר כזה פלשתינאי או פלשטיני. תתרגלו: פלסטין, פלסטין, פלסטין…
אבל הפלסטינים הם לא הקרבנות היחידים של האטימולוגיה העממית הפוליטית. מהלך דומה נעשה על השמאלנים, וגם על המזרחִיִּים. גם אני לא הבחנתי בכך שאני אומר וכותב את הלקסמה האחרונה בשני יו"דים – זאת אומרת, הוגה את היו"ד גם כעיצור. והלוא אין אשכנזיִּים יש רק אשכנזים… כשאנו מוסיפים את יו"ד היחס בלי הצדקה, אנו הופכים למעשה את המילה למצביעה על המזרחיות כתכונה ולא כשם. אנו משנים את שם העצם והופכים אותו לשם תואר. במילים אחרות: עוגייה מזרחית ובתים מזרחיים – בסדר; אבל אנשי המזרח הם מזרחים, כמו שאנשי אשכנז הם אשכנזים, וכמו שאנשי ערב הם ערבים. לא מזרחיים. גם כאן אפשר לשער שהתנועה העממית במושג דומה. המזרחים נתפסים כזהות נחותה, ולכן היא עברה שיבוש והקטנה. עם זאת, במקרה הזה, יכול להיות שיש גם לצורת היחיד תרומה להיקלטות השיבוש ("מזרחי" הוא היחיד גם של "מזרחים" וגם של "מזרחיים").
ודבר אחרון, אם כבר בתיקוני לשון מעצבנים עסקינן. המילה "לאור", שהיא מהחביבות על העיתונאים (בעיקר ב"הארץ") נכתבת ונאמרת תכופות בקונטקסט לא נכון. המילה מבטאת משהו חיובי (אור), בדומה למילה "עשוי". לכן דה לא נכון לומר ש"לאור המיתון יסגרו מפעלים", אלא "בצל המיתון" (בקונטקסט שלילי) או "לנוכח המיתון" (בקונטקסט אובייקטיבי). מדי יום יש לפחות ידיעה אחת שבה המילה מופיעה בהקשרה הלא-נכון. כל פעם אני חושב לעצמי "נו, מתי כבר מישהו יתחיל לשים לב…", אולי הפוסט הזה יעזור…
פלשתינה הוא השם שהבריטים נתנו לאזור כשהגיעו כזכר לעם הפלשתי (שמקורו בכלל בים התיכון), בתקופת העותומנית זה היה בפשטות הממלכה העותומנית.
לכן, כמו שהארגנטינאי גר בארגנטינה, האמריקאי באמריקה (ואפילו הברזילאי בברזיל) כך הפלשטינאי בפלשתינה.
פלסטין, לעומת זאת, לא קיימת, גם לא הייתה קיימת. ישנם אלו שרוצים שהיא תקום אבל היא מעולם לא הייתה.
קומץ האנשים שגרו כאן (וביניהם גם יהודים) נחשבו דרי פלשתינה כשהגיעו הבריטים, אשמח אם תביא לי הסבר למתי בדיוק הייתה כאן פלסטין.
בנוגע למזרחיים, אכן טעות מצערת. אבל אני מניח שהיא נועדה להבדיל בין המזרחים (אולי תושבי סין? אולי תושבי ירדן?) ליהדות המזרח.
ובנוגע ל"לאור", אכן שימוש מעצבן, חסך במחשבה, אך לאור כך האם זו לא פשוט דרך להגיד "עכשיו כשהדבר נהיה נחלת הכלל"? כמו ש"הוצאה לאור" מוציאה משהו מידי הכותב לאור היום, לעולם הרחב?
ראשית, יש לומר אמריקני ולא אמריקאי.
שנית, הצלחת לכתוב בכתיב הכי לא תקין, שי"ן וטי"ת, שעליו אין עוררין שהוא לא הגיוני וחסר בסיס, כפי שמפורט בפוסט.
שלישית, בערבית אומרים פלסטין (בפ' רפויה) והפלסטינים הם גם ערבים, כך שמן הדין לכנותם פלסטינים, בין היתר משום שהם מכנים את עצמם כך. אם מישהו יאמר שאין ישראלים, הרי שהוא עיוור. מה שיוצר עממים ולאומים זה תודעה. ר' הלינק בראשית הפוסט.
אגב, כתבת: "אשמח אם תביא לי הסבר למתי בדיוק הייתה כאן פלסטין". אז אשמח אותך. היה מחוז עת'מאני בשם זה, וגם לפניו. גבולותיו אינם חופפים את הגבולות המנדטוריים שהתקבעו כיום.
ראשית, למרות שיש העדפה לאחד מהם בקרב כמה סופרים (לא זוכר בדיוק איזו) שתיהן נחשבות תקניות.
שנית
הכתיב התקני הוא פלשתינה. עם SH וP. כאמור, עקב העם הפלשתי. הSH הפכה לS בחסות הבריטים שקשו עליהם העיצורים (ובכל מקרה לא ספרו את האזור מי יודע מה) והP נעלמה בחסות הערבים שלא יכולים לבטא אותה. זה שהערבים המודרנים אומרים בדרך מסויימת זה נסיון לשכתב את ההסטוריה.
מה שמעלה את עבדול חאדי שאמר בשנות השלושים שפלסטין בכלל הומצאה על ידי הציונים והמושג לא קשור לערבים. (והוא לא היחיד שאמר דברים כאלו)
ובנוגע למחוז פלסטין, לא מצאתי את מקור השם אבל הגבולות שלו אכן קשורים בקושי לאזור, מה גם שאם תשאל חלק מהדרוזים בגליל הם עדיין יגידו שהם בדרום סוריה, אז אני לא מבין מה פתאום החבר'ה בגדה רוצים את שייח מוניס.
וקצת לדעה אישית:
הפלסטינים או פלשתינאים או איך שירצו לקרוא לעצמם (ובאמת, מצידי שיהיו שבאב אל-עומר) מנסים לשכתב את ההסטוריה כבר לא מעט זמן עם הצלחה לא רעה. אבל למזלנו יש תיעודים של מה שהיה כאן (שלא לדבר על זה שיש עוד אנשים חיים שזוכרים מה היה כאן) ובאופן עקבי כל טענה לזכות הסטורית מצידם מתגלית כשקרית בשנייה שמוודאים אותה מול כמה מקורות.
לכן יהיה טוב אם יעבדו על לשפר את מצבם הנוכחי (שהומנית הוא איום ונורא, אבל הם הרוויחו אותו ביושר) במקום לטעון חזקות לא להם. לפעולה כזו מצידם יקומו הרבה מאוד אנשים על הרגליים.
אבי,לכל אחד הנרטיב שלו,ואייל צודק בעניין התודעה הפלסטינית.
תרגום שונה, או מבטא הופכים אצלך לאג'נדה נסתרת…
פלסטין העת'מאנית כוללת את מחצית הארץ בערך, והיו גם אגודות (קטנות) ואפילו עיתון בשם זה. אבל זה לא באמת משנה.
מה שמשנה הוא שמדובר בתודעה (האזן לזה, מדקה 6 ואילך). עמים באים ונעלמים, כמו האדוֹמים, הגרמאנים וכו'. לבנון מעולם לא הייתה, ורוב תושביה מהגרים. אבל עכשיו יש, והסורים לא יכולים להגיד שאין, ואם הם כובשים את לבנון אנו אומרים שהם מדכאים; כנ"ל לגבי עיראק וכווית. או הודו שמעולם לא הייתה לה לשון ומסגרת מדינית.
ובאמת הרבה ממה שעושה את הפלסטינים – פלסטינים, זה (א-)ההתגבשות של כול המדינות האחרות סביבם ו-(ב-)המאבק על הארץ שבה הם חיים, לנוכח פלישת האירופאים-הציונים שרוצים להפוך לרוב ולשלוט בהם ובארצם (תוך נישול מעבודה, קרקע וכו'). כך נוצרה תודעה, ועניין פוליטי משותפים. תקרא להם מבחינתי "הערבים שוכני פלשתינה המנדטורית". הם קוראים לעצמם פלסטינים. זה מספיק בשביל שיאבקו יחד על זכויותיהם הפרטיות, על זכותם להיות קולקטיב, ועל הזכות שלא ינשלו אותם מבתיהם, קרקעותיהם, רכושם, עבודתם, זכות-פוליטית וכו'.
אשר לשיח' מוניס ולנכבה בכלל, המאבק הוא קודם כל לחקור, להכיר ולהנציח את מה שקרה. כמו במקרה של השואה הכורדית, אין אפשרות להגיע להשלמה וסיום הסכסוך, בלי הכרה בטראומה הקולקטיבית ובאסונם הלאומי. קודם, בואו נדבר אמת, ונאמר מה התרחש ומה מונצח ומסופר בארכיונים שלנו, ולא נצעק ונאסור את כל מי שאומר "נכבה". זה לחלוטין האינטרס של כולנו.
אני לא חושב שזה לחלוטין שיבוש בלתי-מודע.
זה כמו שמכנים במחקר את תושבי יהודה "יהודאים" כלומר האנשים שחיים תחת השלטון של יהודה, להבדיל מיהודים שהם בני הדת היהודית.
כלומר מבחינת השפה העברית הרשמית, אין דבר כזה לאום פלסטיני יש את תושבי מחוז פלשתינה שהם פלשתינאים. הס' והט' הם כבר באמת שיבוש שנכנס בגלל שהמציאות יותר חזקה מכל דמיון
אני לא כזה פריק של עברית נכונה, אבל השפה של דוברים רשמיים היא מזעזעת. כמה שהעברית היא שפה דלה – הם מצליחים לדלל אותה עוד יותר
כן.. אולי זה לא בלתי-מודע לפעמים. אבל תכופות אנחנו לא שמים לב, ולשפה יש כוח…
שאלת התודעה הלאומית צריכה להיות מנותקת לעניות דעתי משאלת ההתייחסות הממסדית-בירוקרטית. לעניינו – הקריטריון האם הייתה זהות לאומית איננה נקבעת על פי השאלה האם הממלוכים/עות'מאנים וכד' התייחסו לאזור כאל "פלסטין" (יחידה מנהלית אחת) אלא האם התושבים ראו עצמם ככאלו וזיהו עצמם כבעלי ייחוד כלשהו. משולש הלאומיות הוא היסטוריה משותפת (מדומיינת או לא), זיקה לכברת ארץ ושפה.
התושבים באזור ארץ ישראל המנדטורית התייחסו אל עצמם כפלסטינים בזמן השלטון העות'מאני. בשנת 1911 יצא ביפו עיתון בשם "פלסטין" עם רעיונות לאומיים מובהקים. בתקופה זו היו תנועות נוער שחינכו לרעיונות לאומיים פלסטיניים, והיו מנהגים אופייניים ייחודיים לאוכלוסיה באזור (דוגמת חגיגות נבי מוסא סמוך לים המלח). כל זאת, בתקופה שהשלטון העות'מאני המוסלמי לא ראה באזור כ"פלסטין" ואפילו לא כיחידה אחת (למרות שינוי מנהלי ב-1872 שנתן משקל רב יותר לחלקים הצפוניים של הארץ).
שוב, הנקודה המרכזית בעיניי היא התודעה בשכבות העממיות, ולא ברמה הבירוקרטית מוסדית, ושם אפשר למצוא סממנים של תודעת ייחוד (גם אם לא לאומית, שכן הלאומיות כידוע הגיע לעולם כמה מאות שנים אח"כ) כבר במאות ה-15-17 (כפי שהראה במחקריו אוריאל הד).
אגב, בשנת 638 הוקם בארץ "ג'נד פלסטין" בראשית כיבושי האסלאם. אמנם אזור שכיח וזניח, אבל קיבל כבר אז את השם. הקישור בין פלסטין לשטחי ארץ ישראל ברמה המוסדית-מנהלית דווקא הלך ודעך וכמעט נעלם מן העולם, עד שהגיעו הבריטים וקשרו בין השניים כנראה לתמיד, כהחליטו לקרוא לשטחי המנדט "פלסטינה-ארץ ישראל"…
יאיר,
אלו לא רק הבריטים, יותר מכך זו הייתה אותה תודעה שאתה מדבר עלייה שהתלבשה על אזורי המנהל שלהם וגם השפיעה על איך שהבריטים חילקו לאזורי מנהל.
אם המודרניזציה של האזור הייתה מתרחשת בתקופה העותמנית, היינו רואים היום לאומים אחרים שמבוססים על יחידות מנהל אחרות
אני מסכים עם יאיר. ואוסיף: אלמנט חשוב הוא שהזהויות הן לעולם זמניות. זהויות באות והולכות, נוצרות, משתנות ו"נעלמות". כל השאר (היסטוריה משותפת, קרקע, שותפות גורל וכו') הם הבניות קטגוריאליות תודעתיות והצדקות של בדיעבד.
טוב, בוא נעשה זאת טורקי טורקי.
עודד: נכון שלכל אחד הנרטיב שלו, אך היסטוריה יש אחת. אני גם מסכים עם אייל בנוגעה לתודעה הפלסטינית אבל אני לא מסכים לשינוי שיטתי של ההיסטוריה.
פלסטין העותומנית (דרום השאם) הייתה בערך עד כביש 85. לפי ההיסטוריה הרשמית ולפי הדרוזים.
לייבוביץ' (המאוד יקר) שינה את דעתו לא מעט לאורך חייו, את תמיכתו בהגדרת העם הפלסטיני הוא גיבש לנוכח המציאות של ההווה. לא לנוכח העבר. לפני ספרו על העם והתודעה הוא טען ככל הימין שזהו לא עם ושילכו לחפש. אך כשהמציאות של העם הפלסטיני התגבשה הוא שינה את דעתו ותמך בקיומם כעם בהווה, לא כעם בעבר.
ופלישת ה"אירופאים-ציוניים" (שדרך אגב, היו כאן יהודים עוד לפני, שלא לדבר על זה שחלק מה"פולשים" גורשו מארצות ערב) היא מה שעודד את גל ההגירה המוסלמית לשטח ישראל במאה ה-19. לפני בוא הציונים לכאן היה כאן שטח טרשים עם אוכלוסייה מעטה (ודו"חות העותומנים על כמות התושבים המוסלמים כבר הוכחו כמזוייפים). אך בוא הציונים עם הבריטים נתן תנופת פיתוח רצינית לאזור ונוצרה הגירה בעקבות עבודה מרחבי העולם הערבי.
ובנוגע לשייח מוניס, ה"אמת" שלך היא תוצאה של אומות ערב. התושבים הערבים של ישראל ברחו וגורשו כיוון שתקפו אותנו ולכן הם הפסידו את מקומם. את ה"נכבה" הם הרוויחו ביושר.
ובנוגע ל"ג'נד פלסטין" ושות'. לפני הפלסטינות הערביות השונות התקיימה כאן, עד המאה הרביעית ארץ ישראל. לאחר הכיבוש הביזנטי שונה השם לפרובינצית פלסטין עקב המילה "פלשת" (השם היה בלטינית בכלל) וכשהגיעו הערבים הם שימרו את השם הלטיני כדי לבטל זיקה יהודית.
יצא המרצע מן השק. אתה חושש להכיר בתודעה הקולקטיבית הנוכחית, שברור לכול בר דעת שקיימת, משום שאתה חושש שזה מוריד מזיקתך/נו למקום. משום כך, תחפש ככמה שיותר נתונים לחזק את זיקתנו ולהפחית כל זיקה אחרת. האמת היא ששתי הזיקות אינן סותרות.
וצא מהסרט שמה שעודד הגירה לכאן זה היהודים, שהגירותיהם הרציניות רק החלו במאה העשרים. הסברים סבירים יותר הם: הרפורמות העת'מאניות שתרמו לבני המיעוטים באימפריה ולסחר דרך הים התיכון, וסיבות אחרות באזורי המוצא שמהם היגרו. כך או כך, מה שאפשר את הגירתם לכאן זה שהארץ הייתה בשליטה מוסלמית ואף ערבית-מקומית (לעיתים נקרא שאם), כך שיש להם זיקה גם כן.
אשר לנכבה, זה גם כן לא נכון. תכניות טרנספר היו כל הזמן, והמלחמה הייתה רק תירוץ.
אייל, המרצע מעולם לא היה בשק. אולי לא הבנת את כוונתי.
אני מכיר בתודעה הנוכחית, גם כתבתי את זה כאן בכמה וכמה הודעות. ביום שהפלשתינאים יחלו לעבוד למען שיפור מצבם שלא על חשבון האחר אני לא אהיה היחיד שיתמוך בהם. כרגע, לעומת זאת הם עדיין פלשתינאים שחזונם כולל ביטול מוחלט שלי ושל דומיי (וזה כולל אותך) על פי זיוף עקבי של ההיסטוריה והסתמכות על חצאי עובדות.
לכן הם פלשתינאים, הם לא מוכנים להיות פלסטינים. פלסטיני זה אומר לאום נפרד שדואג לרווחתו, אומה אחת. כרגע הם פלשתינאים, טוענים שגירשו אותם בלי לקחת אחריות על מעשיהם ועדיין לא מוכנים לפלסטין שלא תבוא על חשבון האחר.
מדוע זה סרט אם גל ההגירה הגדול ביותר התרחש בזמן שיבת ציון היהודית? גל ההגירה הגדול לא היה בתקופת הרפורמות, הוא היה לאחריה בזמנו של סולטן עותומן האחרון אשר ביטל את כל הרפורמות וקבע מדיניות עויינת למערב. האמת היא שההגירה לכאן הייתה עקב חולשת העותומנים יותר מאשר חוזקם, הטורקים לא יכלו להתמודד יותר עם הערב רב הערבי שהגיע לפשוע ולבזוז ונסיונות סיוע בצבאות זרים מסוריה רק החליש את האימפריה עד בוא הבריטים אשר בתקופתם ההגירה הגיעה לשיא (לפי דו"ח צ'צרצ'יל). יש להם זיקה לכאן עקב היותם שמים כמו שליהודים יש זיקה לכאן עקב היותם שמים. אבל לטעון שהזיקה היא להם בלבד זה שטויות. בעיקר כי אין שום אסמכתא היסטורית לנושא.
ובנוגע לתוכניות הטרנספר, היו עוד כל מיני תוכניות, כמו הרעיון לייהד את כולם, או פשוט לחסל את כולם, תוכנית אחת גם אמרה שעל היהודים להפוך לערבים כדי שישתלבו בארץ. התוכניות לא משנות כי בשורה התחתונה הותקפנו והגנו על עצמנו. נכון שעל הדרך אנשים לא רק ברחו אלא גם גורשו אך מה לעשות שכבשנו שטח לאחר שתקפו אותנו. עד קום ישראל פעולה כזאת הייתה מאוד נפוצה ותמיד מוצדקת. רק כשסופסוף היהודים החלו לכבוש משהו אז זה נהיה לא מוסרי ובבל"ת דומה.
ושוב, הדבר העצוב ביותר באומת פלסטין זה שהם לא רוצים להיות אומה. הם לא נוקפים חצי אצבע לשיפור מצבם, כל כוחם מושקע בהורדת כוחנו.
בוודאי שברחו, כשמפגיזים סביב הכפר בניסיון להבריחם. אנשים לא בורחים בלי סיבה… אתה מיתמם על ידי הקרבן, ובנוסף אתה גם מדבר בשמו, וקובע מה הם רוצים, במקום לשאול אותם.
סקר נחמד, איך הוא רלוונטי אין לי מושג. אם אני רוצה יגואר זה אומר שאני עובד על מנת לרכוש אחת?
תעשה סקר של ההנהגה הפלסטינית, נראה מה יצא.
עזוב הפגזות סביב הכפר. יזהר כתב לא מעט סיפורים על איך הוא נכנס חמוש עם פלוגה לכפר כדי לגרש אותם. ומדוע לא? כל מדינות ערב קמו כאן כדי לחסל את המדינה שהרגע קמה, מדוע שלא יגרשו אדם שידעו בעתיד שיהפוך לאיום, ויותר חשוב, הוא איום באותו הרגע.
ואני לא מדבר בשמם, אני אומר מתי אני אתמוך בהם. אם אני אומר משהו בשמם זה שיקוף של הפעולות מצידם (שהן, להבדיל מדעות, לוקחות חיים).
אינני מבין איך את מכחיש את הקשר בין התקפת העולם הערבי על ישראל לבין בריחת וגירוש הפלשתינאים.
המהגרים הערבים התאפיינו בהיעדרה של תפיסה אידיאולוגית ושל תשתית
פוליטית. הם היו מהגרי עבודה .או במקרה הטוב "סתם מהגרים" שנעו על-פני
המרחב המזרח תיכוני, וקבעו את מקום מושבם בחור נידח במישור החוף, בשפלה
או בגליל, כפי שהיו יכולים לעשות זאת (וגם עשו) על גדות הפרת בעירק או
על מפתנו של המדבר הסורי. המושגים ריבונות, לאום, גבולות לא היו
בלקסיקון שלהם. הם היו מהגרים במובן הפשוט ביותר של המילה. לכן, כמובן,
לא הייתה בכוונתם להקים כאן מדינת לאום' או לנכס לעצמם כקבוצה מוגדרת
שטח אדמה מתוך הצדקה היסטורית. למעשה, ´הפלסטיניות´ שאנו חוזים בצמיחתה
כיום איננה אלא תגובת נגד היסטורית לציונות. צמיחתה של לאומיות מומצאת
היא תופעה החוזרת על עצמה במרחבי העולם השלישי, כתוצאה מהמפגש הטרגי בין
הקולוניאליסט האירופי ליליד . המשועבד מנסה לדבר בקודים ובשפה של
המשעבד ,על מנת להשיג לעצמו זכויות, בין היתר, על ידי הניסיון להוכיח כי
הוא משתייך לקבוצה לאומית כלשהי. למעשה, כמה אירוני, הציונים כפו את
ה´פלסטיניות´ על ערביי המקום. או ליתר דיוק, לא התירו להם ברירה אלא
להמציאה. וכעת הפלסטינים מואשמים על-ידי הציונים בהמצאתה.
לעומתם, המתיישבים היהודים הגיעו עם אג´נדה ברורה, והביאו עמם למרחב
המזרח תיכוני את מושגי הלאומיות, הריבונות וההגדרה העצמית . מושגים
שמקורם באירופה של המאה ה- 19. פה קבור הכלב . היהודים הגיעו לכאן
כדי "לגאול" את האדמה (מישהו שאל אותה אם היא רוצה להיגאל? וממי?),
ולהפוך לאדוני הארץ. הציונים לא באו כדי להשתלב במרחב (למרות נסיונות
מעניינים כשלעצמם של קבוצות שוליים), אלא לשלוט באזור שאינו מכיר
בפרקטיקה, בתרבות וברעיונות שהם מביאים עמם. הם אינם ´סתם מהגרים´. וזה
ההבדל העצום בינם לבין הפלאחים הערבים.
לכן הציונות היא בפירוש תנועה קולוניאלית, וההגירה הערבית איננה כזאת.
הציונות אינה תנועה קולוניאלית מכיוון שהיא אינה קולוניה, קרי, אין מדינת ציוני גדולה איפהשהו ששלחה ציונים להתיישב כאן.
התנועה הציונית קמה לאחר עיבוד זמן רב של הרעיון (החל מרעיון שיבת ציון לאחר חורבן בית שני) ולאחר שנמאס ללא מעט מיהודי אירופה מהפרעות שנערכו בהם ולאחר שגורשו לא מעט מיהודי ארצות ערב (למה אלו נשכחים לכל אורך הדיון הזה?).
היהודים לא הגיעו לגאול את האדמה, אלא להגאל מצוררים. וכאן, קבור הכלב.
אבי מציע לנו הפלסטינים שיהיה טוב אם נעבוד על לשפר את מצבנו הנוכחי (שהומנית הוא איום ונורא, אבל הרווחנו אותו ביושר) במקום לטעון חזקות לא לנו…
ובכן אבי, אנחנו, הפלסטינים (שלא מחכים לאישור ממך בנוגע לשם שלנו), נמצאים בעיצומו של מאבק למען הכרה בנו כפרטים וכקולטיב בעל זכויות במקום הזה ולמען הכרה בזכותם של אלה שברחו (או הוברחו – זה לא ממש משנה) ב-1948 בצלה של מלחמה איומה לחזור לבתיהם ולארצם כפי שלכל פליט מלחמה בעולם עומדת הזכות לשוב לארצו. החזקות שאנחנו טוענים להם נובעים מעצם העובדה שהיינו כאן לפני קומה של מדינת ישראל ומכם שבעת קיומה נעשה לנו עוול נוראי. אני לא צריכה בכלל לחזור אלפי שנים אחורה ולהביא קבלות על כמה דורות אני כאן. אין ספק בכלל שלי ולקרובי המשפחה שלי שחיים כפליטים הרחבי העולם בגלל מה שהציונים עשו בהם לפני ששים שנה יש יותר חזקות בארץ הזאת מאשר לציונים שבאו מאירופה לפני מאה שנה ולקחו בכוח חזקות באמת לא להם.
ובכל הנוגע לשכתוב ההיסטוריה… אין יותר חזק מהציונים בעניין הזה. אתם פשוט אלופים. הצלחתם להכניס את ההבטחה של אלוהים לאברהם לתוך ספרי ההיסטוריה של העולם המודרני!!! הצלחתם לקשור בין מאורעות תנכיים לבין מאורעות שקרו לפני אלפיים שנה לבין מאורעות שקרו לפני מאה שנה ולהצדיק ע"י כך את כל מה שאתם עושים. פרעה, הפלשתים, הרומאים, האינקוויזיצה, הנאצים, והערבים – את כולם הפכתם לאויב אחד!!! והכי גרוע הצלחתם להנחיל לכל ילד קטן שלכם את הנרטיב המעוות הזה.
אתם חייבים להבין של עוד לא תכירו אתם והעולם בקיומו ובזכויותיו של העם הפלסטיני, העם הזה ימשיך להיאבק ולהכריז על קיומו. אנחנו לא הולכים להיעלם ולא להיכחד ולא להתאשרל. לא נשכח את הנכבה ולא את מה שבא אחריה. לא נסכים להיות עם נחות תחת שליטת עם אחר. לא נסכים לחיות תחת משטר צבאי או תחת אפרטהייד. לא יהיה לכם טוב כל עוד לפלסטינים לא טוב. מתי תבינו את זה?
תחליט הנא, אתה הולך לפי הווה או עבר?
מצד אחד אתה טוען שזה לא ממש משנה מה שקרה ב48 (כשתקפתם אותנו בלי שום בושה) מצד שני אתה רוצה לחזור לביתך בשייח מוניס, או באיפה שלא תגיד בזמן שבהווה אנו כאן.
אז תחליט ותודיע. הווה או עבר.
הציונים שבאו מאירופה (ומארצות ערב, עקב גירוש אלים של המוסלמים) התיישבו כאן באותה הגירה שהתיישבו כאן הערבים, לפני זה יחס היהודים-מוסלמים היה דומה ואפסי.
ההבטחה של אלוהים לאברהם היא הבטחה שניתנה גם לך. אברהם הוא גם אביך, אתה רוצה את זה בהיסטוריה כמו שאני רוצה. ולא, זה לא נמצא בהיסטוריה, גם לא תקופת העבדות במצרים. בנוגע לנאצים ואינקוויזיציה אלו היו. אבל אני לא אבלבל אותך בעובדות.
ואתם חייבים להבין שאנחנו מכירים בכם, ויותר חשוב, מכירים אותכם, יודעים שלא ניתן לדבר איתכם כי אתם מסרבים באופן עקבי. אני לא יודע מה אתם הולכים לעשות, אבל בפעולות שלכם המאסתם את עצמכם על ירדן, מצרים וערב הסעודית.
תזכור את הנכבה, תזכור דבר שלא קרה אבל עלול עוד לקרות.
אתם לא חיים לא במצור ולא באפרטהייד, אם היה יוצא לך להיות באחד היית יודע איך זה נראה. ולנו ולכם לא טוב, אבל אתה שוכח מי בעל הבית הרחמן ומי הבן הסורר.
הנא, מה דעתך צריכים לעשות היהודים בישראל?
אבי,
קודם כל, הנא זה שם של אישה.
שנית, ההיסטוריה, כמו התודעה הקולקטיבית של זהות, נתונה לשינוי מתמיד. הסיבה איננה מדעית. מה שמשפיע יותר מכול על תפיסת ההיסטוריה, זה ההווה. אנחנו חווים את העבר (ואגב, גם את דמיון העתיד) בצורות שונות, על פי הזמן והמקום שבו אנו נמצאים.
אבל אם אתה רוצה היסטוריה וממצאים, קרא:
http://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim94/94-neeman.html
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=545156
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3128738,00.html
מוצא גנטי:
http://www.text.org.il/index.php?book=0610092
http://www.haaretz.com/hasite/spages/793897.html
היהודים צריכים לוותר על הפרבליגיות שקנו לעצמם בכוח ולהבין שלא הכוח ולא הסכמת העולם נותנים להם את הזכות לדכא עם אחר. דיכוי זה לא מצב יציב ומכאן נובעות הצרות של היהודים. היהודים חייבים לשנות את התפיסה שלהם בכל הנוגע לשליטה בארץ הזאת. 6 מיליון יהודים חיים כאן כיום וזאת עובדה. גם הם (כמו שכתבתי על הפלסטינים) לא הולכים להיעלם. לידם חיים קרוב ל-6 מיליון פלסטינים (בישראל, בגדה ובעזה). מצב בו אנחנו עם נחות/מדוכא/נשלט ואתם עם עליון/מדכא/שולט לא מקובל עלינו ולא יתקבל לא משנה כמה זמן עוד יעבור.
אני חושבת על עתיד והוה משותפים. בהם יש הכרה בהיסטוריה, ויש תיקון לעוול (כולל פתרון לבעית הפליטים וכן ילדיהם)ויש חיים משותפים ושליטה משותפת של פלסטינים ויהודים בארץ הזאת במשאביה, בסמליה, בגבולותיה וביושביה. מה הפתרון המדיני? יכולים להיות כמה. מה שחשוב זה העקרון.
אין שום קשר בין המהגרים האירופים שהגיעו לכאן ב- 150 שנה
האחרונות ,לקבוצה האתנית ששלטה כאן לפני כ- 3,000 שנה. החיבור הוא
מלאכותי לחלוטין. אותם אלה המתקראים ציונים, נסמכים על התנ"ך להצדקת
עמדתם ,כמסמך המעיד על זכותם על הארץ. אך הם, חילונים ליברלים מערביים
שכמותם, בוחרים לאמץ אך ורק את אותו חלק שנוח להם, זה המצדיק את עמדתם,
כאשר כל יתר המסמך זוכה להתעלמות מביכה. למשל: סיפור הבטחת הארץ לאברהם
כן יאומץ על-ידם, אבל האיסור על אכילת שרצים, לא. הציונות החילונית חסרת כל היגיון לוגי,
ונעדרת רצף היסטורי, ולכן היא גם אינה מסוגלת להצדיק עצמה. הציונות
הדתית, המאמצת את התנ"ך כמקשה אחת ,רלוונטית יותר להצדקת הזיקה
ההיסטורית של העם עם אדמתו, אולם היא אינה מוסרית. (ראה הקמת התנחלויות על אדמות עם אחר,וכד').
הלאומיות היהודית היא פרי תהליכים היסטוריים ,שמקורם
בתנועת ההשכלה ובמהפכה התעשייתית. היא כל כולה אירופית, וככזאת ,הקשר
שלה לארץ ישראל הוא מיסטי בעיקרו. אין לה דבר וחצי דבר עם המיתוס
המעורפל של הממלכה המאוחדת, שהורכבה כביכול מ- 12 שבטים אחים.
הנא,
בתשובתך נמצא הגרעין לפתרון "הדיכוי הוא לא מצב יציב". יהודים ישראלים חייבים להבין שהשליטה, הדיכוי וההפרדה הלאומית מנוגדת לחלוטין לאינטרס של רובם.
הבטחון שכל כך הרבה מדברים עליו לעולם לא יושג באמצעות הפגיעה בבטחון של שאר תושבי האזור. תבדקי את אחוזי העוני, האבטלה ואת תחושת הפחד ותביני ש"הפריבלגיות" שלנו הן לא יותר מאגו לאומי ריק מתוכן שנועד להשאיר אותנו קרובים לשלטון ולפחד מכך שכל שינוי חברתי יהיה לרעתנו כי "הם" וצים לזרוק "אותנו" לים.
רק אחרי שמבינים את זה, אפשר להתחיל לנתח ולפרק את השקרים של המיתוס הציוני. לצערי, ההוכחות ההיסטודיות כשלעצמן לא מספיקות ללא חיבור לפעולה פוליטית חיובית לשינוי המצב הקיים.
אייל ועודד, עכשיו יצא המרצע מן השק.
אם אני מבין נכון שניכם טוענים את אותו הדבר, שהעם היהודי האשכנזי הוא סוג של פיקציה (ובכך בעצם תומכים בתאוריית הכוזרים שאבי ביטר נחשב ממוביליה), תוך התעלמות מתמדת מיהודי ארצות ערב (מישהו ממכם שמע על משפחת דחבשי?).
אז ככה, אייל, בנוגע לכמה מהמאמרים שפרסמת, עיין נא בפירוש רש"י בבראשית ברא. היה חוסך לך כמה מאמרים היסטורייה שאומרים בעשרות עמודים מה שרש"י אומר בכמה מילים.
בנוגע להשקפה של שניכם, האם יש טעם להתדיין בנושא? הרי שניכם משוכנעים בזה שאין באמת עם יהודי (תוך התעלמות מתמדת מיהודי ארצות ערב), וטענותיכם כאן משתנות לכאלו ששוללות את קיומי ואת קיומכם והכל על מנת שלפלשתינאי יהיה בית. האם אפשר לדבר עמכם בהגיון בכלל? עם כמות כזאת של שנאה עצמית?
ואייל, אני עדיין מבקש התייחסות למלחמת 1948.
ועכשיו הנא, מצטער על הטעות בזיהוי.
יש משפט "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה". אתם סובלים ממה שאבותיכם עשו לא לפני כל כך הרבה זמן. אין לי ספק שאת, כמו רוב העם הפלסטיני, רוצה לחיות בשלום ועיקר דאגותיכם (כמו עיקר דאגות כל האדם) הוא לבנות בית ולגדל משפחה. אך מדוע מנהיגיך מסרבים לדבר עם הישראלים? מסרבים להגיע להסכמה? מדוע ערפאת סירב לכל הסכם מתקבל על הדעת ומדוע הם לא מוכנים לקבל פחות מארץ ישראל כולה?
את מבינה שלמה שאת מציעה אין פתרון אמיתי, יותר מידי אנשים רוצים כאן מדינה יהודית ויותר מידי מעריצי קוטב רוצים מדינה מוסלמית, זה אחוז אוכלוסייה שאי אפשר להתעלם ממנו ולכן זכות שיבה היא בלתי אפשרית (למרות שפתרון בעיית הפליטים כן). אך כמו שישראל תצטרך לעשות ויתורים כך גם פלסטין, השאלה היא האם אתם בכלל מוכנים לויתורים?
קודם כל, אני לא אייל ניב אני אייל אחר…
עם זה מושג אמורפי. אין לאום יהודי עולמי, כמו שה"עם הנוצרי" שדובר עליו בתקופת מסעות הצלב לא היה לאום. אין לאום קתולי ואין לאום של אוהבי החתולים או מעריצי הפינק פלויד. המלה עולמי מנוגדת למלה לאום.
בזמן שקמה התנועה הציונית רוב מוחלט של הקהילות היהודיות היו מרוכזות במזרח אירופה, האם היה לאום יהודי מזרח אירופאי? אולי, אבל זה לא הנושא.
הציונים היו אלו ששנאו את עצמם או יותר נכון את ה"אחר" היהודי. אני מאד אוהב את עצמי וגם את החברה היהודית-ערבית בה אני חי, אחרת לא הייתי נאבק לשנות אותה. הציונים ניסו לברוח מהזהות היהודית שלהם כי הגבילה אותם, הם נתקלו בתקרת הזכוכית של האנטישמיות והפתרון שהם מצאו הוא לעבור לצד שלהם.
אני לא יכול לשלול את קיומי, אני כאן כדי להישאר. ומבחינתי כך אני מתייחס לכל חבר או חברה בקהילות השונות שמרכיבות את החברה כאן.
נקודה אחרונה: השיניים של הבנים נעשות קהות ולא כהות. נחמד שאתה שם אותך ואת המדינה בתפקיד אלהים שנאלץ להעניש את החוטאים. ההבדל הוא שביהודות לפחות האל לא זוכה בפריבלגיות מהעונשים שהוא נותן
אבי,
איש לא מכריח אותך להידיין, הזמנת את עצמך. אבל אי אפשר לבקש התייחסות ולהימנע מדיון בעת ובעונה אחת. תחליט.
אף אחד לא שולל את קיומך או קיומנו הקולקטיבי או הפרטי, אלא להכיר במעשים שנעשו ונעשים, מתוך אינטרס שלנו לחיות בשלום, ולא להישאר באשליה שתמיד נהייה חזקים יותר. יש לאום יהודי-ישראלי ויש לאום פלסטיני. אלו תודעות שאינן סותרות זאת את זאת. שתיהן הן עובדה קיימת.
לגבי דחיית שלום, קרא: http://eyalniv.wordpress.com/2009/02/17/imagination1/
זה לגבי שנאה עצמית: http://eyalniv.wordpress.com/?p=2233#here
http://eyalniv.wordpress.com/?p=993
אייל, התגובה ששמתי הייתה במקביל לשלך, לכן חמקה מעיני.
נתחיל בסוף, צודק, קיבלתי תיקון. אך משפט זה הוא לא ביחס לאלוהים. הוא ביחס לאדם. האב עשה טעות והבן יסבול ממנה. הערבים התקיפו אותנו והפסידו שטח. משוואה די פשוטה שעד למקרה מדינת ישראל הייתה מקובלת בכל העולם (ועדיין, כל זמן שזה לא בישראל).
כשקשמה התנועה הציונית היה רוב במזרח אירופה כמו שהיה רוב במערב אירופה, בדמשק, חלב, צנעה, מרקש וכו'. למה אתה מתעלם מארצות ערב כל הזמן?
הרוב הנ"ל הוא קהילות די נפרדות אשר מה שאיחד אותן היה שכולן יהודיות, בין אם זה בשמירת מסורת ובין אם זה בגלל שהעמים שבתוכן דרו הגדירו אותן ככאלו (יהודי גרמניה מאוד הופתעו כאשר הגדירו אותם כיהודים, הם הרי ראו עצמם גרמנים). כשנמאס לצעירים מהפרעות שטבחו בהם כל כמה זמן החליטו לקום ולמצוא בית.
בנוסף לזה הייתה כל הזמן הגירה יהודית לארץ ישראל של גורמים דתיים אשר באו מתוך אמונה והם הצטרפו לקהילה שכבר גרה כאן מאות שנים של יהודים.
לכן נסיון לניתוק הקשר בין היהדות לציונות הוא לא מוצלח, הציונות היא נגזרת של היהדות. זה שקמה כאן מדינה אשר לא מתעסקת בחישובים ופלפולים כמו בגולה היא בגלל שכאן, סופסוף, ניתן להם אדמה לאחר שבכל מקום שבו גרו נאסר על יהודי להיות בעל אדמה.
הגענו הנה כי רדפו אותנו, לא כי החלטנו על חופשת קיץ במקום אקזוטי. נכון שהרעיון המשיחי עזר בבחירת המיקום, אבל בסופו של דבר הוא לא לגמרי טעה.
אייל ניב, קצת על למה לא יהיה שלום בזמן הקרוב:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/526/808.html
ובנוגע לשנאה עצמית, קלף האנטישמיות נשלף כיוון שישראל סופגת יותר ביקורת מכל מדינה אחרת. למרות טיהורים אתניים של טורקיה, סודן, אריתריאה, איראן, ושות' ישראל היא עדיין כמעט היחידה שסופגת ביקורת על מעשיה (אשר מתגמדים לנוכח המעשים של שאר המדינות).
ואני עדיין מחכה לתשובה בנוגע ל48.
קשקוש. כתבתי על כך.
ולא יהיה שלום, כי אנחנו לא מוכנים למחיר האמיתי, כי נוח לנו עם פירות הכיבוש (מים גנובים, קרקע פוריה, כוח עבודה זול) וכי גידלנו מפלצת שעלתה על מה ששיערו כולם, ואין לאף אחד כוח להתמודד איתה באמת.
אייל ניב, אני מבין מכך ש"שיח מלחמה" שפרסמת הוא התשובה ל48.
אז לא נכנס לכך שהדו"ח מציג חצי אמת מתוך הנחה מסויימת, דנו בכך כבר מספיק בפוסט עצמו.
אתייחס רק למה שכתבת על 48 ועל ההבטחה שניתנה לערבים. ההבטחה זו ניתנה יותר מן הצד הערבי מאשר מהצד היהודי, ההבטחה הייתה "תוכלו לחזור לבתיכם לאחר שנמחק את ישראל", העובדה שמי שנאר חי כאן די טוב יחסית לחבריו בגדה מראה כמה דברים.
ואני מבין את הגירוש בראי אז, הערבים עשו לא מעט פרעות ביהודי הארץ והתנכלו להם לא פעם ולא פעמיים. היהודים ידעו שאם הם ישארו המלחמה תחל שוב מבפנים ולכן גירשו את אלו שלא ברחו, רעיון שהתגלה כדי נכון באינתיפדה השנייה.
אבל על דבר אחד אני מסכים איתך. שלום, כרגע, זה די גדול עלינו, ובעלינו אני מתכוון לכולם.
1. אייל, מסכימה איתך לגבי המיתוס הציוני. הנפגעים המרכזיים ממנו הם היהודים עצמם החיים בישראל עם עיניים "כאילו" עצומות ועם מוח שטוף לחלוטין ללא יכולת לבקר או לחשוב על מה עושים בשמם או למענם.
2. הכתבה ב- nrg שאבי הפנה אליה היא קודם כל בושה למי שכתב אותה, ואז למי שפרסם אותה ובסוף למי שחושב עליה כעל כתבה שאפשר להפנות אליה. רק תקשורת ישראלית יכולה לפרסם קשקושים כאלה בתור חדשות.
2. היחידים שמתחרים בפלסטינים מבחינת סיוע כספי מהעולם ומבחינת אומנות "ההתמסכנות" הם הישראלים. יש אפילו מערכונים קומיים מצויינים תוצרת ישראל המתארים את זה.
3. ועוד נקודה אחרונה לאבי. הפסדנו את הנכבה. אתם ניצחתם. יופי לכם. האם זה נותן לכם זכות לדכא אותנו? לא. האם זה חרץ את גורלנו להיות נחותים לכם? לא. האם הייתה הצעה ישראלית אחת שדחינו שלא התבססה על החלוקה לשולט ונשלט ובכך המשיכה את הסדר הקיים? לא.
המדינה שלך הולכת לכיוון של אפרטהייד מובהק גם בגדה, גם בעזה וגם בתוך ישראל. הכנסת הישראלית מייצרת חוקים פשיסטיים בקצב יומיומי, מערכת המשפט איבדה מזמן את המהימנות שלה. המשטרה רודה בנו ברחובות, הצבא מדכא בכוח, במעצרים מינהליים ובנשק את תושבי הגדה, ואת המפתחות של עזה ישראל מזמן זרקה לים ויצרה את הכלא הגדול בעולם. אתה חי במדינה המחורבנת הזאת. כל זה נעשה בשמך. הגיע הזמן שתפקח את העיניים ותבין את זה – לא למעננו, אלא למען עצמך. הפכתם לעם פשיסטי מהמעלה הראשונה. השאלה היא האם תצא נגד הזרם הסוחף את העם?
הנא, מה שלומך?
לי אישית אין בעיה עם המיתוס הציוני, כפי שאת מגדירה אותו, אולי בגלל שאני מגיע ממשפחה חקלאית. הרעיונות היהודיים בי נשמרים בלחוג את החגים ועיון מקרי במדרש סתם להנאתי. אורך חיים ציוני למדי.
הכתבה שהפנתי עליה מבוססת על נתונים, נתונים זה עובדות, עובדות זה משהו שלרשות הפלסטינית קשה איתו כבר לא מעט זמן.
ואת צודקת בנוגע לתחרות על הכספים, כל העמים השמיים יש להם משיכה לכסף. אבל כשאת כותבת את זה את מאשר את הכתבה שהגדרת כשטויות.
אגב, חבר אחד שלי (מהימים שעוד הייתה לי טיפה אמונה בשלום) סיפר לי פעם על רעיון שלו שכל הסכסוך במזרח התיכון זה בכלל רעיון אמריקאי ונשלט על ידי אמריקאים על מנת להסיט את העין מעוולות ארה"ב. סתם אנקדוטה.
לא, זה שניצחנו לא נותן לנו שום זכות לדכא אתכם. אבל הנסיון השיטתי של הפלסטינים לכתיבה מחדש של ההיסטוריה יכול לקומם לעיתים די קרובות.
כל ההצעות שלנו היו בשולט ונשלט במובן די מינורי, דרשנו שטח מפורז לכל היותר עקב נסיון עבר עם פלסטינים חמושים (חמושים בנשק שישראל, בעיוורונה, סיפקה). לכן זה נראה לי די ריאלי לדרוש זאת, לפחות כתנאי הווה למען שינוי הסכם עתידי.
המדינה שלי, למרבה העצב, אכן הולכת לכיוון אפרטהייד, אבל היא עדיין רחוקה משם. עדיין מערכת המשפט קשובה מאוד לפלסטינים ועדיין מתאפשר ניהול עצמאי של הגדה בתקופות שקט. אבל את לא באמת מצפה שניתן לעם אשר מכריז שהוא נגדנו לחיות בשקט, נכון? אחרי הכל את משנתו של סייד קוטב אתם מלמדים בבתי ספר. אז נכון שבסקר דעת קהל עולמי אנחנו יוצאים הרעים, אבל הפלסטינים הם הכל מלבד טהורים.
אמרתי ועשיתי ואומר ואעשה שוב שמצידי להחזיר את תל אביב למען שלום, אבל, כדברי יוסי בנאי ז"ל, שלום בר-קיימא. ואת תנאי הבר-קיימא הפלסטינים מעולם לא הוכיחו שהם יכולים לקיים.
כן, הפלסטינים לא הפסיקו מעולם את הכיבוש. הם השולטים במצב.
לא, הם מעולם לא הפסיקו את הירי. הם מעולם לא הוכיחו שהם יכולים לשלוט בשום מצב.
עם ש' בלי ט' עם א' בלי י'…..
למה לא להגיד פשוט "ערבים"? זה לא משנה עם הם מוסלמים או נוצרים או ישראלים או עזתים או סורים. הם כולם שונאים אותנו באותה מידה, לא?
וזה NEWSPEAK במיטבו.
אני מתנצל מראש על החזרה לנושא….
ערב טוב
מעניין לקרוא אותך אבל אולי אתה יכול לפרסם את הכתבות בפונטים גדולים יותר וידידותיים יותר.ממש "מוציא" את העיניים המאמץ לקרוא וחבל!
להגדלת הפונט (בכול דפדפן שהוא) – ctrl ו"פלוס". להקטנה – ctrl ו"מינוס".
מה אם ארגנטינאי ? אוליי הסיומת היא בגלל ששני המילים מסתימות ב-נ כמו רואה חשבון או עיתון.
ולא בגלל רעיות גזעניים כלשהם.
לא יאמן שהלכת כל כך רחוק עד כדי ניסוח מאמר שלם מכזאת שטות.
ארגנטינה לא מסתיים ב-נ'. יש תופעה כזאת של שיבוש מלים בשפה כלעג. ר' שמאלן ומזרחיים.
נכון אבל ההברה האחרונה היא נה.
אם תשים לב מילים שמסתיימות ב-נה יש להם פועל של אי.דוגמא נוספת היא:
מדינה-מדינאי
אז מה הבעייה ב-פלסטינאי?
אם זה ב-פ' דגושה, זה אומר שהוא תושב פּלשתינה המנדטורית. פלסטין זאת זהות בת-זמננו, ופלשתינאי (בפ' דגושה) זהות מנדטורית. אין פלסטינאים (פ' רפויה, ס', ט' וסיומת אי) או פלשתינאים (בפ' רפויה), ובטח לא פלשטינאי/פלשטיני.
לגבי השם. אז נכון שזה מגיע מזמן המנדט. אבל למה "פלסטינה", כשבאנגלית אומרים "פלסטיין?" משום שכך כונתה הארץ במרכז אירופה ובמזרחה. פלשתינא – ברוסית, גרמנית וכולי. והמונח היה בשימוש נרחב בחוגים ציונים בתחילת המאה העשרים- הם דיברו על התיישבות בפלשתינא, לא פחות משדיברו על התיישבות בארץ ישראל.
ב- 1920 הנציב העליון הראשון הרברט סמואל היה צריך להחליט מה שמה הרשמי של הטריטוריה. באנגלית קראו לה פלסטיין, בעברית פלסטין, ובעברית – הוא שקל לתרגם ארץ ישראל, והחליט שזה מסוכן מדי ויקומם את הערבים. ובמקום זה להשתמש במונח שהיה מוכר היטב לציונים אירופאים – פלשתינה – בתוספת א"י.
(מגוחך בעיני כל אלה הטוענים ש"פלסטין" מעולם לא הייתה קיימת. כל מסמך בערבית של ממשלת המנדט חתום במלים "חכומת פלסטין").
ובקיצור, מכאן "פלשתינאי", ואמירתה של גולדה מאיר ש"היא פלשתינאית", שהייתה נכונה לחלוטין. היא הייתה פלשתינאית, לא פלסטינית.
בדיוק, יאיר.
גולדה הייתה פלשתינאית. האנשים שבהם אנו עוסקים עכשיו הם פלסטינים.
מבין את ההבדל?
יש לי כמה שאלות וכמה דברים אליך, עודד ישראלי:
אתה כותב שהערבים שהיגרו לכאן לא היו קולוניאליסטים והיהודים כן. הכיצד?
הרי נוכחותם של הערבים בארץ הזו, ובכלל בכל אותו המרחב העצום בו יכלו לנדוד ולהתיישב כאוות נפשם, כדבריך, כולו פרי של מסע כיבושים אדיר – שכלל הרג, החרמת אדמות, כפיית דת, וכן נישול של אוכלוסיית הארץ המקורית (יהודים, נוצרים ושומרונים) על-ידי חקיקה של חוקי אפרטהייד משפילים (שעוצבו בדמות כתב כניעה המכונה "חוזה עומר"/"תנאי עומר"). הנישול של אוכלוסית הארץ המקורית גם נעשה באמצעות הטלת מיסי עושק – שכללו מס גולגולת ומס על אדמות – דבר שגרם להתרוקנות הארץ ממאות אלפי תושביה המקוריים, ואיפשר בסופו של דבר את היתנחלותם של "מהגרים" ערבים בכל אשר יחפצו…
אז כיצד זה ההתנחלות של ערבים בארץ ישראל הכבושה לא הייתה "קולוניאליזם"? והרי התנחלות של בני עם כובש בשטחים שנכבשו במהלך אימפריאליסטי הוא "קולוניאליזם" לשמו?!
דווקא ההגדרה של היהודים כקולוניאליסטים נראית לי מוזרה: הרי אתה עצמך אומר שהם היו בעלי תודעה לאומית, והם לא באו לארץ זו סתם כך במקרה – כמו קולוניאליסטים שכבשו איזו ארץ חדשה ורצו להתנחל בה מסיבות כלכליות – אלא דווקא בגלל שיחסו אותה לאבותיהם ומצאו אליה איזה קשר היסטורי לאומי… אז נניח שחלקם ירשו מאבותיהם בעיקר את הנרטיב ההיסטורי ואת התודעה הקולקטיבית היהודית הלאומית (אותו נרטיב שרואה ביהודים "עם", "גוי" ו"לאום" מיוחד, שיש לו אבות משותפים, היסטוריה ממלכתית משותפת, ושאיפה לעתיד גאולי משותף בארץ אבותיהם) אך הקפידו פחות בעניני קדושה טהרה ופולחן… נו, אז מה? האם יהודי חייב לקיים את כל תרי"ג מצוות לפני שהוא מעז לראות את שאר היהודים כבני עמו ואת הארץ שאליה התפללו לשוב אבותיו כארצו? האם כל אירי חייב להיות קתולי אדוק לפני שהוא הופך לפטריוט? האם הטיבטי חייב להאמין בדאלהי-למה לפני שהוא מתנגד לכיבוש הסיני? האם כל צרפתי חייב קודם-כל לאכול רגל צפרדע וגם שבלול לפני שהוא מעז לשיר את המרסלייז?
בסופו של דבר נראה לי שאתה מיחס לציונים איזו "זדוניות" שלא הייתה בהם. הם לא "המציאו את הלאומיות לפי דגם אירופי" אלא להיפך: האירופים השאילו את רוב סממני הלאומיות שלהם מהדגם של עם ישראל התנכ"י (רובם המציאו נרטיב לאומי שכולל וריאציות על אבות שבטיים משותפים, עם נבחר, גיבורים לאומיים ומלכים אפונימיים, ארץ נבחרת וכד'). כאמור, היהודים בנרטיב הפנימי שלהם, תמיד ראו את עצמם כקולקטיב בעל מוצא שבטי משותף והיסטוריה שבטית וממלכתית עתיקה משותפת, ותמיד היתה להם (לפחות באופן רשמי, בכתבים ובתפילות שלהם) שאיפה לחזור לארץ אבותיהם ולהשתחרר מהחיים כמיעוט שמפוזר בעולם וחי תחת שלטון זרים. על כך הם אמרו שלוש פעמים ביום, במסגרת תפילת שמונה-עשרה:
"תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו"
נו, אז נכון שחלק מ"הציונים" חזרו אל הנרטיב הלאומי הזה בעקבות כך שמאמציהם להשתלב בין הגויים בגולה עלו בתוהו, וחלק הצטרפו בגלל שנרדפו. האם זה זדוני מצידו של מיעוט נרדף לשאוף להשתחרר מהחיים בגלות כמיעוט נרדף ולרצות להקים לעצמו מדינה עצמאית בארץ אבותיו? האם זה הגיוני והומאני שמליוני יהודים ימשיכו לנדוד בגולה ולחיות כמיעוט שסובל משנאה ורדיפות רק בגלל שארצם המקורית היחידה נכבשה בידי האימפריאליזם הערבי-מוסלמי, ובגלל שכמה רבבות פלאחים ובדואים החליטו להתנחל דווקא בה? מדוע שהיהודים הללו לא ינסו "לגאול אדמות" – או אף לפתוח ברקונקיסטה אם אין ברירה? ומה בדבר האחריות של הכובשים הערבים המוסלמים, שכבשו את הארץ הזו, ושהתעללו וטבחו גם הם ביהודים מדי פעם, ושחוקקו את "תנאי עומר", ושהטילו מסי ג'זיה וחארג' שגרמו לנישול היהודים מארצם? האם להם אין אחריות על התוצאות?
כמה דברים להנא: תשמעי את יכולה לנסות לשקר לעצמך שהציונים פשיסטים דכאניים וגזעניים וכול הבבלת אבל כול מי שעיניו בראשו רואה את העולם הערבי ואת התנהלותו ומבין מי הבעייתי… גם אירופה מתחילה לאבד אליכם את הסבלנות ולא יקח הרבה זמן שפשיסטים יעלו שם לשילטון וזה נטו בגלל ההתנהגות האגוצנטרית והאטומה שלכם, יש לכם הזדמנות לתיקון עצמי ודקולוניזציה של המרחב כדאי לנו ובעיקר לכם שתנצלו את ההזדמנות הזאת וותרו מרצון על הפריבילגיות שלכם, תעזבו את היהודים בשקט ותתנו להם את המדינה היהודית בקווי 67, תתנו אוטונומיה לא לדרוזים ומדינה לכורדים, תתנו לאחיי המרונים לחדש את שפתם כקדם שבחסות האימפריאליזם הערבי מוסלמי שלכם מחקתם אותה, אותו הדבר בשביל אחיי הקופטים הם היו במצרים לפניכם והם יישארו שם אחריכם, ויתור פריבילגיות הנא זה כול מה שאתם צריכים לעשות כי האדמה זוכרת מה שהאדם שכח ואתם כובשים והנכבה היא הוכחה כואבת של סיום הכיבוש הערבי.
לשאוליטו -
יש הבדל בין פליטי מלחמה, כמו הסודאנים היום למשל, או היהודים באירופה, או פליטים פלסטינים ולבנונים במלחמות – לבין תנועה פוליטית מאורגנת, המבקשת להתיישב, להפוך לרוב, לשלוט באחרים ולנשלם באופן מאורגן.
תפסיק לקשקש. אין דבר כזה פלשטינים, פלסתינים, פלסטינים או פלשתינים. זוהי המצאה של ה-40 השנים האחרונות. לפני כן כולנו היינו פלשתינים, בעיקר וקודם היהודים שביננו. העובדה שערבי גונב מונח עתיק יומין שיש בה במקור אות "פּא" דגושה, שלא קיימת בכלל בערבית, מעידה יותר מכל שהחיבור ביון הערבים לפלשת / פלסטין הוא מאולץ ומלאכותי !
בדיוק. כול הזהויות הן תודעות חולפות.
http://www.youtube.com/watch?v=zFknpmeW9f0
פינגבאק: השתלטות « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: השתלטות / אייל קליין | מחשבה אורחת
פינגבאק: Domination « Truth from Eretz Yisrael
הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, כותב בווינט שהפלשתים פלשו לארץ כנען בשלושה גלים. הראשון בתקופת האבות, השני זמן מועט לפני שפלשו אליה בני ישראל בתקופת יהושע (אזור עזה), והשלישי בימי השופטים (מעזה ועד עקרון!). ולמען הסר ספק הוא מבאר כי "מכל מקום, בוודאי שאין שום קשר בין הפלשתים ובין השבטים הערביים המתגוררים באיזור כיום, והמכנים עצמם פלסטינים".
http://m.ynet.co.il/Article.aspx?id=4185221