מה הייתם עושים לו הייתם זוכים בלוטו בסכום הכי דמיוני ומוגזם שהייתם יכולים להעלות על דעתכם? מסדרים את הילדים והמשפחה? משדרגים את הבית? קונים משהו שרציתם המון זמן? משקיעים במשהו שחשוב לכם? – ועכשיו, דמיינו רגע שמדינת ישראל, כולנו, נקבל סכום כסף עצום מדי שנה. מה הייתם עושים איתו? בונים תשתיות? משפרים את מצב הפריפריה? החינוך? הסביבה? המשטרה? התחבורה? ועכשיו – הפסיקו לדמיין. באחרונה התגלה מאגר של גז-טבעי בשטח ישראל, שהוא מהגדולים בעולם, שערכו נאמד בשווי של מאות מיליארדי דולרים, וצריך להחליט מה עושים איתו. זה לא עניין זניח, מדובר באחת ההחלטות הכי חשובות בתולדות המדינה. אז מה עושים? הרי רק מלחשוב על הממדים האלו אפשר לצאת מהדעת… לא מעניין לדעת מה עשו אחרים שגילו משאבים עצומים כאלו לפנינו, ושהתעשרו בבת אחת?
בביקור קצרצר בנורבגיה באחרונה, פשוט יצאו לי העיניים מהחורים מרוב קנאה והערצה. רק בשנות השישים הם מצאו מאגרי נפט, וזה לא ייאמן מה שהם עשו עם הרווחים. דבר ראשון, הם החליטו שהכסף לא ישנה אותם. כולם המשיכו לעבוד, המסים נותרו גבוהים, וההכנסה החדשה שימשה כערובה לשיפור אורח החיים הנורבגי האהוב עליהם. פרויקט שהם גאים בו במיוחד הוא שדרוג הפריפריה. בפריפריה הנורדית חיים המון דייגים, שזה מקצוע עתיק ובריא רוב הזמן, אבל לא הכי רווחי כאשר לכולם יש גישה לים. ככל שנעשה קשה יותר לגור בפריפריה, העוני עלה וחלק מתושביה נאלצו להגר מאזורי החוף המרוחקים. העיירות היפיפיות עמדו בסכנת הכחדה, והממשלה החליטה להתערב ולטפח בכספי-הנפט את אזורי ואנשי הפריפריה, כדי לדאוג שהמקומות ובעלי המקצוע הנורבגים לא יגוועו. הם דאגו לשמור על דרך החיים האהובה עליהם, מה שעשה אותם גם למאושרים יותר. (אגב, גם בישראל תושבי הפריפריה לא מצליחים להתפרנס, ורבים מהם עוברים למרכז ולערים; כך שהשאלה הזאת רלוונטית גם עבורנו).
ואכן, הכסף עזר מאוד, אבל למרות שכולם נהנו מהרווחים, הוא לא שינה את האופי הנורבגי של האדם הפשוט. בנורבגיה כולם עובדים (בהרבה מקומות רק עד ארבע אחה"צ), ושיעור האבטלה הוא אפסי (כ-2-4%, והם עוד מתגעגעים לימים שבהם הוא עמד על 1.2%). ולא, לא מדובר על "מועסקים" במשמעות של משרות-חלקיות ושכר-נמוך כמו בארץ, מדובר על משכורות חלומיות, כמה חודשים של חופשה בתשלום-מלא כל שנה, שנות-שבתון ופנסיה נדיבה. וזה לא בגלל הנפט, זה בגלל שבנורבגיה יודעים שעובדים מאושרים – כאלה שלא יושבים להם על הראש עם סטטיסטיקות וחוזים אישיים, ושאף פעם לא דואגים מ"לסגור את החודש" – עובדים טוב יותר ומרגישים חלק מהמקום. ומה שמעניין במיוחד זה שהם לא עובדים כדי לא-לרעוב. כלומר, בניגוד למה שמספרים לנו ביבי, שטרסלר ויתר תומכי הכלכלה הליברלית, בנורבגיה דמי האבטלה נדיבים במיוחד (שנה וחצי ב-87% משכרך, לעומת 2-6 חודשים של 30-60% בישראל), ובכל-זאת כל האנשים עובדים. זאת עובדה. והם לא עובדים כדי לשרוד, אלא בגלל שהמקצועיות וההצלחה גם נותנים לנו משמעות בחיים ועושים אותנו מאושרים.
דבר שני שהם החליטו, זה לא לבזבז את הכסף בבת אחת ומייד, אלא לנהוג בקור רוח ולתכנן את השימוש במשאבים לטווח הארוך לטובת כלל הציבור. הנורבגים מחשבים בחוכמה את העתיד וכך הם שומרים על יציבות המשק, ומונעים טלטלות בעתיד. כתוצאה מכך הם הפכו למדינה השלישית בעושרה בעולם לנפש(!), לראשונה בעולם(!) כבר עשר שנים במדד הפיתוח האנושי (כלומר, איכות החיים), ולמדורגת במקום החמישי במדד ה"קלות לעשות עסקים" מבין מדינות אירופה. הסיבה היא שמייד עם גילוי הנפט הם התחילו להקים קרנות. חלק מהקרנות הפכו אותם למדינה שמלווה כספים למדינות אחרות, ונהנית מהריבית. חלק אחר, עוזר להם לתכנן את העתיד, לימים שהנפט ייגמר (וזה כבר כאן בכול העולם). וקרנות נוספות עוזרות לנורבגים בהווה, בין אם זה להשיג מקורות הכנסה נוספים (למשל הפקת אלומיניום, כלומר – אנרגיה מתחדשת), בין אם זה לרווחת האזרחים (חינוך, בריאות, ביטחון-סוציאלי, מדע), ובין אם באמצעות תפעול חברות כלכליות לרווחת הציבור (כמו תקשורת ותחבורה).
מה שחשוב באמת
איך שלא מסתכלים על זה, רמת המחיה בנורבגיה היא חלומית. ההוצאות הגדולות במדינה (בסדר יורד) הן: מענקי-פנסיה, רשויות-מקומיות, השקעות בנפט, תחבורה, אכיפה, סיוע לעובדים ורווחה, מיסוי וממשל. החינוך הוא כמובן חינם, כולל אוניברסיטה, ואפילו אם אתם לומדים בחו"ל ישלמו עליכם, פלוס תקבלו סיוע. גם אם אתם תיירים בנורבגיה תוכלו ללמוד בחינם, מתוך הנחה שככה הם מזמנים לשם את טובי המוחות. רק תלמדו. ושירותי הבריאות גם הם ניתנים ללא-תשלום, בלי שישאלו למי יש "מושלם" ובאיזה קופה אתם. הכול כלול: תרופות, אשפוזים וביקורי בית. כמו ביתר מדינות סקנדינביה הפערים הכלכליים קטנים ביותר, ואין – פשוט אין דבר כזה – עניים או הומלסים. המדינה דואגת לכולם. ועוד לא דיברנו על התחבורה, על סביבה נקייה, על ביטחון סוציאלי, על חופשות, פנסיה וחופשת לידה בדיונית לגמרי (שנה לאם, שלושה חודשים לאב, בתשלום מלא, ועוד שנה ללא תשלום). אפילו בכלא הנורבגי שווה לשבת. אל תתבלבלו, זה לא הכול בגלל הכנסות הנפט, או מפני שלנו יש מלחמות ולהם לא. למעשה, הם ממשיכים לגבות מיסים מהגבוהים בעולם (על אנשים פרטיים ועל חברות; רק המע"מ הוא 25%), והם גם ממשיכים להפעיל כבישי אגרה, למרות ההכנסות העצומות מהנפט, רק שהתמורה בעדם היא פשוט עסקה שכל אחד היה חוטף. זה פשוט ראש נקי מדאגות. כך שאין פלא שהאנשים שם (ובסקנדינביה בכלל) הם אלו שבהתמדה מדווחים על רמת האושר הגבוהה בעולם.
נורבגיה בישראל?
כל זה יכול לקרות גם כאן. זה ממש בהישג יד. הממדים ההיסטוריים וההיסטריים של המשאבים שהתגלו בבטן האדמה הם מטורפים לחלוטין, והם יכולים לשנות את רמת המחייה והשירותים הסוציאליים בישראל, ולהבטיח את עתיד החברה לעוד שנים רבות. אלא שבגלל כמה חמדנים, יש סיכוי רציני מאוד ש"הזכייה בלוטו" לא תגיע אלינו, אלא תשתלשל אל קופתם כמה בודדים, שכסף הוא לא ממש מצוקה עבורם.
כך הכסף שלנו הולך לאחרים
הנורבגים היו מאוד נדיבים והעניקו לחברות הנפט 13% מהרווח, כדי שישקיעו בחיפוש והפקה, וכשמדובר בסכומים כאלו, האמינו לי, 13% זה מאוד-מאוד משתלם. חברות הנפט קפצו כמובן על המציאה. אלא שבעוד שבנורבגיה כמעט כל הרווח הוא של האזרחים (87%), בישראל רק מיעוטו (25%) יועבר לשימוש המדינה. כדי לתת לכם פרופורציה על מה מדובר, אילו היינו נוקטים במדיניות דומה בישראל, ואפילו אדיבה יותר כלפי ברוני-הנפט, שנותנת להם 20% מהרווחים(!), הם עדיין היו נהנים מהכנסה גדולה יותר מזאת שעושה החברה הרווחית ביותר בישראל. 60 מיליארד דולר! הייתי מתחלף איתם עכ-שיו! אבל לחזירים זה לא מספיק. 20% מהרווח זאת מציאה, אבל הם דורשים בחזירות 75%, כפי שקובע חוק מיושן, שאת תיקונו הם הצליחו למנוע. וזה הרי חולני לחלוטין. מה זה, אין עניים שאנחנו רצים לתת את הכסף למי שיש לו גם ככה? מדובר כאן על "גניבה חוקית" בממדים שלא ידענו קודם. כמובן שבחיים לא היינו חושבים להעניק את התשלום על האוויר או המים לאיזו משפחה ספציפית, אז למה על גז כן? הטבע כולו שייך לאלוהים או לכלל-הציבור (תבחרו), ולא ייתכן שבודדים יתעשרו ממנו בפסיכיות שכזאת, וכולנו נהפוך לשבויים שלהם.
בנורבגיה הבינו את זה, ואכן החברות הגדולות במדינה (בסדר יורד: נפט, אלומיניום, תקשורת ודיג) הן כולן ממשלתיות. זה לא אומר שהן לא רווחיות או לא-יעילות. זה רק אומר שהרווחים מושקעים ברווחת כלל הציבור, ולא רק בעלי-הזיכיון, וכך כולם נהנים ממתנת הטבע. החברה הממשלתית יוצרת עשרות אלפי מקומות עבודה, ובניגוד להעסקה של התאגידים, המדינה גם מפקחת גם על השימוש בכסף וקובעת כללים אתיים (כמו תשלום הוגן לעובדים, לא להשקיע בחברות שמסייעות לייצור נשק גרעיני, מזהמות וכד'). ובכל זאת, החברות הנורבגיות הן עדיין רווחיות מאוד, והן גאות בתרומה שלהן לכלל החברה.
בישראל הקרב לא הוכרע בינתיים. זה עדיין יכול לקרות גם כאן, ואתם יכולים להשפיע. יש מאבק ציבורי, וכולנו יכולים לקחת בו חלק. אפילו עצם המאבק מפחיד את ברוני-הגז, שכבר הבינו שיש תמיכה רחבה בציבור בצורך להתפכח ולשנות את החוק ומייד. אבל הברונים גם כן לא מוותרים בקלות, ובדרך אל השוד הגדול כל האמצעים כשרים. הם גייסו לעזרתם תנועות לאומניות שמנסות להפחיד אתכם, ולהשתמש בנימוקים מגוחכים כדי לתת את משאבי-כולנו לאחרים. הם פתחו בקמפיין עתיר-ממון, שמנסה לשכנע אותנו שאם חלילה לא ניתן את הכסף לברוני-הגז, מי שירוויח זה המצרים. וזה הרי קשקוש. קודם כל, אין קשר בין המחיר לעניין הבעלות (הממשלתית או הפרטית) על הגז הישראלי. הגז יישאר ישראלי בכול מקרה, השאלה היחידה היא איזה חלק מרווחיו יגיע לציבור, וההחלטה לא משנה לטובה או לרעה את יכולתנו להתחרות במחירים. שנית, למרות שהתחרות היא גם מול ספקי גז אחרים, לא בכדי הם משתמשים דווקא בעניין המצרי ובסלוגנים עם אותיות ערביות (גזענות, הפחדה, נזק ליחסי-המדינות וכו'). למעשה, השוק העיקרי שממנו יבוא הרווח אינו בהכרח ישראל (שהיא שוק קטן) אלא שווקים גדולים יותר. שלישית, אם החברה תהייה ממשלתית, הממשלה תוכל לנטר ולקבוע את המחיר, ודווקא אם היא תהיה פרטית נצטרך כולנו לקוות ל"מחיר טוב" מהברונים. ורביעית, גם אילו לא היינו יכולים להתחרות (בלי קשר לבעלים) במחיר (המצרי או של כל ספק אחר), תמיד אפשר, כפי שראינו באחרונה, להחליט עקרונית שישראל משתמשת רק במוצר הישראלי.
בכול אופן, הסיפור לא סגור, ואתם יכולים להשפיע! למידע נוסף על השערורייה והצטרפות למאבק בקרו באתר המאבק:
לקריאה נוספת: כלכלה, פערים ובעלי-ההון במלים פשוטות מי קבע שמסים זה רע שכר מינימום ואנחנו לענות לקלישאות של הימין הכלכלי משלמים כמו בוב'לה משלמים
חשוב וצודק. תודה איל. הערה: הלינק ב"תנועות לאומניות שמנסות…" לא עובד.
תודה. תוקן.
פינגבאק: Tweets that mention זכינו בלוטו! מה עושים עכשיו? « אמת מארץ ישראל -- Topsy.com
מאמר מעולה ומאיר עיניים. השתכנעתי :-)
אז מה ההצעות הקונקרטיות להשפעה? אנא כוון אותנו לדברים ספציפיים שאפשר לעשות בעניין!
ר' באתר המאבק. http://www.israel-restart.com/
מעניין מאוד. עכשיו הם "ברוני הגז".
קודם הם היו סתם אנשים שהשקיעו שנים מזמנם ומיליונים מכספם כדי לחפש משאבי טבע שאיש לא האמין בקיומם, שלמדינת ישראל לא היה אכפת מהם לא נקפה זרת למצוא אותם, וכל זאת על סמך חוק ברור שהגדיר בדיוק מה מגיע לאותם אנשים אם הם יצליחו למצוא משהו כנגד כל הסיכויים.
ברור אגב שאם הם לא היו מוצאים כלום אז כל זמנם וכספם היו יורדים לטימיון. עכשיו, אחרי שהצליחו למצוא משהו, אז זה הפך להיות "של כולנו", ורוצים לשנות את החוק בדיעבד.
לא ראיתי שהמדינה וכלל אזרחיה השתתפו בחיפושים ובזבזו זמן וכסף. המדינה חוקקה חוק ברור שאמר לאותם משקיעים: תבזבזו אתם זמן וכסף, ואם תמצאו משהו, תשלמו למדינה כך וכך. עכשיו, אחרי שמצאו, כולם חכמים לאחר מעשה ורוצים נתח מהעוגה.
זה לא רק לא הוגן, זה גם לא יעמוד במבחן בג"צ.
אגב, לא ראיתי שנורבגיה שלחה אנשים פרטיים לחפש משאבי טבע ואח"כ שינתה להם את החוק….
הי איל,
אני לא כלכלן ובמחשבה ראשונה גם לי היה ברור שמכיוון שהמשאבים שייכים למדינת ישראל, תושבי המדינה הם הראשונים שצריכים ליהנות מהם ולכן יש להגדיל את אחוזי התמלוגים (למעט הסתייגות משינוי החוק בדיעבד, רק לאחר שהתגלו הרווחים הפוטנציאלים – דבר שאינו ראוי בעיני. אם רוצים אפשר לקבוע כללים לגבי חיפושים עתידיים. מה שנחתם נחתם), אבל אחרי קריאה של קצת נתונים אני כלל לא בטוח בכך.
כפי שכתב שחר, עלות חיפושי הגז מגיע למאות מליוני דולרים. לו מדינת ישראל הייתה משקיעה את הסכומים הללו בעצמה ולא באמצעות זכיינים, רווחי הגז, במידה והיה מתגלה, היו משמשים קודם כל לכיסוי העלויות. זאת אומרת שכך או כך, בין אם באמצעות מיסים ובין אם בתמלוגים מופחתים, אזרחי ישראל היו צריכים לשלם סכום לא מבוטל לפני שמתחילים לספור את הרווחים.
שנית, רווחי המשקיעים הפרטיים משמשים גם את האזרחים, שכן חלק מרווחי כספי הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלהם נובעים מהשקעה של מנהלי הקרנות בחברות האנרגיה. זאת אומרת שככל שהחברות מתעשרות, גם סכומי הפנסיה וההשקעות הפרטיות גדלים, ושפגיעה ברווחי החברות תפגע גם ברווחי האזרחים.
אני יודע שאלו טיעונים קפיטליסטיים קלאסיים ושוב, אני לא כלכלן ותפיסת עולמי נוטה לטובת האזרח ולא הטייקון, אבל נדמה לי שבסיפור הזה מידע חשוב מוסתר ע"י עשן של ססמאות (משני הכיוונים), ושבשורה התחתונה המספרים מספרים סיפור קצת אחר.
אשמח לקרוא דיעה אחרת.
הכל טוב ויפה. באמת.
רק יסלח לי אלוהים, הישראלים הם לא עם – הם עמה. (בכוונה אני מכליל אבל כולנו יודעים שהמסה הקריטית של החברה הישראלית היא לבנטינית-ניאנדרטאלית) ונדמה לי שגם אם המהלך הזה יצליח, הוא לא. אתן דוגמה אחת למה לא – הישראלי הממוצע יקפוץ כמוצא שלל רב על ההזדמנות לקבל דמי אבטלה שמנים ויעדיף לשבת בבית וליהנות ממדינת רווחה שמשלמת לו כסף ועוד נותנת לו בחינם ביטוח בריאות וכיו"ב. בישראל אין דייגים שגאים להמשיך את מורשת אבותיהם, בישראל יש אנשים שמחפשים לעבוד כמה שפחות, ולסחוט כמה שיותר.
אילו שני הסנט שלי.
שחר –
בהחלט מוטב היה לו המדינה הייתה עושה זאת קודם. היא אף ניסתה והלובי מנע זאת. חשוב לומר שאנחנו חיים בעידן חשוך שבו יכולתנו כאזרחים להשפיע על הכנסת ולעשות לובי קטנה לאין שיעור ממי ששולטים כמעט בכל ההון בארץ. כתבתי על זה כאן. עכשיו השאלה היא של מי המדינה, והאם אנחנו דמוקרטיה. אין לי מושג אם בית המשפט יעמוד לצידנו, האזרחים שנשדדים כאן, או יקבל את העסקה המושחתת שעוגנה בחוק קודם, אבל יש לנו הזדמנות לפחות להשמיע קול. אכן, בית משפט, אם הוא רוצה לעשות צדק, צריך לברר איך נמכרו משאבי המדינה כולם לאזרח אחד, בעל-הון עתק, ולפסול את ההחלטה הזאת מראש, ולא לקבל בעיוורון את ההסדר שמכר את האזרחים והדמוקרטיה לעשירים. כך גם נהגו בעניין הפרטת בתי-הכלא, שלכאורה נעשתה "כדין".
מכול מקום, ההסדר המוצע לא מאפשר לומר שהם "בזבזו את זמנם". הם יקבלו פיצוי גדול מאוד. חלומי אפילו. אבל לא את הבעלות על משאבי המדינה. (ולגבי האם נורבגיה שלחה אנשים פרטיים או לא – יש לך תימוכין לקביעות האלו?)
יונתן –
על העניין העיקרי (תיקון העוולות בדיעבד) אני חושב שהשבתי אצל שחר. לגבי הסיוע של הון פרטי לצמיחה הכללית (ובכלל זה קרנות) כתבתי כאן. האזרח ה"ממוצע" מרוויח, אבל רוב האזרחים מפסידים, והופכים תלויים יותר בטוב הלב של האלפיון העליון.
איילון –
שיעור האבטלה המוחלטת לא היה גבוה יותר כאשר דמי האבטלה היו גבוהים יותר. בשיטה הנוכחית אנחנו מייצרים אבטלה סמויה על ידי משרות חלקיות ומשכורות שאינן מספיקות לאנשים לחיות. בפועל, אנשים לא חיים טוב מדמי אבטלה, לא כלכלית ולא נפשית. אני חושב שעם כל הביקורת העצמית, יש גם הישגים לא רעים לישראלים במגוון תחומים, שמלמדים שהם לא רק עצלנים ונצלנים. אישית, אני גם מוכן לחיות עם אבטלה של אפילו 10%, ורק שהם לא ירעבו, מאשר של 2% אבל כשרבים לא יכולים לקבל אפילו טיפול רפואי.
רוצה לדרבן אנשים לעבוד? אחלה, לא דרך פגיעה בבריאותם וזכויותיהם הבסיסיות. יש דרכים אחרות.
חברים יקרים – הבאתם לי עוד כמה רעיונות. שימו לב:
1. במדינות רבות מקובל לתת זיכיון לבנות כביש אגרה או רכבת קלה לחברה פרטית, היא מממנת ומארגנת את כל הבנייה, ובתמורה המדינה מאפשרת לה לתפעל את הכביש (ולהרוויח ממנו) במשך 25 שנה, ואח"כ להעבירו לרשות המדינה.אני מציע שניתן לחברות כאלה לבנות על חשבונן כבישי אגרה, ומיד כשהבנייה תסתיים – נשנה את החוק וניקח את הכביש לעצמנו, כי הוא הרי כבישי הארץ הם "של כולם".
2. יש בישראל הטבות מס ליזמים שמארגנים פרוייקטים של פינוי בינוי – לוקחים שכונות ישנות ומתפוררות, בונים במקומם דירות חדשות,ובתמורה מקבל היזם דירות בפרויקטים והטבות מס שונות. אני מציע שניתן ליזמים לבנות, וכשהפרויקטים יסתיימו – נבטל להם את כל ההטבות, כי הרי קרקעות המדינה הן "שלנו", ולא יעלה על הדעת שיזם פרטי ירוויח על חשבוננו.
3. על אותו משקל – ישנן הטבות מס למפעלים באזורי פיתוח. ניתןליזמים לבנות שם מפעלים מוצלחים ורווחיים, ואח"כ נבטל מיד את כל הטבות המס, כי המיסים הם של כולנו והטבות המס הן על חשבוננו.
המאפיין של כל הנ"ל הינו סיטואציות בהן המדינה לא עושה כלום בתחום מסוים, מטילה על אנשים פרטיים להשביח את אותו תחום, ואם חס וחלילה הם מצליחים – משנה את ההטבות שהובטחו להם מלכתחילה.
בקיצור חברים יקרים, לפני שנהפוך כולנו לנורבגים זוללי סלמון, תנסו לחשוב מה הייתם חושבים לו א ת ם היתם אלה שהוציאו מיליונים ובזבזו שנים על חיפושי גז, וכעת היה בא מישהו ומציע להשתתף אתכם ברווחים….
מדהים כמה הדיון הזה לא מבוסס על עובדות.
שחר כותב "לא ראיתי שהמדינה וכלל אזרחיה השתתפו בחיפושים ובזבזו זמן וכסף", ואיל כותב "צריך לברר איך נמכרו משאבי המדינה כולם לאזרח אחד" – בדקתם פעם מה אחוז אחזקות הציבור בחברת רציו למשל? 73% כלומר, לא רק שהציבור השקיע (הימר?) המון כסף בחיפושים האלו, הוא גם ירוויח את רוב הרווחים, בלי קשר לגובה התמלוגים שילכו למדינה (בעיקר דרך הרווחים שיעשו קרנות הפנסיה וקרנות ההשקעות שקנו מניות של החברה). אבל, מי ירוויח? מי שהשקיע בחיפושים כסף, ולא מי שלא השקיע. לא יודע מה אתכם, אבל לי זה נשמע פחות או יותר סביר.
ועובדה פחות חשובה אבל עדיין לא מדויקת – "שאין פלא שהאנשים שם (ובסקנדינביה בכלל) הם אלו שבהתמדה מדווחים על רמת האושר הגבוהה בעולם" – במדד הסיפוק מהחיים נורבגיה אמנם מדורגת במקום 19 המכובד, אבל מדינות כמו איראן ומלזיה נמצאות לפניה, כך שאני לא בטוח מה אפשר להסיק מזה… (אולי התבלבת עם מדד ה HDI בו נורווגיה ראשונה? אבל במדד הזה ברור שיש קשר לכמות המשאבים שיש למדינה, כך שהטיעון יוצא חלש)
לגבי האנלוגיה ללוטו – לא זכינו בלוטו. כשאתה זוכה בלוטו, אתה הולך לקחת צ'ק. כשאתה מוצא מצבור גז, אתה בעצם זוכה במכונה שצריך להשקיע בה עשרות עד מאות אלפי שקלים ליום על מנת להפיק משהו שכנראה תוכל למכור. אתה לא יודע בוודאות כמה גז יש שם, וכמה הגז יהיה שווה בעוד X שנים כשתפיק אותו. כך שלהשוות את מציאת הגז לזכיה בלוטו זו דמגוגיה זולה שלא מקדמת את הדיון. ההנחה שגודל העוגה קבוע, בלי קשר לאיך המדינה תקבע עכשיו את התמלוגים (כמו שאפשר להסיק מהאנלוגיה ללוטו) היא לא נכונה. גם בלי שהמדינה תתחיל לשנות את החוקים באמצע המשחק, חיפוש גז הוא עסק בעל סיכון גבוה, אפילו אחרי שנמצא הגז (לא כל שכן לפני).
אני לא לגמרי בטוח מה העמדה שלי בנושא תמלוגי הגז (אני נוטה ל"בואו נדאג שוועדת ששינסקי תוכל לעשות את עבודתה בשקט ותפעל בשקיפות גבוהה מאוד כדי לצמצם אינטרסים זרים"), אבל ברור לי שעם אנלוגיות דמגוגיות כמו הלוטו, ועם חוסר ידיעה של העובדות לא נגיע רחוק.
שחר –
הדוגמאות שלך, על הקמת תשתיות אין-מאין (רכבת, בניין וכד'), במיוחד כשלא מדובר במונופול, במיוחד כשמדובר בזיכיון לתקופה מוגבלת, ובמיוחד כשלא מדובר בבלעדיות על משאב ציבורי, היא שונה. לא ייתכן שזכיין בודד ינהל את המים או החוף של כולם, וכך גם לא הגז, ובטח שלא לתקופה בלתי מוגבלת. לא משנה איזה זיכיון מושחת סידרו לו.
שנית, הדוגמה של מפעלים, לעומת זאת, שונה לגמרי. ראשית מפני שאכן אין כל הבטחה שרמת המס תישאר ולא תעלה/תרד. והיא אכן משתנה בישראללרעת הציבור, ואפילו לרמה שערורייתית. ר' כאן על ההיסטוריה של מס החברות. בהחלט זכותו של הציבור לדרוש החזר מהחברות. בניגוד לאופן שבו מציירים את הדברים, אף אחד לא עושה את ההון בעצמוףכל החברות נשענות על מערכות משפט, אכיפה, תחבורה תקשורת ועוד – במימון ציבורי. כלומר, כולנו מושקעים בחברות האלו, ולכן זכותנו לדרוש מהן תמורה ציבורית, בצורת מס.
וכמו שכתבת: "תנסו לחשוב מה הייתם חושבים לו א ת ם היתם אלה שהוציאו מיליונים ובזבזו שנים על חיפושי גז, וכעת היה בא מישהו ומציע להשתתף אתכם ברווחים…." – זהו בדיוק, אף אחד מאיתנו לא יכול היה, גם אילו רצה, להשקיע זמן וכסף בגז. המדינה היא הגוף שאמור להגן על האזרחים כקולקטיב, ולא רק על זכויות הקניין של עשירים, ובטח שלא למכור את הזיכיון לקבוצה קטנה. ושוב, המשקיעים לא יוצאים מופסדים, אז תפסיק לצייר אותם כך. אני מוכן להתחלף איתם בכל רגע.
עפרי –
כתבת שבעיניך זה סביר שמי שהשקיע בחיפושים כסף ירוויח והיתר לא. למעשה, לרוב הציבור אין כל יכולת להשקיע, הוא חסר הון, ובטח שאין לו כל הבנה בזה. זה לא אומר שלאנשים בנתיבות, קרית גת או קרית שמונה, למשל, אין זכות על האוויר, המים והגז כמו למר תשובה. לכולם יש. כל ההסדר שלוקח את זכויותיהם הוא הבעיה, לא זה שיחזיר להם אותן.
לגבי מדדי האושר הבינ"ל, הם אכן רבים, ולא, אינני מתכוון לפיתוח אנושי. כל חיפוש שהרצתי הציג תמיד את דנמרק, פינלנד, אייסלנד שוודיה ונורבגיה (שבהן מדיניות הרווחה הנדיבה בעולם) בראש, או לפחות הרבה מעל איראן ומלזיה (שאיפה לעזאזל מצאת אותן ראשונות?!). כל אחד מוזמן לחפש בעצמו. המקורות שאני מצאתי כוללים עיתונות מהשורה הראשונה בעולם (ולא רק), כגון:
http://news.bbc.co.uk/1/hi/6563639.stm?lsm
http://www.huffingtonpost.com/2010/07/03/worlds-happiest-countries_n_633814.html#s109418
http://www.forbes.com/2010/07/14/world-happiest-countries-lifestyle-realestate-gallup-table.html
http://news.bbc.co.uk/1/shared/bsp/hi/pdfs/28_07_06_happiness_map.pdf
http://www.forbes.com/2009/05/05/world-happiest-places-lifestyle-travel-world-happiest_slide_11.html
http://www.thehappinessshow.com/HappiestCountries.htm
http://www.triplepundit.com/2010/08/gallup-world-happiest-countries-index-dismisses-gdp-as-a-factor/
http://www.fastcompany.com/1680219/worlds-happiest-countries-norway-denmark-costa-rica-turkmenistan
לגבי האנלוגיה ללוטו – אוקיי, זכית במפעל גז. הרעיון היה לומר שיש כאן זכייה ענקית בעל חשיבות רבה ואולי מהפכנית לחיינו. עכשיו השאלה אם תתן אותו למי שיש לו כסף (כולל אלו שיכולים להשקיע כסף) או לכולם. מראש כל זכיינות החיפוש הייתה שערורייתית, אבל הציבור ישן, או היה עסוק מדי במאבק לסגור את החודש, ולא עשה שום-דבר. השאלה אם זה יכול להעיר אותו.
ולסיום, העמדה שמחכה למוצא פיה של איזו ועדת מומחים מטרידה אותי מאוד. אני חושב שלהניח שוועדות מקצועיות יכולות להחליף עקרונות פוליטיים ומעורבות של הציבור היא נוראית. כלומר, שזה לא נכון שמומחים יכולים להחליף את הדיון במוסר ובהחלטות הציבוריות. ולא, האינטרסים של הציבור אינם "אינטרסים זרים".
תגובה לרעיון הזה שרווחי הגז בין כו וכו יזרמו לכיס הציבורי:
ככל שעוברות השנים, גדל מספר מקבלי קבצאת הזקנה מביטוח לאומי וגם נשחק ערכה של הקצבה. המשמעות של כל גליוני הנתונים של בטל"א שאני הבטתי בהם היא אחת — קבוצת האוכלוסיה שנהנית מפנסיות טובות ודשנות מצטמצם וקבוצת האוכלוסיה של קשישים שחיים בעוני (ההוצאות שלהם על סעד ובריאות גבוהה) גדלה. הדבר עולה בקנה מידה עם הנתונים האחרונים שפורסמו לגבי גדילת הפער הבין-מעמדי בישראל.
בשורה התחתונה, אם המשאב לא יתפס בחקיקה כנכס ציבורי, העניים יהפכו עניים יותר והעשירים עשירים יותר. הדין דומה לגבי רווחי המשקיעים בחברת הקידוחים. גם הם, יש להניח, לא מהשכבות הנמוכות של החברה.
אני סטודנט לעבודה סוציאלית ועושה את הסטאג' שלי בימים אלו. אני משאר שלאדם שחי חיים סטנדרטים לא ברורה המשמעות של הפער בין התענות העניים ואושר העשירים, אבל לדעתי אנחנו קרבים לנקודה קריטית כל שהיא. החברה הישראלית חולה בעוני קשה. יש הרבה אנשים שלא מאפשרים להם שום דרך מילוט מהעוני. זו העובדה שצריכה להנחות את הדיון החברתי-כלכלי הזה, לדעתי.
דו"ח מרכז המחקר של הכנסת
אייל ידידי,
אל תשכח שהגז הפך למשאב ציבורי רק אחרי שמצאו אותו. קודם הוא לא היה משאב ציבורי ולמעשה מבחינת המדינה הוא לא היה קיים כלל… ושוב אני מזכיר – זה לא שאנשים פרטיים החליטו יום אחד לחפש גז כמו שמחפשים אוצר בים. הייתה חקיקה מפורשת של מדינת ישראל שקבעה את הנוהלים. איך אפשר להתכחש לזה עכשיו?
לגבי ההסטוריה של מס החברות – מס החברות יורד בהתמדה כי באוצר הבינו שאם המס לא יהיה תחרותי עם מס חברות במדינות אחרות, בעלי ההון פשוט לא יפתחו חברות בארץ אלא בחו"ל, ואז לא ישלמו כאן מס בכלל! קחו למשל את הדוגמה הבאה: פעם הייתה תקרה לביטוח לאומי, כך שאנשים שהרוויחו הון עתק לא שילמו ביטוח לאומי מעל תקרה מסוימת. בא שר האוצר דאז, הגאון הכלכלי סילבן שלום, ואמר בדיוק כמוכם – למה שלעשירים תהיה תקרה? הוא ביטל את התקרה ו"קיווה" שמעכשיו בעלי ההון ישלמו סכום בלתי מוגבל לביטוח לאומי. מה עשו בעלי ההון? הפסיקו לעבוד כעצמאים, פתחו חברות, והפסיקו לשלם ביטוח לאומי לחלוטין (כי חברה הרי לא משלמת ביטוח לאומי). או אז נבהלו באוצר ומיהרו להחזיר את התקרה בחזרה, אבל זה כבר היה מאוחר, כי אלפי עצמאים כבר הבינו את יתרונות המס הגלומים בחברה, ואף אחד לא סגר את החברה וחזר להיות עוסק מורשה. המהלך הגאוני הזה עלה למדינה מיליארדים.
זה שאף אחד מאיתנו לא היה יכול להשקיע זמן וכסף בחיפושי גז – זה לא מעלה ולא מוריד. רובנו גם לא יודעים לבנות שכונות מגורים ועדיין זה לא אומר שכולם צריכים להיות שותפים בכל שכונה שנבנית. אנחנו גם לא יודעים לבנות מטוס קרב, וגם זה לא אומר שכל מטוס שנבנה על ידי חברה פרטים הוא של כלל העולם. זה שאתה לא יודע לעשות משהו זה לא נותן לך את הרשות להשתתף בהצלחותיו של מי שכן יודע לעשות. אנחנו גם לא יודעים להקים חברות סטרט אפ. אז אולי נספח לעצמו כל חברה כזו שמצליחה?
אגב, אין ספק שאתה מוכן להתחלף עם המשקיעים העשירים בכל רגע. העניין הוא שעכשיו אתה מוכן להתחלף איתם. כשהם היו עניים, התחילו מכלום, סיכנו את המעט שהיה להם בשביל רעיון זה או אחר (הם או ההורים שלהם, זה לא משנה) – אז לא היית מוכן להתחלף איתם (שאם לא כן – מה מונע ממך להתחיל מאפס כמו שהם התחילו?). עכשיו, אחרי שהם הצליחו – כולם מוכנים להתחלף איתם.
"מס החברות יורד בהתמדה כי באוצר הבינו…"
הבינו מה? מה שלא הבינו בשום מקום בעולם? צר לי, אבל בישראל מס החברות חריג במיוחד בהטבות שהוא נותן לבעלי ההון:
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02596.pdf
שנית, ההיגיון הכלכלי שאתה מציע אינו מוחלט, אחרת היו מבטלים את המס לגמרי, ולא עושים זאת. כלומר, יש צורך לאזן בין ההחזר של חברה-כלכלית וחובותיה לכלל-החברה לבין תחרות עולמית.
http://eyalniv.wordpress.com/2010/04/28/inequality/#5
וגם כאן, ההיגיון הזה לא עובד על חברות גדולות במדינות סקנדינביה, כי הן אמרו אמירה מוסרית וכלכלית: או שתשלמו מסים, משכורות סבירות ותשמרו על בטיחות והסביבה, או שאנחנו באמת לא רוצים אתכן כאן. ואיכשהו, בניגוד להיגיון הכלכלי שאתה מציג, הן מצליחות מאוד. לא לכולן יש נפט, הנה שוודיה, חרף המדיניות הכלכלית הרווחתית שלה, הצליחה להתעשר מאוד באחרונה. כלומר, לא רק לבעלי ההון יש כוח להחרים אותנו, גם לנו יש כוח להחרים אותם. זה שיש להם כוח רב זה נכון, אבל זה לא אומר שצריך להפוך פודלים שלהם ולהיכנע לכל דרישה שלהם "אחרת הם יקומו וילכו". להפך, כך אתה רק מאפשר להם לצבור אפילו יותר כוח. לפי ההיגיון הזה, מעולם לא היה צריך להתערב אפילו ב"שוק העבדות".
שלישית, זה שאנחנו לא יכולים לבנות מטוס, זה כן רלוונטי. כמובן שיש כאן עמדה מוסרית ופוליטית. קודם כל מפני שבניגוד להנחה שהם מצליחים רק עכשיו, צריך לומר בבירור: סיכוייך לשנות את מקומך הכלכלי לעומת הורייך הוא אפסי. המנבא הסטטיסטי הטוב ביותר להכנסתך הוא הכנסת אביך, ולהשכלתך הוא השכלת אימך. הניעות החברתית היא אשליה כמעט גמורה. כולנו עולים במעלה המדרגות היורדות. כך שלמי שנולד למציאות כלכלית סבירה זה אולי נראה צודק, אבל עבור רוב מי שלעולם לא יגיע לסיכויים הוגנים להצליח, זה לא הוגן, וזה לא שונה מחברת קאסטות או מעמד-עבדים. לכן, בלי קבלה של זכויות ייסוד של כל האזרחים (ולא רק הזכות לקניין), לא רק שמיליונים יהיו חסרי הגנה ובריאות, אלא אין גם כול בסיס למדינה. במצב כזה, אין למדינה אחריות כלפי החלשים, ובעצם אין לה זכות קיום בשום דבר, מלבד הגנה על זכויות הקניין (כלומר, בשירות העשירים). למזלנו, זה לא המצב, וזהו גם ההיגיון מאחורי הנהגת מס מדורג.
ושוב, בעלי ההון, גם אילו היה זה נכון שהם התחילו מאפס, מעולם לא השקיעו לבדם. אף אדם שמצליח או לא-מצליח, אינו עושה זאת לבד. כולנו עוזרים להם בתשתיות חינוך, חוק, תחבורה, תקשורת, בריאות ועוד. אני חוזר ואומר שאני מסכים שהייתה חקיקה, זוהי עובדה שאין להתכחש לה. השאלה היא אם אין אפשרות לטעון שחוקים מסוימים הם פסולים מייסודם, כמו למשל חוקי עבדות או חוקים שממסדים את האפשרות של אנשים מסוג מסוים לגנוב מאנשים מסוג אחר, או לפגוע בהם, או לעשות להם רע. התשובה לכך היא בוודאי שיש. חוקים אינם עולים על זכויות וצדק, ואין להסכים לכך שחוק יבטל את זכויותיך כליל. חוק הוא לא יותר מאשר הסכמה לעשות משהו, ואפשר לבטל ולשנות חוקים רטרואקטיבית. למעשה, עושים זאת כל הזמן.
זה תלוי לגמרי בנו, האזרחים.
ורק כדי להזכירך למי יש כוח לחוקק בארץ ולמי לא:
http://eyalniv.wordpress.com/2010/04/28/inequality/#7
הבעיה היא שברור לחלוטין שאם הכסף הזה יגיע למדינה, הוא לא ישמש למטרה ראויה, אלא להגדלת תקציב הבטחון, לבניית התנחלויות, לתמריצים כלכליים לישראלים לעבור לגור בהתנחלויות, לכספי שחיתות ששרי הממשלה יוכלו להכניס לכיסם באמצעים כאלה ואחרים, לאתנן פוליטי למפלגות החרדיות, להמשיך את ההפרטה בחינם, ואולי גם לממן את החזרת הלוואותיהם של אותם ברוני ההון עצמם כשחברה כלשהי שלהם לא תוכל להחזיר הלוואה לבנק. עדיין, אני חושב שהכסף צריך להגיע ברובו למדינה.
אכן, סוגיית ה"לאן הולך הכסף" היא דיון חשוב. אבל גם אם אינך מרוצה מהמקום שאליו המשאבים מופנים כרגע השאלה כאן היא יותר ארוכת טווח. חוץ מזה, את המלחמות וכל זה נשלם גם ככה, השאלה היא האם רק ממסים פרטיים או שגם עסקי עתק ישתתפו.
נכון, אבל יש עוד היבט – זה יהפוך תמריצים כלכליים חיצוניים להרבה פחות אפקטיביים. כלומר, אם ארה"ב תחליט למשל שנמאס לה לערוב ולסבסד את הכיבוש, לישראל יהיה הרבה פחות אכפת.
אני לא יודע מה יותר דמיוני כרגע, שארה"ב תחליט להפסיק את הכיבוש, או שהיא לא תצליח בכך. …. :)
פינגבאק: בעיית הכסף « כולירה בימי כולירה
גלובס | מועצת יש"ע: לא רק השמאל תומך בהעלאת התגמולים. "זהו נכס של אזרחי המדינה, וראוי שישמש לרווחתם, תוך שמירה על הוגנות כלפי היזמים"
פינגבאק: על עניים ותמריצים « אמת מארץ ישראל
דה מרקר: הספינים של חברות הגז
וע' שישנסקי: 66% למדינה
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101110_31
פינגבאק: מלא כתובות על הקיר « אמת מארץ ישראל
הכל נכון, רק צריך לציין משהו אחד – מאגרי הגז שהתגלו בישראל הם לא כאלה גדולים.
תמר+לוויתן וכל מאגרי הגז הקודמים ביחד, אפילו לא מציבים את ישראל במקום ה-30 בדירוג המדינות לפי כמות רזרבות הגז בשטחן.
יכול להיות שזה רק המצב עכשיו שכן לפי המכון לגיאולוגי האמריקאי יש לפחות שישה "לוויתנים" בשטח המים הטריטוריאלים של ישראל. אבל בינתיים זה לא "לוטו".. במקרה הטוב זה חישגד.
אגב, לגבי "המודל הנורבגי"..
המודל הנורבגי פשוט לא יעבוד בישראל, לפחות לא עכשיו.
מבלי לדבר על כך שבשביל שהמודל הנורבגי יעבוד צריך מערכת שלטונית ומגזר ציבורי סופר-יעיל, מה שאני פשוט לא רואה שיכול להיות קיים בישראל..
"רשת ביטחון" סוציאלית בישראל פשוט לא באמת תהיה רשת ביטחון סוציאלית. יש מגזר עצום, החרדים, שאם רק היית נותן להם את ההזדמנות לקבל עוד כספים וקצבאות למיניהם, מבלי לצאת לעבודה, אז גם המעטים מתוכם שכעת יוצאים לעבודה לא היו עושים זאת.
בשביל שהמודל הנורבגי יעבוד צריך שתהיה אומה עם אתיקה של עבודה ויצרנות. בישראל, האתיקה הזו פשוט לא קיימת אצל כעשירית מהאוכלוסייה. ובמצב שכזה המודל הנורבגי פשוט לא יכול לתפקד. הכספים לאבטלה וכו' מהר מאוד יישאבו על ידי המוני חרדים, ה"חינוך ובריאות חינם" מהר מאוד יראו להם שהם יכולים לפרנס עוד ילדים ולכן הם ילדו אף יותר מאשר הם יולדים עכשיו (קצב הילודה הגבוהה בעולם), וכך הלאה..
בנוסף לזה גם שיטת המשטר היא בעיה. לא תוכל לעשות "אוניברסיטאות חינם", מבלי לעשות "ישיבות חינם".
כך שהמודל הזה בישראל יקרוס במהרה אם יאמצו אותו במצבנו הנוכחי.
זה נכון להרים כלפיו את עיננו בהערצה, אבל בינתיים זה צריך להיות רק חלום מרוחק שבשביל להגשים אותו צריכים לפתור הרבה מאוד בעיות בישראל. זה לא צריך להיות משהו שמנסים ליישם אותו מחר בבוקר, כי אם יישמו אותו מחר בבוקר הו פשוט יקרוס.
כל זה לא באמת קשור למיסים על הגז אלא יותר לכל הכתיבה על המודל הנורבגי. המודל הנורבגי הוא לא מודל למיסוי גז, הוא מודל כלכלי-חברתי כולל של מדינה. אפשר למסות את הגז בצורה הוגנת גם בלי להיות נורווגים.
פינגבאק: לחשוב כלכלה עם חיוך « אמת מארץ ישראל