כמו בנושאים אחרים, גם בעניין משבר המחירים והדיור, יש מי שעושים את מלאכת הכתיבה והתחקיר טוב ממני. אני שמח להפנות קודם כל אל חמישה מאמרים מצוינים מהימים האחרונים שמגבים את המחאה, ממקדים אותה, מצביעים על דרכים פרקטיות להביא הישגים ו/או מפרקים את התעמולה הנגדית.
א) איך לרסן את מפלצת הנדל"ן?
- לקחים מהעולם, לידיעת מובילי המחאה
- פרופ' אמנון פורטוגלי מציע מתווה פרקטי
- פיקוח על שכ"ד מקובל גם במדינות קפיטליסטיות
ב) על משבר המחירים והדיור כסימפטום:
- עם הצמיחה עלו כול המחירים בישראל, חוץ… ממחיר כוח האדם (תזכורת)
- המשמעות הדורית של משבר המחירים והדיור: מדינת הרווחה שהייתה להורינו (והוריהם), ואיננה עוד (מה שגרם לי לחשוב שאולי הסיסמה שהמחאה צריכה לאמץ היא: "העם רוצה מדינת רווחה". להחזיר את המדינה לחיי האזרחים: חינוך, דיור, תעסוקה, בריאות. זאת קריאה שמאחדת ציבורים רחבים וחוצה ארגונים, מעמדות ומגזרים, שחושבים, בניגוד לביבי ולבעלי המאה, שהמדינה צריכה להיות מעורבת בחיי החברה כלכלית גם כשלא מדובר במתנחלים ובעלי-הון).
אתמול כיכר תחריר, מחר כיכר רבין: העם רוצה להחליף את השיטה
ובהזדמנות זאת, גם הרבה תודה לגב' מירי רגב
אבל אולי הכי מרתק היה לצפות במירי ("אתם סתומים") רגב מצליחה להכניס אל ראיון אחד ב"ערב חדש" את כל מה שדוחה אצל הפוליטיקאים בישראל (ברובם הגדול). קודם כל, היא מאמצת בבורות משפטים שהיא לא מבינה, וכך מזהה את עצמה עם המשפט "הם לא נחמדים". המשפט הזה זכור לרעה כסמל האטימות המפא"יניקית והאשכנזית של גולדה מאיר למצוקה ולמחאה של הפנתרים השחורים, שהייתה אולי המחאה החברתית והעדתית החשובה ביותר בהיסטוריה הישראלית. מדהים איך שרגב ידעה למקם את עצמה בצד ההוא של ההיסטוריה של המחאה החברתית. אולי זה היה טיפה פחות גרוע אילו באמת היה לה איזה רקורד מוכח בעבודה בתחום ולא רק ספינים תקשורתיים, או אלמלא היא הייתה חברה במפלגה הקפיטליסטית הישראלית, זאת שדורשת במוצהר להרוס כל מעורבות ממשלתית ולרמוס אותה עד עפר. (כמו שאמר יפה ק. טוכולסקי: "ביבי מבטיח לעשות לדיור את מה שהוא עשה לכלכלה; כלומר, לדאוג לעשירים ולדפוק אותנו לשנים…").
מעניין לא פחות לראות איך שהיא דורשת בצרחות, כמו תא"ל טוב, שלא יקראו לה "גברת" אלא "כבוד הח"כית רגב" ("אתם תקראו לי הח"כית ואני אקרע לכם את התחת"?!) ובבוטות, במקום לפרגן ולהביע הזדהות, קוטעת את מי שיזמו ומבילים את ההתעוררות הציבורית המרשימה, ועוד אומרת "אני לא רוצה שמישהו כמוך בכלל יצביע לי". פשוט מדהים. כאילו בחוצפתה היא שכחה שהיא עובדת אצל הציבור ולא להפך; ושהיא צריכה לשכנע ולא להיות מחוזרת. היא עדיין תקועה, כנראה, בתקופת הצבא. ואם לא די בכך, אז האישה שגדלה עם שכר של תא"ל בכיס מעיזה להטיף מוסר על פינוק לאנשים קשיי היום ברחבי הארץ שקורסים תחת עול המחירים.
(בהזדמנות זאת, כל הכבוד, סתיו, עשית עבודה נהדרת בלהיות הקול הרגוע והבוגר באולפן, לנוכח ההשתלחות וההשמצות).
אם כבר נכנסתם לקישור לצפות ולהתעצבן, אל תחמיצו גם את הפתיח, ואת איך שדן מרגלית, כמו עיתונאי-חצר מיינסטרימיסט-מאולף, כרגיל מלקק לתאריה הצבאיים בייראת כבוד, כאילו הייתה להם איזו רלוונטיות בכלל לעניין, ובלי להזכיר שרגב, שהייתה בסה"כ התא"ל לענייני Hasbara, זכורה לרעה כמי שעוררה אנטגוניזם אפילו אצל הצופים והמאזינים הישראלים. אז הנה מירי, עשית זאת שוב: ירית לעצמך ברגל עם הג'ורה שפתחת. הצלחת להיכנס לנעליה של גולדה ברמת האטימות והאנטגוניזם, ובבוטות, בורות ואגואיזם חשפת עד כמה את לא חלק מהמאבק העממי. והכי חשוב, תודה על שסייעת ליריביך במאהלים בת"א וברחבי הארץ לקבל תמיכה, ולהוציא את עצמך, איך אמרת, סתומה.
●●●
וכמדי שבת, פרק נוסף בסדרה בלקאדר צועד קדימה.
מעוררת הערצה סתיו.
ובכל האייטם מביא הקבס הזה, הנורא מכל הוא משרתם של כל האדונים – מר דן מרגלית (סליחה המנחה)
מדינת רוחה עם בטחון סוציאלי עדיפה גם לי כבעל שליש דירה שהתקבלה בירושה ומושכרת לקרובת משפחה במחיר נמוך ב 20 אחוז ממחיר השוק. אם תהיה מדינת רווחה, והמדינה תדאג לערוב למי שמשכיר דירה לאם חד הורית אז יש לי סיכוי לראות כסף.
היום אני חייב להגיע להסכמות עם אחים מבוגרים בני 65 פלוס לגבי מכירה או השכרה. האופציה היחידה להשכרה היא המצאת ערבות בנקאית מהשוכר. אם ל יורשים יש מה לאכול יש מצב שדירה תשאר סגורה. דירות סגורות שלא מושכרות בגלל פחד מעימות חד הוריות יש עשרות אלפים
פה ג'ורה יש לרגב הזאת.
הייתי במאהל ביום השני שהיא ביקרה, אחרי תקרית כוס המים. היו שם גם ח"כ כרמל שאמה וח"כ יוליה שמטוב. בגלל התאקל של היום הקודם, המארגנים ניסו מאוד ללחוץ על הקהל להיות נחמדים ומנומסים לחברי הכנסת, לא לצעוק בוז, לדבר רק לפי הסדר, לא לקרוא קריאות ביניים וכו'. אני חושבת שאם רוצים לעשות פה כיכר תחריר, אז אתם יודעים מה – כוס מים לפנים של מירי רגב זה לא כזו טרגדיה. זה לא אלימות מגונה ואסורה, זה כולה כוס מים (בטמפרטורות שהולכות במאהל, עוד עשו לה טובה). וכן, אתם יודעים מה, במצב שאליו ישראל הידרדרה – צריך לפעמים לצעוק על חברי כנסת של מפלגות קפיטיליסטיות מוצהרות. לצרוח אפילו.
בהזדמנות זאת אני רוצה לשבח את הכתבות של תני גולדשטיין ב-Ynet, הכותב היחיד בתחום הכלכלה שמסקר היטב נושאים חברתיים. כל הכתבות שלו מאורגנות, פשוטות ונהירות להפליא, לכל טיעון יש גיבוי בצורת לינק לדו"ח או מסמך של ארגון בינלאומי אמין כלשהו. מתי בפעם האחרונה שטרסלר כתב משהו רציני כזה? כל מה שהוא עושה זה להשתלח בשלי יחימוביץ' על זה שהיא מפריעה לטייקונים להתעשר עוד יותר.
אה, ואני רוצה לשבח גם את הבלוג המצויין הזה.
באמת לא להחמיץ: http://haemori.wordpress.com/2011/07/23/rege/
ניתוח ראוי, משכנע ומפורט של הראיון.
סקר חדשות 10: 85% ממצביעי הליכוד ו-78% מש"ס – תומכים במחאה החברתית
85 אחוזים מכלל הנשאלים ענו כי הם תומכים במאבק החברתי ורק תשעה אחוזים היו נגד. מהנתונים עולה כי המחאה לא רק שלא דועכת אלא אחוזי התמיכה בה אף עלו ביחס לשבוע שעבר.
פינגבאק: זמן אמת « אמת מארץ ישראל