1,027 משפחות, ועוד אחת, חוגגות היום את הבשורה על יקיריהן ששבים הביתה. רבים מהם לוחמים, חלקם מחבלים שפגעו או רצחו חפים מפשע, אבל רבים מהם הם גם נשים וקטינים (הרשימות שפורסמו חושפות רק את זהותם של 477 מהם). כאלף כלואים פלסטינים ישתחררו בקרוב, אבל כ-7,000 פלסטינים ישארו כלואים, רובם כלל אינם טרוריסטים.
השבוי בעזה, רב"ט גלעד שליט, שילם בחמש וחצי שנים של סחבת, עד שממשלת ישראל הואילה לקבל את הצורך ה-כל-כך מתבקש בחילופי שבויים, כמו בסוף כל מלחמה. עכשיו, כשאפשר לנשום לרווחה, זוהי הזדמנות לבוא חשבון עם מי שתמהמהו בגורלו.
כך, למשל, הגיב ראש הממשלה דאז:
שאלת שחרור אסירים כלל אינה עומדת על סדר היום של ממשלת ישראל. [...] הזמן לקראת פעולה חריפה, מקיפה וקשה הולך ומתקצר. לא נמתין עד בלי די. לא נהפוך עצמנו מושא לסחטנות טרוריסטית חמאסית.
(אהוד אולמרט, ביום שאחרי הפעולה שבה נשבה רב"ט שליט).
אתם שואלים איך חשבו כן לשחרר אותו? הרי מו"מ הוא אמר לא, שחרור אסירים גם ובוודאי שלא. אז מה כן?
קודם ניסו בכוח, ואנשי הצבא נשלחו שוב ושוב לתכנן פעולה גדולה יותר ויותר, בזמן שברקע הם ממשיכים בפגיעה הנרחבת בחפים מפשע (כאן מדווח בפירוש על פשעי מלחמה). וכשזה לא עבד בכוח ניסו בעוד בכוח (מספר פעמים), והביאו להרג ופגיעה באלפי חפים מפשע, כולל נכים, ילדים, בתים, בתי עסק, בעלי חיים וכו'. גם ניסו מצור, ניתוק מהרצועה (ובידוד בינ"ל), גירוש, כליאה ללא משפט, התנקשויות, הגבלות על הדיג, המים, המזון והחקלאות, תקיפת משטי סיוע, מניעת יציאה לחו"ל של סטודנטים ורופאים… מה לא?… אפילו ניסו להיעזר בקוסמים.
בפרספקטיבה שמעניקה לנו העסקה שהוכרזה היום, ברור שזאת הייתה עיקשות ויהירות שעלתה בזמן יקר, ובדם, ובמחיר מוסרי, פלילי ודיפלומטי.
ולמרות הכול, בסוף אפילו הייתה רגיעה, אבל בלי שליט. הוא נותר שבוי, אבל חיי אחרים נחסכו.

רק דבר אחד לא ניסו. לעצור לרגע ולחשוב, למה בכלל מחזיקים אלפי אסירים פלסטינים בישראל, אם רובם אינם טרוריסטים, וכמה זה עולה למשלם המיסים, והאם זה לא מזמין אלימות בתביעה לצדק. הפעם, בזמן העקשת נאלץ החייל-האמיץ-שליט לחכות לממשלה המתאימה, ולמועד שיתאים לה לחזור בה, ולהחליט שבעצם אין מנוס מחילופי שבויים. אולי נתחיל פעם ללמוד מניסיון העבר?
ועכשיו שישוחרר, בשעה טובה, יש להוסיף ולשאול עוד – מה הלאה: האם עכשיו יוסרו ההגבלות? יפסיקו את הפגיעה בכלואים הפלסטינים בישראל? המצור? הבידוד מהגדה? הגבלות השיט? החקלאות? הייצוא והייבוא? היתרים לנסוע לחו"ל? לטיפול רפואי? ללימודים? הלוא שליט היה העילה כביכול. אולי צריך לחשוב מחדש: את מי משרת המצור – אותנו או את חמאס?
ולסיום-סיומת, אפילו אם רובם עדיין נותרים כלואים, וכליאתם עוד מזמינה את המאבק לשחרורם, עדיין, הערב, יותר מאלף משפחות קיבלו מחדש את עולמן.
ברוך מתיר אסורים.
שליט"א.
שאלת שחרור אסירים כלל אינה עומדת על סדר היום של ממשלת ישראל. [...] הזמן לקראת פעולה חריפה, מקיפה וקשה הולך ומתקצר. לא נמתין עד בלי די. לא נהפוך עצמנו מושא לסחטנות טרוריסטית חמאסית.

שאול סלע
ציפיתי לתגובות מינוריות ומאופקות.
אני מבקר בדרך כלל קשות את התנהלות מדינת ישראל והמתנחלים כי הם דואגים לשמר ולהעצים את הסכסוך. משתחררים מהכלא פלסטינים שביצעו פעולות אכזריות בפיצוץ אוטובוסים,שיגור מתאבדים למסעדות ,הפיגוע הנורא במלון פארק.
גם במעשיה של מדינת ישראל במלחמה שפרצה בדצמבר 2008 היו פשעי מלחמה שכנראה הלכו בעקבות החמאס בעשור האחרון.
מומלץ לשחרר אסירים מפעם לפעם, כמחוות פיוס. מומלץ כמובן גם להשתדל לא להרוג ולפצוע אנשים בכלל, וחפים מפשע בפרט. וכמובן, כדאי להתנהג בפייסנות כלפי אויב חלש ממך, כי אלימות אינה יכולה להביא לפיוס אמיתי. הפלשתינים אמנם דתיים ברובם, שמרנים, גזעניים ושוביניסטים לא פחות ממצביע ליכוד טיפוסי, אבל יחסי הכוחות הם כאלו שהם יגיבו על פייסנות והתחשבות כנה מצדנו בפייסנות מצדם, ויעדיפו פיוס על פני אלימות ותוקפנות.
אבל בהחלט לא כדאי ללמד את הפלשתינים שאת אסיריהם ישחררו בחטיפת חיילים והחזקתם במשך שנים רבות. תמורת חטוף יש לשחרר חטוף. ובינתיים, לשחרר אלפים במחוות פיוס, בין אם יש או אין חטוף בעזה, ובהחלט לא תמורתו.
תודה. זאת ועוד – אחרי שנים של מצור על אוכלוסייה שלמה וענישה קולקטיבית, מניעת מוצרים בסיסיים, התעמרות שפלה (ביוזמת משפחת שליט!) באסירים הבטחוניים ובמשפחותיהם, בסופו של דבר, אם הבנתי נכון, העסקה שנחתמה היא בהתאם לדרישות המקוריות של החמאס. כפי שאפשר היה לצפות מראש שיקרה.. ולא נותר לי אלא להצטרף לקול ההיגיון ולומר שלא צריך לתת תמריץ לחטיפות נוספות אלא פשוט לשחרר את אלפי האנשים שכלואים כאן ללא משפט, רובם בתנאים לא אנושיים.
ראש השב"כ: "זה המחיר הטוב ביותר שנוכל לקבל"
האמנם?! הנה, זאת הידיעה על האולטימטום המקורי ודרישות שוביו:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3270324,00.html
לא ברור על סמך מה נכתבה הטענה המגוחכת שרובם של האסירים אינם טרוריסטים.
האמת , כמובן הפוכה.
רב הטרוריסטים דווקא אינם נכלאים.
מוטב בהחלט היה לשחרר את גלעד בפעולה צבאית רחבה , שתעניש את מפיצי הטרור ותלמד לקח עז את שכניהם וידידיהם , אך מכיוון שהדבר לא הצליח , בסופו של יום היה על הממשלה לנקוט בדרכים מוצלחות פחות ומומלצות פחות ובלבד שתמלא את חובתה להחזיר את החייל לעמו ולמשפחתו.
אין סתירה בין שתי האמירות: "רובם של האסירים אינם טרוריסטים" ו"רוב הטרוריסטים אינם כלואים".
כמובן שצריך גם לברר מיהם הטרוריסטים, שהרי אם נקבל את ההגדרה של נתניהו,הרי שכול מוסד הכיבוש הוא טרור, ויש הרבה מאוד טרוריסטים יהודים שמסתובבים חופשי חופשי.
אכן מבחינה לוגית שתי הטענות אינן סותרות , אפילו במידה מסויימת הן תומכות זו בזו.
אין זה שולל את האפשרות שאחת נכונה ואחת שגויה.
כתבתי בעבר שיש לשחרר את גלעד , למרות המחיר ואני שמח מאוד ששיחרורו יוצא לפועל.
פינגבאק: Israel: News of Gilad Shalit’s Release Welcomed · Global Voices
פינגבאק: Israel: News of Gilad Shalit’s Release Welcomed :: Elites TV
פינגבאק: המחבלים היהודים לא זקוקים לאלי ישי « אמת מארץ ישראל
פינגבאק: إسرائيل: الترحيب بخبر إطلاق سراح جلعاد شاليط · Global Voices الأصوات العالمية